אחד הקרבות המעניינים ביותר המתנהלים בימים אלה, נוגע לשאלה מי ימונה לכהונת פרקליט מדינה. ועדה בראשה עומד היועמ"ש מני מזוז, היא שאמורה להמליץ על המועמד הראוי ביותר. הממשלה היא הממנה. בתפקיד זה מכהנת כיום, כממלאת-מקום, עו"ד נאוה בן-אור, הנחשבת בת טיפוחיה של עדנה ארבל.
חורשי רעתו של מזוז אינם ממתינים להחלטת הוועדה בראשה הוא עומד, החלטה שהינה המלצה לממשלה. הם דורשים עכשיו להוציא זאת מידיו של מזוז. בכך הם מבקשים להשאיר למעשה את מזוז תקוע עם בן-אור.
עם אלה נמנים לא רק כמה פרשנים בתקשורת, כמו להקת המעודדות הקבועה: אמיר אורן, חני קים, מרדכי גילת, ומשה נגבי, אלא אפילו פרופ' יצחק זמיר, מי שכיהן עד לא מכבר בתפקיד שופט בית המשפט העליון, ופרופ' מרדכי קרמניצר. שניהם, אגב, מוכרים כאנשי חצרן של דורית ביניש ועדנה ארבל; שניהם בוחשים עתה כדי לערער את מעמדו של מזוז, ובמידה מסויימת אפילו מצליחים להוליך שולל חלק מהציבור.
המטרה הבלתי מוסתרת של חלק מהגורמים הנ"ל היא: למנוע ממזוז לקדם את מועמדותו של עו"ד ערן שנדר לתפקיד. "חטאו הגדול" של שנדר, שכיהן בתפקיד ראש המחלקה לחקירות שוטרים, הוא בכך שהמליץ להעמיד לדין את ניצב משה מזרחי בגין פרשת האזנות הסתר הבלתי חוקיות להן הוא אחראי. שנדר, שהתבקש לחקור וגילה מה עשה מזרחי, עמד לצידו של היועמ"ש אליקים רובינשטיין, ופעל בחזית אחת נגד ארבל. זו האחרונה עשתה כל שיכלה כדי לטייח פרשה זו ולחפות על מזרחי.
עכשיו יש מי שחוששים ששנדר, יחד עם מזוז, יעשה סדר חדש בפרקליטות, ואולי "חס וחלילה" יחשוף עוד ועוד מקופת השרצים של ארבל. ואלה רבים, כפי שמתברר מיום ליום. נזכור נא, אגב, כי ביניש מונתה ב-1988 לתפקיד פרקליט המדינה. ארבל, חברתה הקרובה, מונתה במקומה ב-1995, הקצינה עוד יותר את דרכה של ביניש אך לא פחות שמרה על חברתה ביניש, שמא יתגלה מה עשתה, היכן שגתה והיכן ביצעה מעשים לא כשרים. התוצאה: התפקיד הזה לא עבר ריענון אמיתי כבר 16 שנים.
עכשיו צריך פרקליט מן-החוץ, שיגלה לנו מה הסתירו שתי הקודמות, וגם יתקן עיוותים שנעשו - אם בזדון ואם בשוגג. הפרקליט החדש ייצטרך, אגב, לפעול כדי למצות את הדין עם עו"ד יחזקאל ביניש בגין עבירות מס חמורות שביצע לכאורה. מס הכנסה מסר לבית המשפט על הגשת כתב האישום הנדרשת, אך בעקבות לחצים מצד גורמים מסויימים, לחצים המעלים חשד לעבירה של שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, מתעכבת הגשת כתב האישום. פרקליט מחוז ירושלים, בידיו מופקד תיק זה (שחייב את מינויו לארבל), טרם השיב לפנייות חוזרות ונישנות שלנו. למרות הצורך לרענן תפקיד זה, עושים כאמור גורמים מסוימים מאמץ לפגוע במזוז ולנטרלו.
ידו הארוכה של הנשיא ברק הניסיון להוציא מידיו את ההכרעה במינוי פרקליט המדינה, הינו מוזר, אם לנקוט לשון המעטה. כל מי שטוען שיש להוציא זאת מידיו, מפחית אגב מערכם של חברי הוועדה הבוחרת. זו כוללת את מזוז (יו"ר), נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (בדימ.) ורדי זיילר, נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, פרופ' דפנה ברק-ארז (נציגת האקדמיה), עוה"ד רחל כהן-תורן (נציגת לשכת עורכי הדין) וגם את מנהל הנהלת בתי המשפט, השופט בעז אוקון. זה האחרון מונה במקום מנכ"ל משרד המשפטים, אהרן אברמוביץ, שהתפטר בשל חברותו הקרובה עם ערן שנדר (הנחשב מועמד מוביל). השופט אוקון, אגב, ידוע כיד ימינו וגם כזרועו הארוכה של הנשיא ברק. סביר להניח, כי המועמדים שיציג בוועדה לתפקיד פרקליט המדינה יהיו על דעתו של הנשיא ברק. מה שמעלה שאלות קשות האין מקום להקפיד יותר על הפרדת רשויות.
