היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, קבע - עם החלטת הכנסת על בחירות לראשות הממשלה, כי על הממשלה ושריה להימנע ממינויים בכירים במשרדים הממשלתיים ובחברות ממשלתיות.
האיסור שהוציא רובינשטיין נועד למנוע מצב שבו הממשלה ושריה ינצלו את "התפר" שבין הממשלה היוצאת לממשלה הנכנסת, כדי למנות את מקורביהם לתפקידים בכירים עתירי שכר וכיבודים.
רובינשטיין הקפיד מאוד שהנחייתו תכובד, אם כי באופן מוגבל וסלקטיבי כפי שיסופר להלן. נביא כאן שלושה מינויים, המעלים סימני שאלה על התנהלותו המוזרה של רובינשטיין:
ההתערבות בעניין מאיר סוקולר:
לפני כשלושה שבועות ביקשה הממשלה למנות את מנהל המחלקה המוניטרית בבנק ישראל, ד"ר מאיר סוקולר, לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל. אין חולק כי מדובר במינוי מקצועי למהדרין. אין גם חולק, כי החוק מחייב מינוי משנה לנגיד, ולכן היה צריך דווקא לברך על המינוי. העובדה שעד היום לא מונה משנה לנגיד - בעקבות התנגדותו וגחמותיו של הנגיד היוצא פרופ' יעקב פרנקל (שלא רצה כנראה שימונה מישהו שינשוף בעורפו) - אינה תקינה, אם לנקוט לשון המעטה.
רובינשטיין אמור היה איפוא לעודד על המינוי, שנעשה מתוך שורות בנק ישראל. הרי לא מדובר בהצנחה של מקורב פוליטי או מקצועי. ובכל זאת: רובינשטיין מצא לנכון להציע לממשלה להימנע מאישור המינוי, עד לכינונה של הממשלה החדשה. ובמילים פשוטות: רובינשטיין עמד במקרה זה על כיבוד הנחייתו בנושא המינויים, ובמקביל הנחה את הממשלה להימנע מיישום החוק ככתבו וכלשונו.
ההימנעות בעניין מיכה גולדמן:
ראש הממשלה אהוד ברק, ביצע בחודש שחלף מחטף. הוא מינה את מקורבו, סגן השר לשעבר מיכה גולדמן, לתפקיד יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט. תוקף המינוי: החל מינואר 2001. גולדמן אמור לבוא בנעלי עו"ד רוני בר-און, המסיים את תפקידו, לאחר שבקשתו להאריך את המינוי לא נענתה. עו"ד בר-און מונה כזכור על-ידי ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו.
מינוי גולדמן נחתם ביום 11.12.00 על-ידי שר האוצר אברהם (בייגה) שוחט ושר התרבות המדע והספורט מתן וילנאי, וזאת יום אחד בלבד לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, פנה בכתב לשרי הממשלה והזהירם להימנע ממינויים של אישים בעלי זיקה פוליטית. נודע לי, כי השר וילנאי חתם על המינוי רק לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מצד משרד ראש הממשלה.
גולדמן נחשב לאחד ממקורביו של ראש הממשלה ברק ושל השר שוחט. בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה ב-1999, הוא שימש יו"ר מטה יום הבחירות ויו"ר המטרה האישי של אהוד ברק. מינויו לתפקיד נכבד זה, טומן לצידו גמול נאה וכיבודים אין ספור. תפקיד זה מאפשר למי שעומד בראש הפירמידה לחלק כיבודים גם לאחרים: תקציב המועצה הזו מגיע לכ-750 מיליון ש"ח, והוא מיועד, רובו ככולו, לחלוקה בין גורמים שונים - בהם קבוצות ספורט וגופים ציבוריים אחרים.
המינוי עומד בסתירה להנחיית רובינשטיין. לכאורה, אמור היה האיש שהחמיר (שלא לצורך במקרה סוקולר) לקפוץ כנשוך נחש ולבלום ממש בגופו אפילו את הדיון בשאלה האם יש מקום למינוי. הוא הרי יודע את העבודה. די היה במכתב מנומס לשרים הנוגעים בדבר, כדי לסלק את העניין מסדר היום הציבורי. אך לא. רובינשטיין החריש, וגם לאחר שהצגתי כמה שאלות בנושא, הוא לא פעל באופן נמרץ כדי להסיר את המועמדות מסדר היום הציבורי.
ובכל זאת, הגולל עדיין לא נסתם. מזל שמינוי לתפקיד זה טעון את אישורה של ועדת השופט (בדימ.) יצחק רביבי. ואכן, ועדת רביבי דנה במינוי - גם לאור הנחיותיו העקרוניות של רובינשטיין לשרי הממשלה - ובמכתב מיום 4.1.01 שהופנה אל השר מתן וילנאי, הודיעה הוועדה על דחיית הדיון במועמדות מיכה גולדמן, למועד אחר.
סביר להניח, כי אם ברק לא יזכה בבחירות, תרד מועמדותו של גולדמן מהפרק. וזו, לכאורה, תהא ההוכחה הטובה ביותר כי מדובר במינוי פוליטי מובהק, שנעשה בנסיבות פוליטיות מיוחדות. בינתיים ממשיך עו"ד רוני בר-און בתפקיד זה. עו"ד בר-און, יש לומר, זוהה גם הוא כמינוי פוליטי, אך אין חולק על כך כי המינוי נעשה אז במהלך העסקים הרגיל של הממשלה. כמו כן קשה להשוות בין הרקודר הבעייתי של גולדמן, לבין זה של בר-און.
ההמתנה בעניין אברהם כץ-עוז:
ראש הממשלה האריך את כהונתו של אברהם כץ עוז לשנתיים נוספות. המינוי נעשה לפי בקשתו של כץ-עוז, אומנם בתמיכתו של נשיא בית המשפט העליון (בדימ.) מאיר שמגר, המשמש כיו"ר הוועדה המפקחת על פעולותיו של מפעל הפיס.
ובכל זאת, המינוי, בעת הזאת, מוזר: כץ-עוז אמור לסיים את הקדנציה הנוכחית שלו בעוד חצי שנה. הדעת נותנת, כי רק סמוך לסיום תפקידו - אם בכלל - תידון הארכת כהונתו, וגם אז תיבחן אפשרות זו בהתחשב בהישגים המוגבלים של מפעל הפיס תחת ניהולו.
פרט שלא ידוע ברבים הוא זה: כבר לפני כחצי שנה ביקש כץ-עוז להאריך את מינויו בשנתיים נוספות. ברק השהה את ההחלטה - בעקבות כוונתו למנות את מקורבו, חגי שלום, לתפקיד יוקרתי זה. מדוע איפוא אצה לו הדרך להאריך את כהונתו של כץ-עוז בשנתיים נוספות? התשובה לכך פשוטה בתכלית: ברק מבקש למנות אנשים רבים ככל האפשר מנאמניו לתפקידים בכירים במוקדי כוח.
לכאורה, היה רובינשטיין אמור לעבוד גם כאן על המשמר. אלא שגם כאן, כמו במקרה שלעיל, הוא נמנע מהתערבות ישירה בנושא זה.
השאלה העומדת עתה על הפרק היא האם תאשר ועדת רביבי את הארכת המינוי. בשלב זה נראה, כי הוועדה תדחה את הדיון גם בסוגיה זו עד לאחר הבחירות. ואז יבוא מלך חדש-ישן, שאולי יהיו לו העדפות אחרות.
רובינשטין, שהתבקש להתייחס לשאלה: מדוע התערב במינוי סוקולר, ומנגד מדוע נמנע מהתערבות בעניין מינוי גולדמן וכץ-עוז אמר בתגובה, כי הוועדה לבדיקת מינויים החליטה שלא לדון במועמדותו של גולדמן בעיתוי זה של תקופת בחירות. משמעות הדבר שלא ניתן אישור למינויו של גולדמן כחבר וכיו"ר המועצה להסדר הימורים. באשר לכץ-עוז נמסר: "רק אתמול הגיע ליועץ המשפטי פנייה בנושא".
|