רעלים בסיגריות "בּידי" ההודיות

שנים רבות נשלחה אצבע מאשימה כלפי חברות הטבק הגדולות במערב, על כי נִצלוּ את תמימותם של תושבי דרום-מזרח אסיה, ובשיטות שיווק מתוחכמות ומפתוֹת, סייעו להפצת תרבות עישון הסיגריות, עד שזו הגיעה בארצות אלה לממדיה המבהילים דהיום. אך רוֹעַ - על-פי דברי המשורר-חג במעגליו, ואם ארה"ב אחראית בדיעבד להגברת נגע העישון במזרח אסיה, בל תתפלא שפירותיו הבאושים של נגע זה חוזרים אליה היום מאותן מדינות עצמן, ומדביקים בו את בני הנוער האמריקני. ולמה הכוונה? כבר מאמצע שנות ה-90 החלו מופיעים בארה"ב חפיסות סיגריות שמקורן בעיקר בהודו, וסיגריות אלה שכּינויָן Bidies מקובלות בעיקר בקרב נערים ונערות בשל מחירן הנמוך במיוחד, אך פגיעתן אף רעה מזו של סיגריות רגילות. סיגרית Bidi קצרה מהמקובל, והיא עשויה מטבק העטוף באופן ידני בעלהtendra בגוון חום מהצמח diospyros exculpra או בעלה temburni מהשיח diospyros melanoxylon, ומהודקת בשתי קצותיה בעזרת חוט-פתיל צבעוני. התוצר הסופי היא סיגריה קצרה יותר ודקה יותר מהמקובל, ודומה לסיגריות מריחואנה. הסיגריות ה"ידידותיות" ההודיות, נמכרות במבחר טעמים: דובדבנים, שוקולד, וניל, תות, ענבים או מנגו, ומחיר חפיסת 20 סיגריות הוא כ-2 דולר, כמחצית המחיר של סיגריות רגילות. בתחילה היו סיגריות Bidies מזוהות עם נערים מהמעמד הנמוך, בעיקר שחורים והיספאנים, אך סקר שנערך ב-1999 בערים גדולות במסטצ'וסטס היה בו כדי להפתיע: מבין בני נוער אנגלוסכסים באזורים של רווחה כלכלית, 40% הצהירו שחוו עישון Bidies, ו-16% צורכים סיגריות אלה באופן שוטף. אחוזי צריכה אלה עלו מאז 1999 משמעותית, על פי הדיווח של מזנוני 24 שעות, ודוכני ממכר בתחנות דלק. סוחרים הולנדים ופורטוגזים הציגו לראשונה את הטבק בהודו וסביבתה בתחילת המאה ה-16. במרוצת השנים הפכו סיגריות Bidies מאוד מקובלות בהודו, בנגלדש, פקיסטאן, אפגניסטן, ציילון (סרילנקה), קמבודיה ונפאל. על-פי ארגון הבריאות העולמי, כ-34 מיליארדי חפיסות (!!) מיוצרות בהודו מדי שנה, ומהווים שם כ-40% מכלל צריכת הסיגריות. על-אף פסיקה של בית המשפט העליון בהודו האוסר על ילדים להיות מועסקים בתעשיית ייצור סיגריות Bidi שהיא בעיקרה ידנית, נכון להיום מוערך ש-350 אלף ילדים וילדות בהודו מועסקים ב"תעשיית ה-"Bidi, כשכל אחד מהם מגולל בממוצע 2000 סיגריות ליום. סיגריות אלה החלו להיות מופצות במדינות שכנות, והיפאנים למשל היו הראשונים לערוך בדיקות על תכולת סיגרית Bidi וכבר בדיקה ראשונית העלתה שכמות העיטרן (tar) והניקוטין כמו גם חומרים רעילים נוספים בטבק ה-Bidi גבוהים משמעותית מרמתם בסיגריות מסחריות רגילות. משקל סיגריה רגילה. כיוון שעלי tendra הגוללים את הטבק בסיגרית Bidi עבים יותר ומְאוּוררים פחות מנייר הסיגריות המקובל, רמת הדְליקוּת של סיגריות Bidi נמוכה יותר, ויש צורך במספר שאיפות רב יותר, וכן בשאיפות עמוקות יותר כדי ללבות את בעירת האש בסיגריה לבל תדעך. וכך התברר למשל שפרק הזמן הממוצע בו מכלים סיגריה רגילה ללא מַסנֵן (פילטר) הוא 297 שניות, ובממוצע מתבצעות במהלך העישון של סיגריה זו 10 שאיפות; לעומת זאת סיגרית Bidi ללא מסנן מתכלה בממוצע לאורך 354 שניות, ובמהלכן נלקחות 14 שאיפות עשן בממוצע. כלומר צריכה של סיגריות Bidi כרוכה בזמן עישון ארוך יותר ובמספר שאיפות רב יותר. לפיכך, אין לתמוה על כך שמחקר השוואתי שנעשה במרכז לפיקוח על מחלות ומניעתן (CDC) באטלנטה, מצא שכמות העיטרן (tar) המועברת אל המעשן במהלך עישון סיגרית Bidi אחת היא 77.9 מיליגרם (פי-5 מכמותו בסיגריה רגילה), וכמות חד-תחמוצת הפחמן CO המופקת מסיגרית Bidi אחת הוא 39.2 מיליגרם (פי-3 יותר מכמותו בסיגריה רגילה), בממוצע. המשקל הממוצע של סיגרית Bidi הוא 506 מיליגרם, בהשוואה לסיגריה רגילה שמשקלה הממוצע 920 מיליגרם, אך ריכוז הניקוטין בסיגריות Bidi גדול יותר: 21.2 מיליגרם לגרם משקל סיגריה, בהשוואה ל-ל-14.9 מיליגרם ניקוטין לגרם סיגריה רגילה. לגבי כמות הניקוטין המועברת אל המעשן מעישון סיגריות Bidi מחקר שפורסם בשנת 2002 ואשר נערך במכון הלאומי לחקר הסמים והשימוש בהם בבלטימור, הראה ששעה לאחר סיום העישון של סיגרית Bidi רמת הניקוטין בדם היא 26.0 מיקרוגרם לליטר, ואילו באותם תנאים עישון סיגריה רגילה מביא לרמת ניקוטין בדם שהיא 18.6 מיקרוגרם לליטר. נראה אם כן, שריכוז ניקוטין גבוה יותר בסיגריות Bidi, העברתו וספיגתו בדם המעשן יעילה יותר, ומכאן שהתמכרות הילד/נער המתחיל דרכו התמימה לכאורה עם סיגריות Bidi דקיקות ומדיפות טעם פירות מתקתק, סלולה להמשך רב-שנים של צריכת טבק עקב הניקוטין הממכר. בנוסף לשלושת המרכיבים האחרונים של עיטרן, חד-תחמוצת הפחמן וניקוטין, נבדקה תכולת חומרים מרעילים אחרים בסיגריות Bidi. מחקרים בשנות ה-90 בעיקר בהודו, הגיעו למסקנה שתכולת חומרים כגון פֶנוֹל, cresol, מימן ציאנידי (HCN), והחומר המסרטן בּנזפּירֶן גבוהה יותר בסיגריות אלה מאשר בסיגריות רגילות. בשנת 2000 פורסם בכתב העת Public Health דו"ח המצביע שבנוסף לחומרים האחרונים, גם רמות אמוניה והחומר המסרטן בּנזאַנתֶרצֶן גבוהות יותר בסיגריות Bidi. ואכן כבר ב-1989 התפרסמו כמה מחקרים מהודו שהצביעו על עליה שם במקרי סרטן הלשון, החניכיים, ותקרת הפה בקרב מעשני Bidi, וממצאים אלה הביאו למחקר מפורט במעבדות המרכז למניעת מחלות ((CDC באטלנטה, בו נבחנה תכולת קבוצת הקרצינוגנים העיקרית הידועה בטבק, הניטְרוֹזאמינים. בטבק נמצאים למעשה 7 חומרים ממשפחת הניטרוזאמינים, שכינוייהם NNN, NNK ו-NNA. מבין שלושת הקרצינוגנים הללו, NNK נחשב כחומר המסרטן הפעיל ביותר, והוא הגורם העיקרי לאֲדֶנוֹ-קרצינומה, סוג סרטן הריאה העיקרי היום בארה"ב. מסתבר שבניגוד לסטיגמה התמימה של סיגריות Bidi, תכולת הניטרוזאמינים שלהם דומה מאוד לזו של סיגריות רגילות. בסקר שנערך לאחרונה בקרב בני-עשרה בסאן-פרנסיסקו, נמצא שרבים מהם המעדיפים עישון סיגריות Bidi עושים זאת בהיותם משוכנעים שסיגריות אלה פחות מזיקות לבריאות מאשר סיגריות רגילות כגון מרלבורו או Camel. למעשה, 44% מבין הנשאלים לא היו סבורים כלל שעישון Bidi עלול להיות קשור למחלת הסרטן, וכרבע מהנשאלים היו סבורים ש"סיגריות Bidi מורכבות מצמחי מרפא (herbal) שאינם מכילים כלל טבק"! כל יום כ-90 אלף ילדים וילדות מתחילים לעשן לראשונה, ברחבי העולם. בארה"ב בלבד, מיליון ילדים אמריקנים מתחילים לעשן מדי שנה, וברחבי העולם המערבי המתועש המספרים דומים. בדרום-מזרח אסיה אין דיווח אמין על הגידול במספר הילדים המעשנים אך ההערכה היא שמספרים אלה נמצאים בקו עלייה תלול. בימים אלה התפרסם בעיתונים שאופנה חדשה מתפתחת בקרב חיילי צה"ל, עישון סיגריות Bidi הנראות בעיניהם קטנות, ומתוקות ותמימות. חיילי צה"ל שאנו מפקידים בידיהם את ההגנה על בטחוננו, אמורים לשמור קודם לכל על ביטחון בריאותם שלהם. חינוך והסברה על המשמעות ארוכת הטווח של סיגריות Bidi יועילו לצעירים אלה, ואולי אף הידוק המשמעת הצבאית, בנוסח "אין מעשנים בבסיסי צה"ל", עשויה להועיל. _______________________ הכותב, פרופ' בן עמי סלע מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, החוג לביוכימיה קלינית, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב וחבר ועדת העידכון בנושא סרטן הריאות באגודה למלחמה בסרטן. האגודה למלחמה בסרטן מזמינה את הציבור לפנות לטלמידע, שירות המידע הטלפוני המאויש 24 שעות ביממה למענה על שאלות ולקבלת חומר הסברה ללא תשלום בנושא מחלות הסרטן ודרכי מניעתן 1800-599-995 או להיכנס לאתר האינטרנט הנמצא בכתובת www.cancer.org.il . כמו כן מפעילה האגודה למלחמה בסרטן טלמידע ברוסית, שירות מידע טלפוני לדוברי רוסית 1800-34-33-44 וכן טלמידע בערבית, שירות מידע טלפוני לדוברי השפה הערבית 1800-36-36-55 . לתרומות המוכרות לצרכי זיכוי במס על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה ניתן לפנות 1800-35-46-46