חיים הכט בסדרה התעמולתית שלו "מכרכור לסינגפור" מריץ את שמעון פרס לראשות דמוקטטורה בנוסח סינגפור. הוא מנסה למכור לנו שטויות כמו: שלסינגפור יש שכנה בעלת 250 מיליון תושבים מוסלמים, שחיה עימה בשקט כיוון שסינגפור מאפשרת ל-80,000 מוסלמים להגיע מדי יום לעבודה.
חיים, דחילק, קצת יושר מקצועי. מה עושים 249 מיליון? הכט גם מספר לנו שסינגפור מוכרת את רוב תוצרתה לשכנה מרובת התושבים. מה בדיוק מוכרים להם? פיתות? כפיות? רעלות? טלוויזיות ומחשבים הרי הם לא קונים.
חיים טוען, בשם שמעון, שרק שלום יבריא את הכלכלה ושטעינו שלא יצרנו שיתוף פעולה אזורי עם המוסלמים. היינו יכולים לייצא להם פיתות וחומוס.
חיים הכט ראיין את שר החינוך אך לא בדיוק הבין את תשובותיו: 80 אחוז מתלמידי התיכון הופכים לאקדמאים, 20 אחוז ממש, 40 אחוז טכנולוגי ועשרים אחוז נוספים מכללות טכנולוגיות. אותו עם מופלא של ארבע וחצי מליון, שרובם סינים הגיע להישגים רבים בתחומי ייצור ולא בתחומי פיתוח! כיוון שהוא משקיע בטכנולוגיה ולא במדע. מה שישראל עושה עם יד ורגל אחת קשורים ב-50 שנה, סינגפור לא תעשה במאה שנה. לא שצריך לנוח על זרי הדפנה. החינוך, ולא ההשכלה, חשובים יותר מליברליות במערכת החינוך, שבעיקרה לא מערכת דמוקרטית באף מדינה בעולם.
הכט גם מוציא את דיבת הארץ רעה, ומספר לסינגפורים על המשטר הלא יציב שמתחלף כל מספר שנים כמנהג המדינות המפגרות במערב.
הכט מעביר את המסר שאולי עוד יש תקווה לשמעון, אם אל על הלכה בעקבות סינגפור איירלינס, אז עם ישראל יוכל ללכת בעקבות סינגפור בהנהלת שמעון. תנו לו 15 שנה בשלטון ותראו איך הוא יהפוך לנו את הארץ לסינגפור, ואת שכנינו המרצחים לעם רוכבי טוסטוס, שיבואו כל בוקר לעבודה בישראל.
כן, יש מה ללמוד מסינגפור כמו מסין וממדינות אחרות. ואכן, שמעון פרס נשוא הקמפיין של הכט כבר היה בכל מדינות העולם, אך כנראה לא הבין דבר ולא למד דבר.
כדאי לחיים הכט להציג באמת רק את הדברים שכדאי לנו ליישמם ולא לנסות לנהל קמפיין לשמעון. שמעון, שלא טעה מעולם, איננו איש חזון, אלא איש ביצוע של רעיונות של אחרים. כל הפרויקטים שעשה והצליח, לא פרי רוחו, ואילו שבאו ביוזמתו, נכשלו כישלון צורב.
