בפרק זה נעלה מספר נושאים אך קודם כל דיווח קצר על מצב בריאותי. אין שינוי רב, הרגל ממשיכה לכאוב והשיתוק החלקי די מציק, אך אני אופטימי כי המצב יילך וישתפר עם הזמן. קיבלתי תרופה לעזור לשיפור המצב של הרגל, ויטמין B-12 -.6.-1. האם אתם מאמינים כי ויטמינים אלו ישפרו את מצב רגלי הכואבת והחצי משותקת? אני לא, אני חושב שגם הרופא המטפל לא מאמין בכך, אך לפי השיחה שניהלתי אייתו בנושא, אין מה לעשות, הרגל לא תשוב להיות כפי שהיתה.
בפרק הזה ברצוני לספר לכם סיפור מדהים אשר סיפר לי חולה במחלת סרטן הדם, אשר פגשתיו בבית החולים במחלקה ההמטולוגית, הוא סובל מסרטן הדם, לוקמיה - שמו בישראל אליהו, לצורך הסיפור נקרא לו אלי (במאמר הבא [י"ב] נספר על ידיד טוב שלי שנפטר בחודש ינואר השנה מסרטן במוח וכיצד מדינת ישראל התעללה בו עד מוות, סיפור מדהים של מדיניות אטומה עד מוות).
להלן סיפורו של אלי: אלי בן 50+, נשוי ואב למספר ילדים כולם די בוגרים, האחרון שבהם משרת בצה"ל. אלי מתגורר במרכז הארץ והוא בחור משכיל מאוד, מלא חיים, אוהב את החיים, אוהב את הזריחות ואת השקיעות, אדם מלא פיוט, אוהב תאטרון, טבע, חברה, אדם אופטימי מאוד.
אלי עבד עד לפני כ-4 שנים כמנהל בחברה ממשלתית, הצליח מאוד בעבודתו והיה אהוד על מעסיקיו ועל אלה שעבדו תחתיו. הוא הצליח מאוד בתפקידו וזכה להוקרה רבה מהממונים עליו. לאחר עבודה של 25 שנה בשרות הציבורי, החליט לפרוש משרות המדינה ולהקים עסק עצמאי. אלי רכש במשך שנות עבודתו בשרות המדינה קשרים מרובים בחו"ל והחליט לנצל זאת לבניית עסקו הפרטי. עסק שנתן שרות לחברות שונות אפשרות להתפתח במדינות בהן הוא התמחה.
אלי הצליח מאוד בעסקיו עד אשר לפני כשלוש שנים התגלתה אצלו מחלת הסרטן, מחלה אשר חייבה את אלי לקבל טיפול שבועי בבית החולים,גרמה לו לנשירת שער ועוד תופעות לוואי שונות. כל זה לא הפריע לאלי. הוא המשיך לעבוד, אך כל זה הפריע לאלה שסיפקו לאלי תעסוקה. הם פחדו שאלי לא יוכל להשלים את הפרויקטים שלקח על עצמו, על כן אט אט הפסיקו לתת לו עבודות. חברות חדשות לא נתנו לו עבודה, לא מוכנים להאמין כי חולה סרטן יכול לבצע את העבודה, מה יקרה אם ימות לפתע פתאום ולא יוכל להשלים את העבודה, חוץ מזה זה מסוכן להעסיק חולה סרטן.
אלי לא הסתיר את דבר מחלתו, הוא קרח, 3-4 ימים בחודש הוא בבית החולים, כמו כן מפעם לפעם הוא לא מרגיש טוב, אז למה להעסיק אדם שיכול למות כל רגע? כך חשבו כל אלה שהוא היה תלוי בהם לפרנסתו. אפילו שאלי לא הועסק על-ידם באופן ישיר, הוא היה עצמאי, עבד תמורת חשבוניות, אך לא קבל עבודות. אלי האמין בעצמו, לא נכנע, המשיך להיאבק, אך מצבו הכלכלי הלך והידרדר.
אלי משכן את ביתו, את מכוניתו והתחיל למכור דברים מביתו רק בכדי לשרוד. הוא האמין כי הכל מיקרי. לא האמין כי האנשים מתנכרים לו עקב מחלתו, הוא הגיע למצב שלא יכול היה לקנות לביתו אוכל, לא יכול לשלם את חשבונות הטלפון, המים ועוד לא יכול היה לקנות דלק למכונית ולשלם אפילו את ביטוח החובה. ועדיין הוא לא נכנע, הוא עדיין מאמין כי המצב ישתפר, אלי נאבק בימים אלו ממש במחלתו, נאבק במחסור כספי, בהשפלה, כי הוא לא יכול לפרנס את משפחתו, הוא איבד את גאוותו ואת האמון ביושר של מנהלי החברות אשר פוחדים לתת עבודה לחולה סרטן.
אוי למדינה שנותנת למצב כזה לקרות. אוי לחברה אשר לא נותנת לאדם חולה לחיות בכבוד. חברה אשר פוחדת מאדם חולה היא חברה חולה.אין אדם שלא יכול לחטוף מחלה ממארת כזאת או אחרת. מי שחושב שהוא חסין שיפסיק לחשוב כך, כי הוא הבא בתור. חברה שלא עוזרת לחוליה היא חברה מנוונת מתנכרת חברה מתפוררת או בתהליך התפוררות מואץ. אין זכות קיום לחברה ולמדינה שלא עוזרת לחלשים בה, זה לא חשוב אם זה חולה במחלה ממארת, או קשיש או סתם אדם מוגבל או חלש.
תחשבו על זה, אני מתבייש ואתם?
לסיום פרק זה ברצוני להציע לחולים שבנינו ואף לבריאים שבנינו הצעה להצטרף לחברת מלכ"ר שאני מקים בימים אלו, מטרתה להקים בארץ מרכז רפואי חדש לטיפול בחולי הסרטן בשיטה היפוטרמית (זאת דרך חדשנית לטיפול במחלת הסרטן - כידוע לכם כל אדם מחזיר את נשמתו לבורא ברגע שחום גופו מגיע ל 41.5 מעלות חום. בשיטה הזאת מחממים את האיבר הנגוע בסרטן לטמפרטורה של 43 מעלות חום, על-ידי כך הורגים את כל התאים הסרטניים וגם את התאים הבריאים, אך לאחר מכן משקמים את התאים הבריאים, כאשר כל התאים הסרטניים עברו מן העולם בגופו של חולה הסרטן.
כיום אין כל מומחה בנושא בארץ. אין מרכז רפואי רציני וממלכתי המטפל בדרך זאת, המטרה להפעיל לחץ על משרד הבריאות ועל משרד האוצר, לגייס כספים להקים מרכז רפואי מעין זה. אני פניתי בנושא למספר גופים תורמים והם הביעו נכונות לגייס ואף לתרום כספים למען מטרה זאת. הכוונה להקים מרכז זה באחד מבתי החולים הגדולים המתמחים במחלות הסרטן כגון תל השומר או הדסה.
כל מי שמוכן להיות חבר בחברת המלכ"ר הזאת ומעוניין להיות בעל מניה בחברה וחבר המליאה אשר יקבע את גורלה מתבקש לשלוח המחאה על סך 100 שקל. הכסף נועד לתשלום עבור פתיחת החברה ברשם החברות, הוצאות עורך דין, רואה חשבון ועוד, כל אדם אשר ישלח את התשלום יהיה בעל מניה בחברה וכן חבר במליאת החברה, יוזמן להשתתף בכל דיוניה ויוכל לקבל בחברה תפקיד ממגוון התפקידים אשר יוצאו בחברה והכל למען עזרה לחולי הסרטן.
אני מציע לחולי הסרטן להצטרף לחברה הנ"ל בכדי ליצור לחץ כמה שיותר חזק על המדינה, לעזור ולהקים הרכז רפואי כגון זה במדינת ישראל. הטיפול בשיטה ההיפוטרמית עולה בגרמניה בין 150,000 -300,000 דולר, בארה"ב העלות של הטיפול מגיע לכ-500,000 דולר. אני בקרתי במרכזים הרפואיים המטפלים בדרך זאת והתרשמתי מאוד. כמו כן שוחחתי עם חולים רבים אשר נרפאו בדרך הזאת, עכשיו תקוותי להוסיף עוד דרך טיפולית לחולים שבנינו ולחולים שבדרך. כל אדם שישלח את ההמחאה יקבל קבלה .יש לשלוח את ההמחאות ( הצקים )לכתובת ת.ד.6007 ראשון לציון. את ההמחאות יש לכתוב לפקודת א.ל.נוהר בע"מ .
___________
תגובות לאלכס יש לשלוח ל:
alex@levin.name