ברצוני להודות למשתתפי הוועידה, בעיקר אלה שהגיעו מחו"ל, על השתתפותם במפגש הזה.
כולנו עוקבים אחר החדשות הבינלאומיות וערים לתחושת החרדה שאופפת אזרחים רבים ברחבי העולם בעת הזו, בעיקר לגבי נסיעתם למקומות המוגדרים כאזורי סכסוך.
ישראל אינה קשורה לאירועים המתרחשים כיום באפגניסטן אבל יש מי שמנסה כל העת, לפחות מבחינה פסיכולוגית, לייצור את הרושם שיש לחשוש לכאורה להגיע לכאן בימים אלה, עניין שהוא מופרך לחלוטין מבחינה ביטחונית.
אני רוצה משום כך להודות לנציגים הרבים שהגיעו בכל זאת מחו"ל לוועידת ההיי-טק החשובה הזו.
אני רואה בכך לא רק יזמות עסקית נכונה, ועוד ארחיב על כך בהמשך, אלא גם ביטוי לידידות עמוקה כלפי מדינת ישראל והעם היושב בתוכה.
אני רוצה להודות לכם בשם ממשלת ישראל, ואני מניחה גם בשמם של אזרחיה, על הגעתכם לפה ואני מאחלת לכם שהות נעימה מבחינה אישית וגם פורה מבחינה עסקית.
ברשותכם, ברצוני לומר כמה משפטים על ההתרחשויות הבינלאומיות בעקבות התקפת הטרור הנפשעת על ארה"ב, עניין שיש לו השלכה גם על הכלכלה העולמית:
ההיסטוריה האנושית רצופה במלחמות ובמעשי טרור ואלימות, בשמן של אידיאולוגיות, לעיתים מוזרות ונפשעות. יחד עם זאת, המוח האנושי וההגיון הצרוף מתקשים להתמודד עם המוות חסר התוחלת הזה של אלפי אנשים, רק משום שהם אמריקנים ורק משום שארה"ב מסמלת את השאיפה לדמוקרטיה ולחרות האדם. הפגיעה בארה"ב היא לכן פגיעה בעולם החופשי כולו, וכאשר ליבם של האמריקנים שותת דם הרי ליבם של כל האזרחים הדמוקרטים בעולם מדמם אף הוא.
ארה"ב נלחמת כיום בטרור הפונדמנטליסטי בכל כוחה ועוצמתה הצבאית, ואני משוכנעת שכל העולם החופשי שותף למערכה הזאת אם לא באופן מעשי, הרי בתמיכה מוסרית.
מדינת ישראל מותקפת על-ידי הטרור הזה במשך למעלה מ-100 שנים, ואנו למודי סבל וקורבנות במערכה הזו שלעיתים אין בה הגיון ותוחלת. במשך שנים רבות ניסו להציג את הטרור הזה כויכוח טריטוריאלי בין ישראל לפלשתינים. היום זה כבר ברור שהמדובר במלחמת תרבות, כאשר לצערי כיום שולטים ברחוב הפלשתינים אנשי החמאס והג'יהאד האיסלמי המונעים על-ידי עמדות דתיות ולא על-ידי הגיון מדיני.
אני מאמינה שכאשר המערב, בתמיכה של המדיניות האיסלמיות שבהן שולט סדר יום אזרחי, יכה את הטרור הפונדמנטליסטי, תהיה לכך גם השפעה על האזור הזה.
אין לי ספק שאז יחלשו גם האלמנטים הפונדמנטליסטים באזור וניתן יהיה לחזור לתהליך מדיני עם הפלשתינים המתונים ואולי גם להגיע להסדר של קבע בעתיד הלא רחוק.
אין לי ספק שהכלכלה העולמית וגם הישראלית מושפעים מן האווירה הזו של חוסר יציבות ביטחונית בעולם, והתחושה של העדר יציבות מקרינה בוודאי על נכונותם של אנשי עסקים ליזום השקעות חדשות.
העובדה שהמשבר הנוכחי הגיע לאחר משבר נוסף שהתרחש בתעשיית ההיי-טק העולמית, בוודאי אינה יכולה לגרום לתחושה של אופטימיות יתר ואין לי ספק שכל מי שקשור לתעשיה הזו מכלכל כיום את צעדיו בזהירות כפולה ומכופלת.
למרות זאת אני מאמינה, כי דווקא זו העת ליזמות ולעסקים בתחום ההיי-טק. הנפילה הגדולה במניות בתעשיה זו נבעה בעיקרה משום שהן נופחו באופן מלאכותי כתוצאה מתחושת אופוריה או אולי גם ממניעים אחרים.
כיום, כאשר ענני הסערה מסביב לתעשיה זו מתפזרים, ניתן לראות בבהירות יתר אילו תעשיות היי-טק הן יציבות ועמידות לאורך זמן ואילו לא. אילו תעשיות הינן עם פוטנציאל לעתיד רחוק יותר ואילו תעשיות כשלו במרוץ זה, או אולי הקדימו את זמנן. לאיש הרי אין ספק שמדובר בתעשיית העתיד והשאלה אינה אם צריך להשקיע בה, אלא הצורך לקבל את ההחלטות הנכונות.
ואם יש מקום להתחלות חדשות ולהשקעות נוספות בתחום ההיי-טק, הרי אין לי ספק שמדינת ישראל הנה אחד המקומות הראויים לכך ביותר מבחינה עסקית.
ישראל הנה כיום אחת המדינות המובילות בעולם בתחום הייצוא הטכנולוגי שלה ביחס למספר האוכלוסיה. ב-1990 היה היצוא שלנו בתחום זה 2.3 מיליארד דולר ואולי בשנה שעברה הוא הגיע ל-11.1 מיליארד דולר.
זוהי התפתחות אדירה בכל קנה מידה שאני מייחסת אותה לשתי סיבות מרכזיות:
הראשונה, איכות כוח האדם המופנית לנושא זה נובעת מן העובדה שישראל הנה מדינה שחסרה מחצבי טבע ועיקר המאמץ שלה מופנה למה שמכונה תעשיית המוח.
כולנו מכירים את הסיפור המקראי על יציאת מצרים, כאשר משה רבנו מוביל את עם ישראל מארץ זו לארץ המובטחת לו על-ידי אלוהים.
והנה משהו מוזר קורה במסע הזה, שהחל לאחר שהיאור נחצה לשניים. במקום הליכה ברגל של מספר חודשים, שזהו המרחק בין מצרים לישראל, מוליך משה רבנו את עמו במדבר במשך 40 שנה, עד שהם מגיעים לישראל.
ההסבר לכך ניתן בפרשנות ליצנית. משה היה זקוק ל-40 שנה של חיפושים עד שהצליח לבסוף למצוא במזרח התיכון מקום אחד שאין בו נפט או מחצבים אחרים, וזוהי ישראל. אין ספק שלצורך זה היה צריך בנווט מעולה במיוחד. כנראה באותה תקופה, לפני כשלוש אלפים שנה, נקבע כבר שהמוח היהודי יוקדש לתעשיית ההיי-טק.
ואכן מיטב המוחות של הדור הצעיר בארץ מופנה לתחום הזה ומן הכמות הזו צומחת גם איכות אשר הביאה את ישראל למעמדה הנוכחי בתחום ההיי-טק.
הסיבה השניה הנה העדיפות הגבוהה שממשלת ישראל מקצה לתחום הזה.
למעשה, למדיניות הממשלה תרומה חשובה לסיפור ההצלחה. ניהול מאקרו-כלכלי של כלכלת ישראל ב-16 השנים האחרונות מאופיין על-ידי:
1) משמעת פיסיקלית;
2) ריסון מונטרי;
3) יישום רפורמות מבניות;
4) ליברליזציה של שווקים;
5) דירגולזציה של פעילות כלכלית.
התוצאה היא סביבה פיננסית יציבה, מחירים יציבים, וגירעונות ממשלתיים נמוכים.
סביבה פיננסית זו גורמת לשיפור עקבי בדירוג האשראי של ישראל, ומעודדת גידול ניכר בהשקעות זרות בישראל.
אסטרטגיה זו מניבה פרות, ולמאמצים שהושקעו במשך השנים היה תפקיד מסייע חיוני לחברות וליחידים מישראל ומחו"ל.
המדיניות הזו מבוססת לא רק על מערך של מענקים למו"פ, אלא גם על הקמת גופים התומכים בפיתוח טכנולוגיות גנריות.
תכנית מגנ"ט שלנו מעודדת פיתוח רעיונות ויזמות חדשים באמצעות רשת של חממות טכנולוגיות ועסקיות המעניקות סביבה מוגנת לחברות מזנק.
הממשלה תומכת בחברות מזנק על-ידי מתי מו"פ, שמסייע לחברות מהשלבים הראשונים ועד לשלב שהחברות יכולות לעמוד על רגליהן לבד.
דוגמא אחת של ענף שצמח לצערנו מתוך צורך קיומי אמיתי, היא התעשיות המתקדמות שלנו בתחום הביטחון והאבטחה.
לבסוף, משרד התעשיה והמסחר ולשכת המדען הראשי תומכים באופן אקטיבי במדיניות של שת"פ בינלאומי. לשם כך, הוקמו קרנות דו-לאומיות יחד עם רוב המדיניות התעשייתיות העיקריות.
ישראל היא חברה בתכנית המסגרת החמישית של האיחוד האירופאי, וזה מסמל את העניין ההולך וגדל שמגלות מדינות אירופה בתעשיות ההיי-טק שלנו.
לפני קצת יותר מעשר שנים, תעשיית קרנות הון סיכון לא היתה קיימת בישראל. בשנת 1990 הוחלט להקים את יוזמה, קרן הון סיכון שהיתה בבעלות הממשלה.
יוזמה החלה פעילותה בשנת 1992 עם תקציב צנוע של 50 מיליון דולר, שמאוחר יותר הוכפל ל-100 מיליון דולר. היום, אחרי שעברו 10 שנים ומיליארדי דולרים, תעשיית קרנות הון הסיכון בישראל יכולה לשמש דוגמא למדינות רבות בעולם, כולל אירופה ואסיה.
מדינת ישראל תמשיך לשחק תפקיד מרכזי בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשים. אני קוראת לכם, התעשיינים, אנשי העסקים והמשקיעים, לבוא לישראל ולהמשיך להיות מעורבים בכלכלת המדינה.
המשרד שלנו עומד מאחרי התחייבותו לספק את האמצעים שיאפשרו לכל המשתתפים הפוטנציאלים לעשות את חלקם וליצור הזדמנויות חדשות בעתיד.
אני והצוות הבכיר של המשרד נהייה פנויים בוועידה לפגישות כדי להבטיח את הצלחתו של האירוע החשוב הזה.
ברצוני להודות לכם שוב על השתתפותכם בוועידה בעת חיונית זו. אני מאחלת לכם ועידה נעימה והצלחה רבה בכל פעולותיכם.
