היד המונפת
עֵת שֶפִי יד רֶשַע עוֹכְרים
מוּנפת לְצֶרַח לִגְלוג צוררים
תרועת גְדוֹם הבּונים עקירת הנטוע
כְבוֹד גימְדוּת בִּלשונה לעלוע
מלוא חֶנק פּתנים תכבול קרן-אור
כלוֹא און-רננים מַשבּקת כל דרור
הו שימעוּ דוֹמִי עמים כולם
איכה סֶלֶף נִפרַם יְסוֹד עולם
היסטוריה וטבע סָרְרה גְאוֹן-עוּלָם
ניצוצות יפי יְקוּם, ריצודיו מְאֵרָתה
מי יתן המיית צֶפַע בְּאִבָּה נִכְרְתה
האג
בהאג יש שופטים
נאצה לועטים
מרבים פראים בזו האג
שנאת יהודים ולהג
אך אנו נצעד ללא חת ובאון
עד שונאי יהודים יעטו דראון
חומת עוז ומגן לצמיתות תשאר,
ועוד זאת חברים,
עם רצון - נתגבר
רוח דרור נשחר
עול כניעה נמגר
נתיבי-אור על נרים
מרחב אבות נשחרר
משורר בתוככי הליל
וו. ה. אודן (1939)
תרגום: מיכאל שרון
בחלום בלהה של חשכה
כל כלבי אירופה רועמים נביחה,
והאומות החיות מחכות בלי תוחלת,
כל אחת בשנאתה מבודלת;
סאוב אינטלקטואלי עד בוש
ניבט מכל פני אנוש,
וים הרחמים מוטל כאין,
נעול קופא הוא בכל עין.
נאמנות, משורר, שרך דרכך
ישירות לתוככי לב החשכה,
עם קולך בלתי מוצמת לא נגוז
שכנענו עדיין כי ניתן לעלוז;
בעיבוד חרוז שירה צלולה
לכרם הסב את הקללה,
על חוסר הצלחת אנוש שורר
כשסער מצוקות אותו גורר;
בישימון בו מוקף הלב
תן למעיין המרפא ללבלב,
ואת האדם החופשי למד
בכלא ימיו איכה בשבח התמד.
W.H. Auden
In the nightmare of the dark
All the dogs of Europe bark
And the living nations wait
Each sequestered in its hate
Intellectual disgrace
Stares from every human face
And the seas of pity lie
Locked and frozen in each eye
Follow, poet, follow right
To the bottom of the night
With your unconstraining voice
Still persuade us to rejoice
With the farming of a verse
Make a vineyard of the curse
Sing of human unsuccess
In a rapture of distress
In the deserts of the heart
Let the healing fountain start
In the prison of his days
Teach the free man how to praise
בפרץ
ובפרץ עמדנו דמומים וחיוורים,
עת בנים סוררים נטשונו.
וניראה כי כזב ונאוץ צוררים,
אל חופים אסורים נשאונו.
כי כיהיתם בני,
ברזל ולצון,
דמים וגבבה הגבהתם.
עת הסער סביב יפרוץ ויידום,
רכונים ועיקשים נוסיף לכת.
אתר הבית של הכותב
www.michael-sharon.com