פארק מדע מוגדר כאזור תעשיה שיש בו תנאי בינוי וסביבה שהם מעל לממוצע. הוא מוקם בדרך כלל כמיזם עסקי פרטי בשטח שהוגדר לכך בתכנון הממשלתי. ביזמות שלו יש רמת סיכון גבוהה. הצלחת היזמות תלויה ביצירת תנאים מתאימים באזור ובעיר בה הוא מוקם, שיצרו דינמיקה חיובית בפארק המסויים. בעולם כמו גם בישראל, פארקים מוצלחים הפכו למוקד צמיחה כלכלית של העיר ושל האזור.
מחקרים בישראל מצאו, כי יצירת דינמיקה חיובית שמביאה בסופו של דבר להצלחת פארק מדע מסוים, מושפעת בעיקר מיחסי גומלין מוצלחים עם העירייה אליה הוא משתייך, ועם מוסדות האקדמיים באזורו. במידה ויחסי גומלין רצויים מלווים את הקמתו ובהמשך את ההפעלה השוטפת שלו, נוצרים תנאים פסיכולוגיים וכלכליים שגורמים למספר מספיק של עסקים ברמה גבוהה להחליט לעבור לפארק.
עצם השהות של מספיק פירמות דומות באתר משותף גם מקדמת את הפארק וגם מושכת אליו חברות נוספות. להצלחתו יש השפעה חוזרת על קידום הרשות העירונית אליה הוא משתייך. זאת בעיקר כאשר היא נמצאת בצמיחה. המקרים של נס ציונה וראש העין מלמדים אכן על התועלת החיובית החוזרת שיכולה לצמוח לרשות. למרות שהיא נהנית לכאורה "רק" ממיסים, הפארק מעניק דימוי טוב יותר לישוב ומסייע ב"מכירתו".
על-פי המחקרים, "סוד" יצירת התנאים הראשונים שמשפעים על הפיכת פארק מדע מסוים להצלחה עסקית ומכאן להצלחת היישוב, הוא תמהיל האוכלוסיה בישוב, מעורבות קטנה של העיריה וקיום מוסדות אקדמיים סמוכים.
העיר מודיעין נועדה להיות אחת הערים הגדולות בישראל. היא תוכננה ברמה גבוהה ועם מוקד תעסוקה ארצי שהוא פארק מדע גדול ובלב יער. תכנון זה אכן חלחל לתודעת הציבור. לאוכלוסייה שכבר רכשה דירות במודיעין יש כבר מאפיינים רצויים של עיר עם פארק מדע; רובה משפחות צעירות עם ילדים, ולשני שליש מן הבוגרים השכלה גבוהה. חלק גדול מהם עובדים בפירמות שמתאימות למיקום בפארק מדע.
האיחוד המנהלי עם מכבים-רעות חיזק עוד יותר את המיצוב הגבוה של אוכלוסיית העיר. שכן אוכלוסיית מכבים-רעות מאופיינת ברמה חברתית-כלכלית הגבוהה בישראל. ביחד עם אכלוס מודיעין גם צמחו הישובים סביבה ובעיקר מודיעין עילית.
על-פי התוכניות, פארק המדע של מודיעין נועד להיות מוקד התעסוקה של מודיעין ואזורה ואכלוסו נועד להיות בהתאם לאכלוס המגורים בעיר. הוא נועד לספק תעסוקה במודיעין שנועדה להיות גם עיר תעסוקה ולא רק להיות עיר שינה. אולם, למרות שהעיר כבר הגיעה לשליש מיעד האכלוס של שלב א' שהוא 120 אלף תושבים ובסביבתה כבר יש עוד כמחצית מגודל האוכלוסיה שלה, אין בה עדיין מוקד תעסוקה. למרות שבפארק המדע שנועד לשמש כמוקד כזה שווקו קרקעות ליזמים ובשיעור שמתאים לגידול האוכלוסיה, אכלוסו מתעכב.
בחינה של הסיבות לעיכוב צמיחת פארק המדע, על-פי המודלים המחקריים להצלחת פארק מדע תראה, כי סיבות לכך הם אופי הפעילות של העיריה ובעקיפין החוסר במוסד אקדמי בעיר שנובע מכך; שכן, למודיעין הגיעה אוכלוסיה שהתאימה למערכת הציפיות ההדדית שמניעה פארק תעשיה מוצלח. האוכלוסיה אף היתה ברמה גבוהה מן המשוער. רמת האוכלוסיה הגבוהה גם היתה יכולה להיות פיצוי על החולשה המחזורית של שוק ההי-טק. שכן, כמו בפארקים מוצלחים אחרים כמו רחובות ויוקנעם, קיום התנאים הנוספים הנחוצים לפארק כזה להצליח, היתה יוצרת דינמיקה חיובית שהיתה גורמת גם לתושבים עצמם להניע מיקום עסקים ולפעמים אף עסקיהם שלהם בפארק במודיעין.
העיריה היתה אמורה על-פי המודל לפעול במידה מינורית ובכמה אופנים; אספקת מסגרת של תקנות בניה, בניית התשתיות כגון כבישים ובמתן הנחות כאשר מתאפשר הדבר בחוק.
אופן נוסף שבו היתה העירייה החדשה במודיעין צריכה לפעול על-פי המודל המדעי האידיאלי, היה להקים מוסד אקדמי עירוני. תוכנית המתאר הממשלתית הגדירה מוסד האקדמי כגוף עירוני והקצתה קרקע בהתאם. גודל השטח הקטן יחסית ואופי האוכלוסיה של מודיעין היה אמור להגדיר מוסד מתמחה, שגם תהיה לו זיקת גומלין פסיכולוגית עקיפה שתעודד את צמיחת פארק המדע. גם הוא היה אמור לפעול כבר לפי קצה האכלוס המהיר של העיר.
בפועל, פעלה העיריה בשמונה השנים הראשונות לקיומה בדרך אחרת, והיא מסבירה את הקשיים בהתפתחות פארק המדע של מודיעין עד כה; במקום מכללה עצמאית, הקימה העיריה מחלקה עירונית המספקת חוגים ופעילות פנאי למבוגרים, וגם משכירה שטחי לימוד למכללות שונות. במקום תכנון מאפשר ובניית תשתיות, העיריה מעכבת תשתיות ורישיונות הפעלה של עסקים בפארק המדע.
כל הגורמים האלו מעכבים התפתחות כלכלית מהירה של פארק המדע של מודיעין ומכאן מקומות עבודה לתושבי העיר.
מבין המרכיבים החסרים, נראה כי המרכיב של פעילות עירונית יישאר במאפייניו וימשיך לסבול מהתערבות יתר. העדר קרקעות פרטיות ועסקים פרטיים במודיעין כיום, אינו מאפשר כיום קיום של כלכלת שוק חופשי.
מרכיב דימוי היישוב והאוכלוסיה כבר קיים בפועל. לכן המרכיב שבאופן תיאורטי יכול להתניע את פארק המדע של מודיעין, ולממש את יעודו כמוקד התעסוקה של העיר והאזור הוא האקדמי. נראה כי לאור קוטנו הפיזי של המגרש העירוני המיועד למטרה הזאת, והפעילות העירונית הקיימת שמעדיפה מכללה עירונית באפיון של פנאי, יהיה יתרון במיקום מוסד אקדמי בפארק המדע עצמו. מיקומו בפארק, עדיף גם על-פי המודל המחקרי. שכן הוא מגבש עוד יותר את הדינמיקה הפסיכולוגית הנוצרת מקרב של תפקודים בפארק, שהיא שיוצרת פארק מדע מוצלח.
לאור הנסיון המצטבר, נראה כי רצוי שמוסד כזה לא יהיה עירוני אלא אקדמי ציבורי או פרטי. נראה, שמאפייני הסביבה והאוכלוסיה של מודיעין, יכולים להביא לכך שמיקום מוסד אקדמי משמעותי בפארק המדע במודיעין יביא לדינמיקה חיובית ולהתפתחות מהירה שלו. בכך תהפוך העיר מודיעין, עיר הדגל של משרדי הממשלה, המשווקת בסלוגן של עיר העתיד, מעיר שינה ליעודה המקורי - מוקד תעסוקה.
__________
הכותב הינו ד"ר בחוג למנהל עסקים, שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל.