את החלק הראשון של המאמר סיימתי בהבטחה להרחיב את הדיבור על התכונות הפְראקטָאליוֹת הגלומות בכל מילה של שפה טבעית והמקבלות את ביטויין ברגע שמילים בודדות מתלכדות למשפט שלם או אפילו כאשר מילה בודדת מצליחה לתפקד כמשפט שלם (כמו לדוגמא הקריאה "הצילו!" שבאנגלית מבטאת אותה המילה help, אשר במקורה מייצגת גם פועל וגם שם-עצם, וכאשר מצטרף אליה סימן קריאה היא הופכת למשפט).
אך תחילה, בעקבות תגובות נזעמות שנשלחו אלי, בדרך כלל בעילום-שם, לפיהן יכולתי להסיק שקוראים רבים מדי ייחסו לי זלזול בכישוריו, ביצועיו ועתידו של המחשב - אני חש צורך וחובה לתקן את הרושם המוטעה או המוּטה שעורר הנסיון לתת תיאור תמציתי של מותר האדם מן המחשב.
ובכן, אני שמח להודות שמערכות ממוחשבות משתכללות ללא הרף ומבצעות יותר ויותר משימות מורכבות בתחומים שונים של חיינו, ואפשר לומר מבלי להיתפס להגזמה, שאנו מצויים עדיין בעיצומה של המהפכה המחשובית.
מחשבים מבצעים משימות חישוביות מסובכות בתחום הדיאגנוסטיקה, הרפואה הפנימית והכירורגיה. די אם נזכיר כאן את שילוב קרני הרנטגן במערכות ממחוחשבות, את הזיווג המוצלח של הסונאר (שפותח בראשיתו כדי לאתר צוללות אוייב בהיותן מתחת לפני המים) עם המחשב, זיווג שהוליד את מערכות האולטראסאונד השונות; ואת השילוב של קרני הלייזר העתיקות ברובוטים-כירורגיים מתקדמים, המאפשרים ביצוע של ניתוחים מדויקים ביותר בתחום המיקרו-כירורגיה.
כל הפעולות האלה לא היו מתאפשרות ללא שימוש במכשיר המסוגל לבצע מליוני מדידות בשנייה, ולייצר בזמן אמת תמונות-חתך דינמיות שונות של הרקמות, ללא צורך בפעולה פולשנית להוצאת דגימות ולביצוע תפרים.
המחשב הוא גם כלי יעיל מאין כמותו לזהוי וניתוח בזמן- אמת של ארועים תרמיים שונים (ושוב, השימושים הראשונים היו למטרות צבאיות, כמו יירוט מטוסי אוייב בעזרת טילים מתבייתי חום מנוע).
בפיזיקה מנוצלת יכולתו של המחשב לבצע עיבוד נתונים מהיר ביותר, לצורך הדמיית פיצוצים גרעיניים, התבייתות על מסלול מעופו של טיל לצורך יירוטו מחוץ לטווח סכנה, או להנחתתו במשימות בין-פלנטריות, כמו גם לניתוח אירועים שמהירותם מתקרבת למהירות האור, כמו אלה המתרחשים במאיץ חלקיקים אלקטרוני.
בסיועו של המחשב התרחשה בשנים האחרונות גם פריצת-דרך משמעותית בפרויקטים מסובכים ביותר כמו מיפוי הגנום האנושי ובעקבות זאת - בהנדסה גנטית; פרויקטים המחייבים ניתוח מיליארדֵי נתונים, הצלבתם וזיהוי פעולות הגומלין ביניהם.
אך עם זאת אין לכחד שבכל הדברים הנפלאים הללו נותר המחשב המהיר ביותר ובעל הזיכרון הגדול ביותר, בגדר מְכוֹנָה-מְחַשֶּׁבֶת; מעולם לא נוצרה בידי אדם מכונה חושבת. האדם הוא זה החושב עבורה, מתכנן עבורה ומזין לתוכה את מערכות ההפעלה והתוכנות השונות.
למעשה, למרות היותו ניחן בזיכרון מפלצתי ומהירות עיבוד נתונים עצומה, אין המחשב בשיאו חורג מתחום "מערכת מומחה".
ניקח לדוגמא את תוכנות השחמט, אשר מצליחות לנצח רבי-אומנים ושאחת מהן, לפחות, כבר הצליחה להביס את אלוף העולם.
מפתחי אותן תוכנות מוצלחות מיהרו לייחס להן יכולת חשיבה המאפיינת את המוח האנושי וכינו אותן מתוך פזיזות "בינה מלאכותית" (Artificial Intelligence ) בעוד שלאמיתו של דבר אינן אלא מערכות-מומחה מוגבלות שתוכננו בקפידה לבצע משימה ספציפית ביותר.
אם נטיל על "הבינה המלאכותית" (המנצחת את אלוף העולם בשחמט בלי לאבד טיפת זיעה אחת ובלי צורך לקום באמצע המשחק כדי ללכת להטיל את מימיה) לזהות למי מבין כמה תינוקות בגן טרום-חובה יש להחליף חיתול, לנווט לשם כך לעבר ארון החיתולים ולהחליט אם לנגב לו את הישבן או לקבוע שמדובר רק בפיפי ואפשר להסתפק בפידור קל - עלולה אותה בינה להורות לסוס לדלג שתי משבצות קדימה ואחת שמאלה או ימינה (או להפך)... בעוד שכל מטפלת- מתחילה מבצעת משימה זו בקלות, ובאותו זמן גם מזהה אם התינוק צמא ומודיעה לאחות שמתחילה להתפתח אצלו דלקת קלה בעין שמאל.
גם תקלת מחשב קלה, דמויית בלק-אאוט אנושי, הנובעת מהפרעת מתח וכדומה, שהאדם מתאושש ממנה בקלות, עלולה לחייב איתחול של המערכת כולה, עקב הקושי העצום להתביית, לנתח ולתקן כשל שאירע בפרק זמן של מליונית שנייה, אי-שם בסבך הקודים.
הניצחון שמצליח המחשב לייצר בתחרות שחמט מכוּנה בפי המדענים "ניצחון סטרילי", הווה אומר - ניצחון המתאפשר מעצם העובדה שמדובר בעיבוד נתונים המתבצע על מערכת סגורה ומוגדרת בדקדקנות עד הפרט האחרון, שהרי לכל אחד מכלי המשחק מותר לנוע בצורה מסוימת בחלל דו-מימדי שגם "שִטחו" מוגבל ל- 64 "חלקות".
בסופו של דבר אין במשחק השחמט שום מקרה הנופל במסגרת "עקרון אי-הוודאות". ולכן, אם נטיל על תוכנת השחמט לשחק משחק שש-בש, למשל, ו"נסביר" לה את הכללים הפשוטים כל-כך של המשחק, כללים שכל חייל בעל דפ"ר המצוי בממוצע התחתון של הסקאלה משתלט עליהם במהלכן של כמה אתנחתות קלות במשימות בט"ש - המחשב לא יתחיל אפילו להבין על מה אנחנו מדברים, מפני שבניגוד למשחק השחמט קיים בשש-בש אלמנט של מזל (זריקת- הקוביות).
מסתבר שלא רק אלוהים אינו מסתדר עם משחקי-קוביה כפי שגרס איינשטיין...
למעשה, אפילו את "מבחן טיורינג" אין תוכנת השחמט המשוכללת ביותר מסוגלת לעבור, מפני שמבחן זה מבוסס על קשר-מילולי ישיר בין האדם השואל לבין מי שמשיב על שאלותיו, ולפי התשובות צריך השואל לנחש אם המשיב הוא אדם או תוכנת מחשב. קשר כזה המבוסס על שאלות ספוראדיות מתחומי חיים שונים, אינו מתקיים כלל בין האדם לבין תוכנת השחמט.
ואכן, בכל שנות קיומו של המחשב, לא הצליחה אף תוכנה לעבור את מבחן טיורינג, וגם אם הייתה מצליחה במקרה מסוים, עדיין לא היה הדבר מוכיח על יכולת חשיבה אלא רק על כשל בזהויו של מתחזה; כשל שעדיין אינו הופך בעל איטליז לנוירוכירוג, גם לא טר"ש צרפתי שלבש מדי גנראל - לנפוליאון בונאפרטה.
דוגמא מצויינת לכך שהמחשב אינו חושב, אינו מודע למעשיו, אין לו כוונות להיטיב או להרע ועל-כן גם אינו אחראי למעשיו (משפטנים עשויים לומר שאין לו אפילו שמץ של Mens Rea ) נקראת "מבחן החדר הסיני" והיא למעשה מבחן טיורינג בתחום התרגום משפה לשפה - וכאן אנו מתקרבים ללב עניינינו.
המרחק של המדע מהבנת מנגנון החשיבה האנושי הוא גדול עד כדי כך שחלק הארי של מדעני הבינה המלאכותית נטש זה כבר את הנסיונות בני עשרות השנים לחקות את תהליך החשיבה האנושית, וההתמקדות עתה היא בפיתוח מערכות מומחה מתקדמות, אשר תשמשנה כלי-עזר אמינים ומדויקים יותר באיבחונים פיסיולוגיים או פסיכולוגיים, בקבלת החלטות, בתרגום משפה לשפה, בזהוי-קולי וחזותי ועוד.
עד כה הבאנו כדוגמא מקרה פשוט יחסית, שעליו פועל עקרון אי-הוודאות, ומכאן נמשיך ונעשה את צעדינו הראשונים בסביבה שבה מתרחשים אירועים המאופיינים בדו-משמעות.
אחת המשימות הקשות ביותר עבור המחשב היא התמודדות עם שפה טבעית (להבדיל משפות התיכנות השונות שנוצרו במיוחד עבורו), ומאחר שבמאמר הקודם התחלנו לעסוק בבעיות שמציגות השפות הטבעיות בפני המחשב - הבה נננסה להרים עוד מעט את קצהו של המסך ולגלות טפח-מסקרן, שעשוי להצטייר בעינינו כיפה ומאתגר מאין כמותו.
דוגמא ראשונית ופשוטה, שבלשנים נוהגים להביאה בבואם להדגים סביבה המתאפיינת בדו-משמעות, היא המשפט המפורסם של הקומיקאי גראוצ'ו מרקס:
"Fruit flies like a banana ;Time flies like an arrow "
גם אם נקל על המחשב ונטיל עליו לטפל רק ב- 5 המילים המרכיבות את המשפט הראשון ולספר לנו מה משמעות המשפט המורכב מהן, הוא "יבין" דברים שאפילו לא העלֵנו בדעתנו:
1. הזמן מעופף בדומה למעופו של חץ .
2. הזמן טס כמו חץ.
3. תַזמן את הזבובים כשם שמתזמנים חץ.
4. זבובי הזמן מחבבים חץ.
5. מדוֹד את זמן הקפלים (במכנסיים, למשל) כשם שמודדים חץ.
6. קצוֹב את זמן החלל מעל הבמה במהירות של חץ.
ואם נקודת המוצא שלו תהיה עברית, מצבו של המחשב בהבנת הנקרא יהיה אף גרוע יותר, מאחר שלפני הכל יהיה עליו לטפל גם בשתי הקריאות האפשריות של המחרוזת "הזמן" וגם במשמעויות השונות העלולות להיות לכל אחת מהן בפני עצמה:
"הזמן רץ כמו חץ"
1. הזמן (עת) רץ (ממהר) כמו חץ (קנה-עץ מחודד לשיגור מקשת) .
2. הזמן (הוצא הזמנה ל-) רץ (אצן) מהיר כמו חץ(קנה-עץ מחודד לשיגור מקשת)
3. הזמן (הוצא הזמנה ל-) רץ (רצועה) דמויית חץ (קנה-עץ מחודד לשיגור מקשת).
4. הזמן (עת) רץ (אצן) כמו חץ (קנה-עץ מחודד לשיגור מקשת).
5. הזמן (עת) רץ (כלי בשחמט ) הדומה ל- חץ (קנה-עץ מחודד לשיגור מקשת).
6. הזמן (עת) רץ ( ממהר בכיוון מסוים) כמו חץ (סימן מתווה כיוון).
7. הזמן (הוצא הזמנה ל-) רץ (אצן) הדומה לאצן ששמו חץ.
8. הזמן (עת) רץ (הוא אצן) שריצתו דומה לריצתו של חץ (אצן ששמו חץ)
וכיוצא באלה.
אם בשעה שאנו קוראים טקסט כלשהו ננסה לדמות את עצמנו למחשב, נגלה שאנו מוקפים בכמות עצומה של משפטים שניתן לפרשם בצורות שונות, גם לאחר שפסלנו את אלה השגויות מבחינה תחבירית; ובעוד אנו מצויים בנעליו של המחשב, נרשום את כל האפשריות שנגלו לנו כנכונות ונמהר לשוב ולהיות בני-אדם רגילים; בן-רגע ניווכח שרק תשובה אחת מתאימה לתמונת העולם שלנו.
הינה כי-כן, כשמדובר בהבנת הנקרא לא נותר לנו כבני-אנוש הומניים אלא לנסות להציל את המחשב מידי עצמו.
איך ניתן לעשות זאת מבלי לנסות לאנוס את המחשב לחשוב?
השפה הטבעית כפראקטאל סמאנטי:
ראשית , נבהיר בקצרה מהו פראקטאל.
מקורו של המונח הוא בפועל הלטיני: frangere שפירושו לשבור. המונח הוטבע בשנת 1975 ע"י המתמטיקאי הצרפתי-פולני BENOIT MANDELBROT
שניסה להסביר בעזרתו תופעות כָאותיות, הִשתנות בלתי-סדירה של מבנים גיאומטריים ותופעות פיסיקאליות שונות כמו אירוזיה, היתהוות והיצטברות פתיתיי שלג, היתהוות גבישים, צורות גאלאקטיות וכדומה.
הפראקטאל נוצר ומתקיים כתוצאה מהתהוות והצטרפות מתמדת של צורות אקראיות, אשר כול אחת מהן משתנה תוך כדי ובהתאמה להשתנות מקרית של כל צורה בודדת בהרכבו; אשר על כן, כל ניסיון להזיז או לחלץ רכיב כלשהו מתוך המבנה הפראקטאלי, משנה את אופיו הכללי ואת אופיים של כול הרכיבים האחרים במבנה, כך שכול מדידה הנעשית ברכיבי הפראקטאל נותנת תוצאה שונה, והם נישארים, למעשה, בלתי-ניתנים לכימות אבסולוטי ברגע נתון.
בתורת הפראקטאלים של מנדלברוט נזכרתי במקרה כבר בשנת 1979, כשנתבקשתי לכתוב תסריט לסרט באורך מלא על מלחמת יום כיפור; בגלל בעיות צנזוראליות ותקציביות נאלצתי לערוך מידי פעם שינויים רבים בתסריט; לכל שינוי עלולות להיות השלכות על מאות סצנות שונות שמהן מורכב סרט ואף על רצף-צילומִי מסוים זה או אחר.
אמרתי לבמאי שהשינויים הללו מזכירים לי שינויי-צורות המתרחשים בקָלֵידוֹסְקוֹפּ בעת סיבוב השפורפרת, מפני שבדומה לקליידוסקופ כל שינוי בתסריט יוצר כאוס שאחריו מופיע שלמות חדשה; מרוב תסכול על העבודה הסיזיפית התבדחתי אז שאילו היה ניתן להכניס את כל האלמנטים שמהם מורכב התסריט (זמן, מקום, עלילה, שחקנים, אביזרים, הוראות-בימוי, זוויות-צילום, תאורה וכיוצא באלה אלפי פרטים ופריטים) לתוך קליידוסקופ ענק, די היה בסיבו קטן עם או נגד כיוון השעון כדי לקבל אינספור שינויים- סימטריים. בסופו של דבר נאלצתי להסתפק בכרטסת-עזר גדולה, כי לא רק שקליידוסקופ ענק לא היה - גם מחשבים אישיים לא היו אז בהישג יד.
אבל הרעיון לשלוט בכל אלפי הפריטים הללו ואינספור יחסי הגומלין ביניהם המשיך להלך עלי קסמים וחיפשתי דרכים לממשו; הרי בסופו של דבר מדובר רק בטקסט ולא בפצצה אטומית. "על מה כל הרעש? - בסך-הכול מילים!" כמו שאומרים החבר'ה...
מהר מאוד מתברר לאותם חבר'ה, כמו שברור לכל מי שעוסק בנושא, שהבסך-הכול הזה הוא הרבה יותר גדול והרבה יותר מסובך ממספר מרכיביו. כדי ליצור פראקטאל-סמאנטי יש צורך ליטול מושג (CONCEPT ) לפשוט ממנו את המילה (או המילים) שבה כינוהו בני-אדם בשפתם, תהא אשר תהא, וכשהוא עדיין חסר-שם - לפרט את תכונותיו אחת לאחת ולתת לכל אחת מהן מִספר ייחודי, ורק לבסוף להלביש מחדש על המושג את השם שבו כונה בשפה מסוימת זו או אחרת;
וכך לנהוג בכול המושגים הקיימים בעולמנו. אכן, מלאכת-מחשבת כמעט סיזיפית, אבל שכרה בצידה: היא מאפשרת למחשב לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב שאפשר -להתעסק במִספרים ("To handle with digits").
מסקנה, יש לתכנן מערכת שתוכל לקלוט ולהפוך אינסוף אלמנטים טקסטואליים, על כל יחסי הגומלין ביניהם, לתעודות-זהות אוניברסליות. לשם כך פניתי לבסוף לידיד בשם שמיל גינזברג, שאפשר לכנותו "פילוסוף מעשי בתחום המחשוב" ושטחתי בפניו את "הבעיות הפראקטאליות" שלי, אשר אנשי-מחשב רבים לפניו הגדירו אותם בלשון כמעט פרוידיאנית "חלומות באספמיא".
כעבור שנה היינו מוכנים לרישום פטנט על "הניאוזאורוס" שהוא למעשה מכונה דמויית דינוזאור מבחינת יכולת הליחוך, הלעיסה ועיכול המימדים השונים המסתתרים בכול טקסט כתוב או מדובר .
היה זה בתקופה שלפני "פארק היורה", ובניגוד למייקל קרייטון ( Michael Crichton ) לא הייתה לנו כל כוונה להלך אימים על רשמי הפטנטים, והסתפקנו בשם הארוך אך הפשוט והידידותי:
"DEVICE FOR THE GENERATION AND USE
OF MULTI-LAYERED TEXT"
ולא נותר לנו אלא לחפש את האיש אשר יש לאֵל ידו להקים את החיה הזאת על רגליה מתוך ה- די-אן-אי הבלשני.
לא נאריך בדברים כיצד "גילינו" את פרופסור עוזי אורנן. עד אז כבר הספיק פרופ' אורנן לעסוק במשך כמה עשורים בעיבוד ממוחשב של שפות טבעיות, ועבד על הכנת תשתית למחשוב השפה העברית, תשתית המטפלת תחילה במשפט ורק אחר כך נטפלת לבעיית המילה. תשתית זא שימשה אותו להכנת מכונת קריאה לעיוורים ומנוע חיפוש ממין חדש.
לאחר הפצרות רבות הצטרף אלינו פרופסור אורנן במאי 1996 לעבודה אינטנסיבית על הפראקטאל הסמאנטי. כוונתנו הייתה להכין צביר-מִבנים רב-שכבתי שיאפשר איחסון של אינספור מושגים אשר ביניהם יתקיימו מערכות יחסים וירטואליות של קדימוּת, נירדפוּת, דימיון, קירבה, הכלה, זיקה, התקשרות, כבילות, שונוּת, דחייה, היפוך וכדומה; בדרך זו ישא כל משפט, אשר יורכב מהמושגים שבתוך הצביר, מידע רב-מימדי המורכב ממקום, זמן והתרחשות, לרבות מידע דקדוקי, תחבירי וסמאנטי, אשר יאפשר ניתוח שלם של כל משפט באשר הוא שם, ומציאת המשמעות הייחודית של כל מילה המרכיבה אותו.
שיערנו שעל סמך מידע זה יוכל המחשב "להבין" כל משפט ולהציג בפני המחפש במאגר מידע עצום כדוגמת האינטרנט (שבשעה שנולד הרעיון היה בראשית תקופת ה- TCP/IP שלו ועדיין הרטיב בחיתוליו האזרחיים) רק את הטקסטים הרלוואנטיים לעניינו.
שיערנו גם שמחולל הפראקטאלים הסמאנטיים יקפיץ את המחשב כיתה ושוב לא יהוו עבורו בעייה משפטים שונים שבהם משמשות מילים שוות-כתיב אך שונות משמעות (או צליל, במקרה של הפיכת כתב לדיבור או דיבור לכתב) כמו:
קורא בספר <> קורא לכם לחזור
הוא רצה לאכול <> היא רצה לאכול
לפעמים קורה שיש תקלות<> זו קורה רקובה
השבוי הושב לביתו <> התינוק הושב בעגלתו
ידינו מושטות לשלום<> ספינותינו מושטות למלחמה
הגלשן גולש <> החלב גולש
ועוד אינספור משפטים מכשילים כמותם.
עד מהרה התברר לנו שדברים אשר נראו לנו כמובנים מאליהם ("קַלֵּי-קַלּוּת" כמו שרגילים לומר פְרִיקֵי-המחשבים) הם קשים כקריעת ים-סוף עבור הגולם מעמק הסיליקון - אבל המשכנו לפתח בעקשנות את מחולל הפרקטאלים הסמאנטיים.
החבירה עם פרופסור אורנן הפכה את ההתקן לבעל יכולות מולטי-לינגוואליות; הבנו פתאום שאנו משוחררים מן הצורך לטפל בכל שפה בנפרד ועברנו לטפל בשפת-על , הלא היא "שפת-המושגים" שממנה הדרך פתוחה להתקשרות למילון הפרטי של כל שפה ושפה. פרופ' אורנן ממשיך להרחיב ולשכלל באופן שוטף את "שפת-המושגים". זהו מפעל חיים יחיד במינו של הקניית יכולת לַמחשב לבצע ניתוח שלם של משפט.
לשם הדגמת היכולת האדירה של מבנה התשתית שלנו, נבחר במילה "הרכבה" ונראה איך מנוע החיפוש (המבצע חלק מיכולת התקן-התשתית) יכול לגלות בכול משפט את המשמעות המבוקשת בלבד, ולדלג על כול משפט המכיל את אותה המילה אבל במשמעות אחרת. המנוע בודק במילון ומוצא ש-ל-הרכבה יש שש משמעויות. התוכנית שואלת את המשתמש מה המשמעות הרצויה לו בחיפוש זה:
1. הכנסת ענף לעץ ?
2. נתינת חיסון ?
3. נשיאת משקפים (עדשות) ?
4.חיבור חלקים ?
5. הולכת אדם על בהמה ?
6. הקמת מוסד ?
המשתמש מסמן את התשובה, ואחרי סימון התשובה פונה התוכנית אל המילון התחבירי-סמנטי, והיא מגלה שהערך הרכבה מכיל הפניות לשישה פעלים שכולם "הורכב", אבל כול אחד מהם מכיל מספר אינדקס שונה, היינו: הורכב1, הורכב2, הורכב3, הורכב4, הורכב5, הורכב6. בדיקה בכול אחד מערכי הפועל האלה תגלה אילו תכונות צריכים להכיל השמות הנמצאים ביחידה התחבירית של הפועל. המנוע מחפש כעת במילון השמות המיוחד, שאינו מציין את משמעויותים של השמות אלא את התכונות שהמושג המסומן על ידי השם מכיל אותן, ולכן בכול משפט יסומן השם "הרכבה" רק אם משמעותו במשפט היא המשמעות המבוקשת. נניח שהטקסט שאנו מחפשים בו הוא הטקסט הבא:
הרופאה התחילה את הרכבת החיסונים לעובדים. היום החילותי בהרכבת עדשות. הכנסת דנה שעות ארוכות בהרכבת הוועדה המיוחדת. בתקופה הזאת עוסקים בהרכבת הלימונים. נהניתי מהרכבת הילד על הסוס הקטן.הרכבת ההילוכים באוטו נמשכת יום אחד.
רואים אנו בנקל שבכול משפט יש ל"הרכבה" משמעות אחרת, ואם אנו מחפשים, למשל, רק חומר על הרכבת עצים, אין אנו רוצים שכול משפט שנמצאת בו המילה "הרכבה" יופיע בתור "מציאה", כמו שהדבר מצוי כל כך במנועי החיפוש המהלכים בשוק. אם המשתמש סימן את משמעות מס' 1 לעיל הוא יקבל בתור תשובה לשאילתה שלו רק את המשפט המתאים לשאילתה: הרופאה התחילה את הרכבת החיסונים לעובדים. היום החלתי בהרכבת עדשות. הכנסת דנה שעות ארוכות בהרכבת הוועדה המיוחדת. בתקופה הזאת עוסקים בהרכבת הלימונים. נהניתי מהרכבת הילד על הסוס הקטן. הרכבת ההילוכים באוטו נמשכת יום אחד.
מאליו יובן שבשיטה זו לא נתפוס את "הרכבת" מתל-אביב לחיפה, אבל ממילא התכוונו להישאר היום בבית...
וכאן לא נותר לי אלא להפנותכם למאמריו המדעיים של פרופסור עוזי אורנן, העוסקים בנושא מרתק זה, ומסבירים את המנגנונים המאפשרים למחשב להגיע לתוצאות מדויקות ביותר בהבנת הנקרא, וזאת - נדגיש - מבלי להבין את הנקרא. היה כי-כ, לא בינה מלאכותית אלא מלאכת מחשבת.
www.cs.technion.ac.il/~ornan/maamarim