בימים האחרונים נתבשרנו כי הוועדה לאיתור פרקליט מדינה בראשות היועץ המשפטי לממשלה שמעה עדויות מזעזעות על דרך ניהול פרקליטות המדינה בעשור האחרון.
לדברי חברים בוועדה מדובר בגוף חולה שעסק ב"תפירת תיקים", בסימון מטרות ולעיתים באחזקת בכירים כבני ערובה. "הדברים ששמענו מהמועמדים לכהונת פרקליט מדינה, על התנהלות הפרקליטות בימי עדנה ארבל גרמו, לשערותינו לסמור והיה לנו קשה לישון בלילה לאחר מכן", אמר אחד מחברי הועדה (ידיעות 24.7.04).
דברים אלו באים חודשים ספורים בלבד לאחר ששר המשפטים בדק תלונות נגד פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, לפני מינוייה לביהמ"ש העליון, הודיע לוועדה למינוי שופטים כי כתב האישום שהוגש נגד יעקב נאמן אכן "נתפר" אולם מי שהיה אחראי לכך הינו היועץ המשפטי דאז מיכאל בן יאיר. הלה מצידו, טוען מנגד, כי ידו לא היתה במעל וההוראה ניתנה ע"י השופטת העליונה דהיום, עדנה ארבל.
הדברים נחשפים לעיני כל בוועדה ממלכתית בעלת פרופיל ציבורי גבוה במיוחד אולם דבר לא נעשה - בפרקליטות ובמשטרה ממשיכים לכהן עשרות עובדי מדינה בכירים שהיו שותפים באופן כזה או אחר לעיוות דין שיטתי ואחראי אין.
לשר המשפטים מסתבר פעם אחר פעם כי בחצר התביעה נעשו מעשים פליליים ממניעים פוליטיים, מינויים של יעקב נאמן ורובי ריבלין למשרת שר המשפטים סוכל עקב פוליטיזציה חמורה בצמרת הפרקליטות, ואישים אחרים נרדפו על לא עוול בכפם. איש אינו בודק, איש אינו מנסה לחקור ולהגיע לשורש האמת, ולהסיק את המסקנות, ועולם כמנהגו נוהג.
בעבר, כאשר דובר על מערכות אחרות, ממשלות קמו ונפלו בשל הצורך לברר ולחקור עד עומק את חקר האמת ולהסיק מסקנות.
מייסד המדינה, דוד בן-גוריון המנוח, ניהל מלחמת חורמה במשך שנים על-מנת לברר "מי נתן את ההוראה" בפרשת הרשת הישראלית במצרים שחלק מאנשיה הועלו לגרדום, מי טייח, פברק ונמלט מאחריות למחדל נורא, ועל כך היה מוכן לשלם בקריירה שלו והודח מתפקידו בראשות הממשלה.
אנשי השב"כ הבכירים, אשר ב"פרשת השב"כ" נחשף כי טייחו ופברקו ראיות באופן שיטתי בפני בתי המשפט וועדות בדיקה, הודחו כולם מתפקידיהם לאחר חקירות ובדיקות מקיפות, וגם לאחר שקיבלו חנינה מנשיא המדינה בהליך שעורר ביקורת ציבורית קשה, נמנע מהם לכהן בכל משרה ציבורית במשך שנים.
לא ניתן להעלות על הדעת בכל מערכת אחרת במדינת ישראל - במערכת הביטחון, בצבא, במוסד, בשירות המדינה, במערכת הבריאות, בחיים העסקיים, בשום מקום לא היה השר הממונה עובר לסדר היום בזחיחות דעת טיפוסית על "תפירת תיקים" מצמררת שכזאת וממשיך בסדר יומו. רק במערכת המשפטית, למרבה התדהמה, הכל נמשך כרגיל. אולי שר המשפטים חושב כי הציבור אינו "נאור" מספיק בשביל לגלות כי גם בארזים נפלה שלהבת וכי נגע הפוליטיזציה המשחית הגיע לצמרת משרד המשפטים.
אולי הוא סבור כי הציבור אינו "מפותח" דיו או "משכיל" דיו כדי לגלות כי המלך הוא עירום או שמא הוא סבור כי יש להגן בחירוף נפש על "הפרה הקדושה" האחרונה שנותרה בישראל - מערכת המשפט, גם במחיר של עוות דין שיטויח וייקבר עמוק באדמה.
המשך הטיוח הממוסד של מעשים כה חמורים במערכת התביעה - "קודש הקודשים" כפי שקרא לה נשיא המדינה, רק משרת את אויבי הדמוקרטיה וגורם להתדרדרות חמורה של הנורמות הציבוריות בחיינו.
שר המשפטים אינו אמור לייצג סקטור צר של הציבור אלא את כלל הציבור ומשרד המשפטים איננו יחידת עילית של "הציבור הנאור", הפטורה מכל פיקוח ציבורי וביקורת לנוכח "כוחות השחור" העומדים עליה לכלותה, רחמנא ליצלן.
הדעת מחייבת הקמת ועדת חקירה ברשות שופט בדימוס לבדוק מי אחראי ל"תפירת התיקים" כנגד פרופ' יעקב נאמן, ראובן ריבלין ואחרים ועד ששר המשפטים לא יפעל להקמת וועדה כזו, ימשיך הריקבון והעוול לרבוץ בקרבנו. "כאשר האמת נקברת תחת הקרקע, היא צומחת וצוברת עוצמה שכזאת, שכאשר מגיע היום בו היא מתפרצת היא מנתצת הכל עמה", כתב לפני למעלה ממאה שנה אמיל זולא ב"אני מאשים" במהלך פרשת דרייפוס. איזה אבסורד, דווקא שר המשפטים של מדינת היהודים שכח דברים אלו.
______________________
הכותב הנו חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין.
