חבלי הדיקטטורה

לפני רצח רבין היו מעטים שהאמינו שדבר כזה היה יכול לקרות. למרות ההיסטוריה עתיקת הימים של מלחמות אחים וה 'תותח המקודש' של בן-גוריון בפרשת אלטלנה, לא עלה על הדעת שהנורמליות בעולם - רצח פוליטי - תהיה גם נחלתנו. הפיכת ישראל מדמוקרטיה לא מתוקנת לדיקטטורה גם היא מסוג המהפכות שלמרות דעות כאן ושם, רובנו לא מדמים שהיא יכולה לקרות. דמותנו היא שאנחנו לא כשכנינו שכל אחד מהם נשלט על יד דיקטטורים. אנו כמו העולם הנאור - אמריקה ואנגליה בעיקר שבהן הדמוקרטיה והחוק השוויוני שולט! הבה נבדוק את המציאות. משטרים דמוקרטיים מבוססים על יסודות איתנים. אם היסודות קורסים גם המשטר קורס והופך בדרך כלל לדיקטטורה של החזקים. להלן מספר יסודות עיקריים והמצב שלנו. א. הערצה וכבוד למוסדות העיקריים 1. בית המשפט העליון בעיקר מאז עלייתו של אהרן ברק חלקים גדולים, משמעותיים מהעם מתייחסים לממסד ללא הערצה, כממסד פוליטי שלא מייצג את העם והצדק. רואים בו מתחרה פוליטי שאליו מגיעה כמעט כל החלטת כנסת חשובה לאישור או לדחייה. מבחינת התוכן הרבה רואים אותו כמכשיר לפסילת הציונות ושמירת סוג הדמוקרטיה שבה היהודים יהוו רוב מוחלט לתמיד במדינה כנגד 'מדינה של תושביה' שמשמעותה רוב ערבי בעתיד בתוך הקו הירוק. 2. הכנסת כבוד רב והערצה אין לה בעם. דמותה ברחוב היא של ג'ובניקים, בעלי אידיאולוגיה של התגשמות אישית יותר מאשר טובת המדינה, כשומרי האינטרסים של העשירים, החזקים... הדיונים כוללים צעקות, אי נימוס, התפרצויות, דמגוגיות... על חשבון ראיה של המחוקק כאיש הגון, בעל מצפון ויושר. 3. הממשלה בקדנציה הנוכחית השליליות עולה יותר מאשר בעבר. רה"מ נראה לרבים כדיקטטור, בולדוזר, המוכן לעשות הכול למימוש עמדותיו - שהמטרה מקדשת האמצעים. הוא מזלזל בעמדות היסוד והחלטות מפלגתו והשרים נראים כחלשים, שומרי כסאות בעיקר וללא עקרונות. הדמות אינה של רה"מ כ 'ראש של שווים' אלא שהוא הממשלה כולה. 4. התקשורת כבר מזמן הרוב לא מתייחס אליה כממסד המייצג את הפוליטיקה באופן מקצועי ללא נשוא פנים. דמותה היא של השמאל הפוליטי בעיקר ועוינת למסורתיים, דתיים, לאומנים, הימין... שלהם אין למעשה יכולת חוקית להתבטאות דומה. 5. מפלגות בקדנציה הנוכחית הם מגיעים לשפל. בנוסף לדמותם המסורתית של 'עסקנים', מתווכי ומקבלי עבודה טובה, פרוטקציונרים... התנהגות רה"מ כלפי מפלגת השלטון והתייחסות התקשורת משפילה הממסד עד תהום. ערכו כממסד המייצג אסכולה שאיתה העם יכול להזדהות בבחירות, נשמט מזלזול הנבחרים (שמשם עלו לממשלה/לכנסת), כאילו שהם עצמאים מהיסודות המוסכמות. התנהגות זאת הופכת את המפלגה ללא רלבנטית אלא למכשיר ברוטו לתפיסת הכסא והשלטון. 6. צה"ל מעל כל ממסד אחר צה"ל היה 'קדוש'. הבינו שהוא מחוץ לפוליטיקה והתקפה עליו היא התקפה על קיומנו. למרות זאת בשנים האחרונות הפוליטיקה בולטת בו. הרמטכ"לים... במדים מכינים את הקרקע לתפקידיהם לאחר פרישתם. אמונת ההורים שילדיהם בידיים נאמנות וישרות נעלמת. דמות המילואים כממסד חיוני, שבו העומד לשרת ממלא תפקיד המצדיק את שירותו, קורס. 'הסרבנות' הפסיבית מגיעה לכ-40% של הגיוס השנתי - כולל החולים והחרדים שהם ביחד מיעוט בין המתחמקים. הסרבנות האקטיבית הדוגלת בעריקה בגלל דעות פוליטיות, מתקבלת בהבנה בתקשורת ובחלק מהעם, והולכת ומתחזקת. דמותה של צה"ל קורסת ויכולתה לגייס את הטובים, המוכשרים שבינינו נפגע קשות ללא ראיה של שינוי לטובה. 7. תהליכים דמוקרטיים המוסדות נחלשות וגם התהליכים הדמוקרטיים. נראה שהריבונות למעשה עוברת לזרים. לפני דיוני ממשלה, כנסת... האישור מהידיד כנראה נדרש. דבריו לגבי החלטות מוסדותינו גורמת לשינויים 'להתאמה'. מדינות זרות לא משמעותיות בכוחן מתערבות בפוליטיקה כאן באופן גלוי; תורמות לעמותות פוליטיות, יוזמות פוליטיות... ואין עוררין כמעט. הדעה הנפוצה שהריבונות כבר עברה לידי אחרים הופכת הדמוקרטיה כאן לסוריאליסטית שבה העם אינו שולט והדמוקרטיה הישראלית ריקה מתוכנה העיקרי - תהליכים דמוקרטיים המבטאים את ריבונות העם. ב. פתרונות לבעיות קרדינאליות. כאשר הפערים בין ההבטחות ומימושם מתרחקים מדור לדור, לא רק המנהיגים אלא השיטה בסכנה. כך היה באירופה בין המלחמות ופעם אחר פעם 'בדמוקרטיה' בדרום אמריקה. אצלנו הפערים בסוגיות הקרדינאליות - ביטחון וכלכלה - מתרחבים. 1. ביטחון אין ר"מ שלא הבטיח להביא שלום/שקט ואף אחד מהם לא עשה כך. המצב הבטחוני מדרדר כבר שנים רבות. מאז מלחמת ששת הימים שנתנה לעם ביטחון וגאווה על יכולתנו, ירדנו לתהום. היום רובנו מבינים שקיומנו בספק. בשנים האחרונות נכנענו פעם אחר פעם למעשי טרור, ספגנו אלפי נרצחים ופצועים ללא עתיד טוב יותר באופק. מנהיגינו לא קיימו הבטחותיהם הביטחוניים ולמעשה השתמשו בהם יותר על-מנת שייבחרו. קווים אדומים שהציגו נשברו אחד אחר השני ללא עוגן יציב. היום בשם הביטחון - לא כמחיר לשלום/שקט - עומדים לגרש אלפי יהודים מבתיהם - דבר שהיינו מכנים כאנטישמי בעליל לו אחר הציע זאת. סביר להניח שמעשה זה יחצה את העם, יפגע ביכולת מוסדות הביטחון ובאמונה שנשרוד. 2. כלכלה... למרות התקדמות ועליית רמת החיים, הפערים בין השכבות גדילות; העשירים מתעשרים יותר והעניים באופן יחסי נהיים עניים יותר. באידן של העתקת כלכלת אמריקה - בנוסף לרוב תרבותה - אנו פוגעים בשוויוניות, במערכות הבריאות... ובמיוחד החינוך. אחד התוצאות היא עלייה מתמדת בפשיעה.