מכובדי -
שופטות ושופטים יקרים. אתם עומדים היום בפני אתגר חדש בחייכם - קבלת עול השיפוט. בתפקיד זה עליכם להכריע בסכסוכים בין אנשים; בין מוסדות וחברות; בין קבוצות תושבים ובין המדינה; ובין התושב לבין הממסד. במקרים רבים פסק הדין יהיה כולו לטובת אחד הצדדים, אחד יזכה ואחד יפסיד. ברוב רובם של המקרים בעל הדין המפסיד יחשוב שהוא בכל זאת צדק, שבית המשפט טעה והחוק גבר על הצדק. לעומת זאת, בעל דין הזוכה משוכנע בצדקתו ולשם כך הוא לא היה זקוק לאישור בית המשפט. לכאורה, לפיכך, ניתן לסבור כי עבודתם של בתי המשפט אינה מביאה שלום בין בעלי הדין ויציבות חברתית.
לסמכותם של בתי הדין לעבודה מסורים לא רק סכסוכים בין פרטים, אלא גם סכסוכים קיבוציים, כגון - סכסוכים בין קבוצות עובדים לבין מעסיקיהם. במסגרת ההכרעה בסכסוכים הללו נדרשים בתי הדין, בין היתר, לבקשות למניעת שביתה, בקשות להתרת שינויים מבניים במשק ובקשות למניעת פיטורים. רוב ההכרעות של בית הדין בסכסוכים קיבוציים עלולות להביא לקידום האינטרסים של בעל דין אחד תוך פגיעה בבעל הדין השני. לכאורה, פעילותו של בית הדין אינה מביאה לשלום במקום העבודה או בחברה.
בעשרה החודשים האחרונים, בית הדין נדרש להכריע במספר חסר תקדים של סכסוכים עקרוניים, בעלי השלכות משמעותיות, בין המדינה כמעסיקה וכשלטון לבין קבוצות עובדים. לדידי, ניסיון זה הוכיח, כי למערכת המשפט תפקיד חשוב ביצירת שלום בין תושבים ומוסדות, במניעת נזק חמור לתושבים, למשק ולמדינה ובקידום היציבות בחברה ובמשק. כיצד?
דרך אחת בה פעל בית הדין היא יישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות, בעיקר באמצעות גישור ונסיונות לפישור, וזאת כדי לקרב בין הצדדים ולאפשר שינויים ושיפורים במשק, תוך הסכמה ואף שיתוף פעולה.
דרך שנייה בה הלך בית הדין היתה ניהול דיונים והכרעה בהם באמצעות פסק דין או החלטה. הפסיקה התבססה על מכלול חומר הראיות, החקיקה, הפסיקה וההסכמים בין הצדדים. כמו כן התייחסנו לחשיבות המשך היחסים בין בעלי הדין ונתנו דעתנו לטובת הציבור, המשק והמדינה. העדפנו שהצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים יגיעו להסכמות באמצעות משא-ומתן, ללא סיוע בית הדין. אולם, בתוך עמנו אנו יושבים ופועלים, ובהיעדר גורם אחר שמסוגל למנוע פגיעה קשה בציבור ובמשק, על בית הדין למלא את החלל.
ככלל מבצעים בעלי הדין את הצווים וההחלטות של בית הדין למעט מקרה מצער אחד. הסכמתה של החברה הישראלית לקבל ולאמץ את החלטות בתי המשפט מהווה גורם מרכזי באחדות העם ובשמירה על השלום והיציבות בחברה. משבעל דין מבצע את החלטת בית המשפט, על אף שסבור הוא שאותה החלטה אינה נכונה, הוא מקבל את מרות המדינה אשר קיום שלטון החוק בה הוא תנאי לקיומה. על כך נאמר בספר דברים [פרק י"ז פסוק י"א]: "על-פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל".
יתירה מזאת, לעתים בתי המשפט או רשויות השלטון טועים בהחלטתם ובעל הדין חייב לבצע החלטה שאינה נכונה. במקרים הללו רשאי בעל הדין להגיש ערעור או לפנות לבית המשפט הגבוה לצדק. עם זאת, גם ערכאת הערעור או בג"צ עלולים לקבל החלטה לא נכונה, ובכל זאת על בעל הדין המפסיד לבצע אותה. מדינה אינה יכולה להתקיים בהיעדר הסכמת כל תושביה לפעול בהתאם לחוק ולפסיקת בתי המשפט. יחסי עבודה תקינים אינם יכולים להתקיים בהעדר קבלת מרות בתי המשפט על ידי כל הגורמים הפעילים השותפים ליחסי העבודה. מחד - אין מקום להפר צו בית דין משום שהוא אינו מקובל, ומאידך - אין לפעול לביטול ערכאת שיפוטית רק משום שפסיקתה אינה מקובלת על גורם כלשהו.
שופטים יקרים - אנו מתקרבים לתחילתה של שנה חדשה ובקרוב על כל ישראל, ללא קשר לאמונתם הדתית, לעשות חשבון נפש. תופעה חיובית היא, שמפעם לפעם אנשים ואף עם שלם יבדקו את מעשיהם וישקלו את התנהגותם בשנה הקודמת וכיצד עליהם לנהוג בשנה הבאה, הן בחייהם הפרטיים, הן ביחסים עם שכניהם וחבריהם לעבודה, הן ביחסים בין קבוצות אנשים והן באחריותם כלפי המדינה. בימים הקשים הללו זקוק עם ישראל לאחדות ושלום. בתפילה אותה קוראים במהלך הימים הנוראים, כאשר כל אחד שוקל את מצבו וגורלו, נאמר:
"... [הנה בא יום] נורא ואיום..., הנה יום הדין וכל באי עולם יעברון לפנינו כבני מרום... ותחתוך קצבה לכל בריה ותכתוב את גזר דינם ... כמה יעבורון וכמה יבראון, מי יחיה ומי ימות ... מי ינוח ומי ינוע ... מי יעני ומי יעשיר, מי ישפל ומי ירום...".
על אף תפילותיו ותקוותיו, מהלך חייו של אדם נתון, בסופו של דבר, בידי גורלו, ואין בידו הברירה אלא להשלים עם גורלו. זהו שיעור ולקח חשוב של יום הדין - החיים כרוכים בקבלת החלטות שאינן נראות לנו נכונות או צודקות, אולם עלינו לקבלן. קבלת הדין היא גם הבסיס לשלטון החוק ולקיומה של החברה כולה. אולם, אם החלטה סופית של בית משפט מחייבת כמעשה בית דין בלתי ניתן לשינוי, הרי שיום הכיפורים מסתיים עם מסר אופטימי יותר של אפשרות לדיון מחדש מידי יום באדם וגורלו. אשר על כן, אנו ממשיכים את חיינו, מתפללים לשנה טובה יותר, ומברכים איש את חברו: " תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה".
בשמי ובשם מערכת בתי הדין לעבודה אני מאחל הצלחה, סיפוק והחלטות נכונות לשופטות ולשופטים החדשים, ולכל תושבי ישראל הנני מאחל את הברכה המסורתית: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".
