מטבעי אני לא שוחרת כדורגל. אבל שונים פני הדברים כאשר מדובר בנבחרת הלאומית שלנו. או אז, אני מתיישבת כפטריוטית לצפות בשחקנים המיצגים את המדינה.
לאחרונה, נראה לי שכל מה שקורה סביב שידורי הכדורגל והכדורסל גובל בחוצפה ועזות מצח עם יחס מזלזל מתמיד בצופה חסר היכולת להשפיע.
הכותרות האחרונות מדברות על כך ש"עדיין אין "עסקה" שתאפשר את שידורי נבחרת ישראל בערב". לא, אני לא מתכוונת למשחק בין ארגנטינה לצרפת, אלא נבחרת המייצגת את ישראל ואת דגלה.
למה אין עסקה? כי הערוץ הראשון לא הצליח להוזיל לטעמו במידה הראויה את מחירן של הזכויות מבעלי הערוץ על-מנת לשדר את המשחק. אנשי רשות השידור אכן ניהלו שיחות עם חזי ויטקובסקי, נציגם של "ספורט פייב", בעלי הזכויות, וסוכם על סכום של 220 אלף דולר עבור זכויות השידור, אבל מאוחר יותר הסתבר שברשות השידור חשבו שמדובר ב-220 אלף שקלים בלבד ואילו ויטקובסקי טען כי ציין כמה פעמים שהמדובר בדולרים.
במילים אחרות: כלומר, ברשות השידור חשבו לתומם שמדובר בהצעת מחיר על-פי חוק, הנקובה בשקלים, אבל כנראה שלא כך הדבר במציאות הדולרית או היורו-אית.
עניין זה של "שמירת החוק" (כאילו ברשות מתנהל "הכל על-פי חוק")מטריד אותי פחות מאשר הפרות חוזים וזלזול תהומי בצרכן המסכן, חסר היכולת להגיב. אותו אחד שמחליטים בשבילו, מה יראה ומה לא, אפילו ששילם עבור כך.
אני צרכנית המשלמת אגרה, שהיא מס מעצבן ומיותר נוסף בשרשרת המיסים הסמויים שלי השזורה על צווארי תרתי-משמע. המס הזה מועבר לרשות השידור. בנוסף, אני משלמת לכבלים סכום נכבד עד מאד על-מנת לראות את מה שחשקה נפשי על-פי ההסכם שלי עם הכבלים, וביניהם גם הערוצים הפחות אטרקטיביים כמו TV5. אבל, שילמתי על הזכות לצפות בערוץ זה, מתי שמתחשק לי. והנה, מה קורה כאן פתאום?
לא רק זה שמונעים ממני כאזרחית ישראלית המממנת את רשות השידור הממלכתית, לראות את הנבחרת בערוץ הראשון וחשבנו שבלית ברירה נוכל לראות את המשחק באמצעות ערוץ הטלוויזיה הצרפתית TV5, שמצוי בחבילות הכבלים והלווין, שעליהם שילמתי וכאן נכונה לנו אכזבה נוספת: הוא נחסם לצפייה, החל מהשעה 21:45. האם זו איננה הפרת חוזה?
למותר לציין שלו זה היה משחק של מכבי ת"א בכדורסל - זה לא היה קורה. שם, המיליונים מתעופפים ומחליפים ידיים וכיסים, מבלי שאפילו יהיה פיקוח ציבורי על סכומי הכספים שלנו מבחינה עסקית. שם יש עסקות מסוג שונה. שם לא חשוב כמה עולה שידור המשחק, שם משדרים, אך שוכחים שהם יכולים לקבל כסף לשידור, במקום לשלם.
ולמה הכוונה? אנחנו הרי יודעים שמכבי היא עסק כלכלי במידה לא פחותה מאשר היותה עסק של אגודת ספורט. "עלית" משלמת הרבה מאד כסף על-מנת ששמה יתנוסס, בין השאר, על חולצות השחקנים ובמגרש. חישבו, כמה "עלית" הייתה צריכה לשלם עבור כמה דקות של חשיפה בטלוויזיה בפרסומת בזמן צפית שיא?
התשובה: עשרות אלפי דולרים.
ואילו ברוממה, ובתמורה לנזיד עדשים, מקבלת "עלית" חשיפת ענק במשך עונה שלמה, שעות על-גבי שעות. כמה כסף זה שווה? הרבה הרבה הרבה.
בדיוק ההרבה הרבה הרבה הזה הוא שחסר עבור שידורים רבים נוספים שאין לנו, ולא יהיו, כי "אין כסף".
אבל, עבור זכויות שידור עונתיות של נבחרת הכדורסל ה-"לא לאומית" של "עלית" יש לרשות השידור כסף, והרבה, למרות שכאן היא יכלה לדרוש כסף בעבור החשיפה העצומה לפרסומות. כסף זה יכול היה לשמש לקנית זכויות של שידורי הנבחרת הלאומית.
מדוע האזרח הפשוט, שמשלם אגרות ומשלם באופן פרטי על הצפייה בכבלים, צריך באופן חד צדדי לסבול משלילה מכוונת ומחוצפת של מוצר שהוא שילם עבורו מראש? למי יש את הזכות למנוע ממני צפייה ברשת זרה בגלל ניסיונות כושלים להעלאת המחיר של זכויות השידור?
אז במוצאי שבת החשיכו את המסך הצרפתי, ומחרתיים את המסך הספרדי ובעוד שלושה שבועות יחשיכו את ה-CNN כי הם ישדרו חדשות ספורט. אבל עדיין לא הכול.
מטרידה אותי העובדה שכסף שאני משלמת והולך לרגולטור, מוצא על ידו ללא ראיה ממלכתית ועסקית. האם קיימת בממשלה או בגופים שעוסקים ברגולציה השידורים מדיניות בנושא שידורי הספורט במדינת ישראל? במדיניות הערוץ הממלכתי בכל הקשור להחלטה מה אני אראה או לא אראה ולמה?
בכל זאת נפתחת העונה עם הרבה סיקורים המונעים על-ידי משאבים כלכליים עצומים מבלי שאף אחד יודע אם מישהו מנווט את הדרך הזאת, ועל מי נופלת האחריות לכך? הכנסת בזמנו קבעה בחקיקה, שיש ערוצים מסחריים שממומנים על-ידי פרסומות ויש ערוצים של כבלים ולוויין שממומנים על-ידי מנויים שמשלמים. אז האם אנו עדים כעת להפרת חוק בוטה??
מה היה לנו פעם?
פעם ראינו ספורט בחינם (רק עם תשלום אגרה כמובן) בטלוויזיה, במיוחד משחקי נבחרת. אחר כך התחלנו לשלם משהו. שילמנו עבור ערוץ הספורט 5. אחר כך שילמנו עוד עבור ערוץ הספורט 5+, ועכשיו אנחנו משלמים עוד PPV (PAY PER VIEW) עבור משחקים מיוחדים בודדים.
ומה יש לנו היום??
לאחר שאנו ממשיכים לשלם עוד ועוד, מחשיכים לנו כעת את המסכים או לא משדרים, למרות שאני משלמת עשרות מונים ממה שהיה פעם.
מה אין לנו?
אז היכן נציגי הציבור שאמורים להגן עלינו ולבדוק מה עושים עם המיליונים שאנחנו האזרחים משלמים? איפה המועצה לצרכנות שצריכה לדאוב לנו נגד בריונות מניפולטיבית של החשכת מסך עליו שילמתי? כיצד היא מחרישה כאשר מדובר בהגנת הצרכן הנרמס ברגל קלגסית גסה, ללא יכולת תגובה? ובהפרת חוק?
למה היא לא מוציאה צו נגד הפרת החוק?
זה גורלנו כנראה. לשלם יותר מבלי לקבל תמורה. לא לאגרה המשולמת מאונס ולא לתשלום לכבלים מרצון.
והמשכיל בעת הזו לא ישתוק.
