טלי פחימה, פעילת השלום, המגן האנושי, השכפ"צ ההומני של המחבל הרוצח מג'נין זכריה זביידי - אליו נקשרה בעבותות אידיולוגיים, הושמה במעצר מינהלי. בכך השיגה הגב' פחימה שיא ישראלי - ומדליית המעצר המינהלי הראשון לאישה ישראלית - לעומת מעצרים שנעשו בין פעילי הימין הקיצוני וגורמים עויינים מחו"ל ומן הארץ.
הזעקות מצד האגודה לזכויות האזרח, מצד ח"כ גלאון וח"כ אחמד טיבי, תומכיהם ונספחיהם נגועים בטענות סרק ובצביעות. לא זכורה לי מהומה ציבורית או קולות מחאה מצד ח"כ גלאון ואחמד טיבי - כאשר הפעילו את המעצר המינהלי על פעילי ימין קיצוני - ואולי יצטרכו לכלי זה גם בקרוב - אם וכאשר יתברר שישנם גורמים שחושבים שיש מקום לנקוט באמצעים קיצוניים חריפים - לקראת הפינוי וההינתקות.
כבר כתבתי כאן בעבר, שאין להסס להשתמש בכלי החריג והמיוחד של מעצר מינהלי אם יש בסיס לחשש של סיכון ממשי ומיידי לביטחון המדינה, או לפעולות שיכולות לגרום להפרות סדר, מהומות, התנגשויות עם כוחות הביטחון ופגיעה בשלום הציבור.
המעצר המינהלי יונק את כוחו מהחוק - ומהסמכויות המפורטות בו - שהעניקה הכנסת בהליך דמוקרטי לזרועות הביטחון. המדובר בחוק סמכויות לשעת חירום (מעצרים), 1979. חוק זה בא להחליף את תקנות שעת חירום - שהיו תקפות במדינה עוד מתקופת המנדט הבריטי.
מעצר מינהלי הוא בעיקרו מעצר מונע, כאשר יש יסוד לחשש כי האדם אליו מכוון הצו, עלול ויכול במעשיו לגרום לנזק ביטחוני והראיות והחומר המודיעיני, מצביעים על חשש מבוסס ומוחשי למעשיו וכוונותיו המסוכנות.
הבעיה היא, שאת רוב החומר החסוי שישנו ושהצטבר לא ניתן לגלות. לא צריך להיות מומחה לטרור בינלאומי או ראש שב"כ כדי להבין, שגילוי חומר סודי עלול לשרוף מקורות פעילים בהווה ובעתיד, לסכן חיי אדם, לחשוף שיטות פעולה, טכניקות עבודה - ולהרוס במחי יד שנים רבות של עבודה, השקעה וסיכון סוכנים ואנשי קשר.
כאשר עוצרים - אזרחי חו"ל שמגיעים לארץ בכוונה לאסוף מידע או לבצע פיגועים, כפי שקרה לא פעם בעבר - הם לא נעצרים בגלל לבוש לא הולם - אלא לאחר מעקבים, פעילות מודיעינית והשקעה רבה. ברור, שאין כל אפשרות לגלות איך וכיצד - אפשר לגלות רק למה.
המעצר המונע - אינו המצאה ישראלית, הוא מקובל בעולם ולובש שיטות שונות בהתאם לחוקים המשתנים של המדינות. המעצרים המניעתיים מעוגנים בחוק, בחוקה ובמשפט הבינלאומי.
ארה"ב, לאחר פיגוע התאומים של 11.9, נכנסה להיסטריה של ביטחון וחשש לפיגועי טרור, עד שהוחלט לחוקק חוקים חדשים שאיחדו את כל מנגנוני הביטחון - ויצרו גוף אחד שמתאם ומרכז את בעיית ביטחון הפנים בנוסח: החוק לביטחון פנים - החוק הזה העניק סמכויות מפליגות לגורמים הנלחמים בטרור, במעצרים, בחקירות, בגירוש - במניעה להיפגש עם עורכי דין - הרבה מעבר לסמכויות שיש במעצר המינהלי בישראל.
לפי החוק בישראל - המעצר המינהלי מוגבל בזמן, אך ניתן להאריכו, יש פיקוח מתמיד של בית משפט, יש אפשרות להגיש ערר על המעצר וכמובן פיקוח של בג"צ. המעצר המינהלי בישראל - הוא כלי עזר, חיוני דמוקרטי שניתן לזרועות הביטחון - כדי להילחם בטרור ובפגיעה בביטחון המדינה, כדי להשתמש בו במקרים חריגים למצבים חריגים.
אם השב"כ החליט לאחר בדיקת החומרים המודיעיניים ובאישור פרקליט המדינה והתייעצות בדרגים הגבוהים ובשכנוע שר הביטחון - שיש לעצור את גב' פחימה. הדבר אומר דרשני ומחזק את הבסיס שיש דברים בגו. גם העובדה שמדובר באישה - מחזק החשש והבסיס שלא מדובר בשימוש באמצעי - קיצוני וחריג רק בגלל דעותיה השמאלניות ומלחמתה לשלום בין העמים. הטענה שרצו להשתיקה בגלל דעותיה, היא שיטחית ולא רצינית - שהרי עד לפגישות הדחופות עם החבר זביידי בג'נין ומעצרה - איש כמעט ולא ידע ושמע מי זאת טלי פחימה, והיא יכלה להמשיך ולשמיע את דעותיה בלי חשש עוד שנים רבות.
הטענה השולית - שהושמעה גם מפי אמה של טלי, בראיון הטלויזיה כי המעצר קשור בהיותה פעילת שלום ומזרחית - מוטב שלא תשמע שנית פרט לדברים חשובים לגוף העניין.
_______________ הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, ופרשן משפטי בהווה.