אוברדראפט - החיים מתחת לאפס

על-פי עליית קצב הרווחיות של הבנקים ב-2004, כפי שראינו בדוחות האחרונים, ניתן לחשוב שהמדינה והמשק בצמיחה פראית. אבל בפועל, לא כך הדבר. אחוזים גבוהים מהעלייה ברווחיות נובעים מהריבית שאותה משלמים משקי הבית הנסחטים על-ידי הבנק באמצעות ריביות רצחניות בגלל חריגות. כדי להימנע מאי הבנות עלי להדגיש ש"משקי הבית" הם כולנו. אתה הוא ואני להוציא אולי את האוכלוסייה שגומרת היטב את החודש ואת השנה וכמובן את קהל המיוחסים שחייבים עשרות ומאות מיליארדי שקלים לבנקים בגין עסקים כושלים ללא בטחונות, שחובותיהם אינם ניתנים לגבייה ומועברים לאחר כבוד לרשימת "החובות המסופקים" הלא מפוארת (חובות שהבנק אינו יכול לגבות). מילת הקסם "אז נגדיל את האוברדראפט, ויהיה בסדר" הפכה למילה שגורה בכל פעם שמשקי הבית נאלצים להתמודד עם הוצאות כספיות שגרתיות או חריגות. בעצם התפתחה תרבות של אי הגבלת ההוצאות, הענקת קווי אשראי רחבים וגמישים והגדלת האוברדראפט שלנו, בעידודו המלא של הבנק. במקביל תרבות הצריכה המסוכנת, הפכה להיות מקור ההכנסה העיקרי של הבנקים והן של גופים פיננסיים אחרים כולל שוק אפור מפותח. המציאות התיאורטית בה אני חיים היא כזו, שלכל אחד מלקוחות משקי הבית הפרטיים יש מסגרת "מינוס" מאושרת. מנגד, המציאות המעשית המרה היא, כי "המינוס" המאושר הינו אך ורק אופציה של "מינוס", ובפועל מרבית ממשקי הבית הפרטיים חורגים בהסכמת הבנק, ובאישורו, ומגיעים לחריגות העולות באחוזים רבים על מה "שאושר" להם בפועל. והבנק, עומד מנגד, מחריש ומאשר את החריגה מהחריגה, ומחייך בדרך לכתיבת הדוחות הכספיים הבאים. מנתוני שנה שעברה שפרסם בנק ישראל עולה, כי כלל הציבור נמצא "במינוס" של כ-42 מיליארד שקל מתוכם חריגת לקוחות הבנקים מהמסגרת המאושרת מגיעה כיום לכ-16.5 מיליארד שקל, המניבה לבנק חמצן מועשר בצורת ריבית חריגה של כ-14%, לעומת ריבית למסגרת מאושרת של 7-9%. אגב, מעט יודעים כמה הם באמת משלמים עבור החריגה, ועוד יותר מעט מסוגלים לעמוד בתשלומים הללו. רק במקרה של משקי הבית, במצב של דרישות לכיסוי כל החובות, האנשים הפרטיים ישלמו או שנכסיהם האישים המשועבדים כבטחונות ימסרו לבנק. לו היתה זו חברת ענק שרימתה או פשטה רגל כדוגמת פלג-גבעוני, החובות עם הריבית הנמוכה יהפכו לחובות אבודים ונמחקים מתודעת שני הצדדים. אכן, סכומי עתק בכל אמת מידה. מהיכן יכסו הלקוחות סכום זה? ברור, שלבנק לא כדאי להגיד ללקוח, אדוני/גבירתי, אנו חוסמים את יכולת משיכת היתר מעבר לאשראי המותר לך, כי הדבר יכול לסכן אותך ולהוביל אותך לקריסה כלכלית. הבנק לא יוותר על יכולת שחיטת הלקוח על-ידי ריבית נוספת, שהיא בדרך כלל כפולה. הוא יעצום עין, יחייך "ללקוח החורג" הבא אל הבנק, ויאשר חריגות כדי שיוכל להראות רווחיות יפה על חשבון העשוקים. מדוע התעורר דווקא עכשיו המפקח על הבנקים יואב להמן המתעקש לאכוף את הקיים? כנראה שסכומים אלו המסכנים את יציבות הבנקים בטווח הארוך, הקפיצו את המפקח על הבנקים, שהחליט לרסן את ההפקרות של הבנקים בכל הנוגע לזלזול בהוראות הבנק והאשראי החריג למשקי הבית על-מנת להכביר את רווחיהם בטווח הקצר. בנק ישראל מודע לעובדה כי המשך ההתעלמות של הבנקים ממשיכת היתר, הינו מסוכן גם ללקוחות וגם לבנקים, ולכן החליטו לחייב אותם להסדיר זאת על-פי ההוראות שקיימות, למרות התעלמות כל הצדדים מקיומם. אך האם הבנקים אכן יאכפו את הוראות המפקח על הבנקים? כנראה שהבנקים יעקפו את האכיפה בדרכים משלהם. הדרך הבדוקה ביותר תהיה גלגול כספים באמצעות אשראי נוסף. לקוח שחרג מהמותר, ייקרא לבנק, וכאן יוסבר לו כי הוא צריך לכסות את המינוס החורג. מאחר שמרבית הלקוחות יתקשו לכסות את החור השחור שנפער בחשבון, הבנק יציע לו הלואה עליה ישלם ריבית נמוכה יותר. למה לא הוצעה לו הלואה עם ריבית נמוכה לפני הוראת המפקח??? משום שהעברת המינוס מחשבון אחד לחשבון שני, תוך מתן כותרת אחרת לחור השחור הכלכלי, יגרום לבנקים לקשיי נשימה תרתי משמע. בפועל מה שיקרה הוא, שסך משיכת היתר החריגה תשאר בעינה, רק יקראו לה אחרת כמו למשל "הלואת גישור". יחליפו את ה-"אשראי החריג", באשראי של "הלוואות מסודרות". על-ידי כך, היקף האשראי שיעמידו הבנקים לציבור או סה"כ האוברדראפט לא יקטן כלל וזה הסיכון הגדול. מה שיקטן או יפגע הוא רק המרווח העצום של אחוזי הריבית מהם נהנים הבנקים. התוצאה תהיה כי הלקוחות ישלמו ריבית נמוכה יותר על "המינוס" שכוסה כביכול. צעד זה הנוגס ברווחיות של הבנקים יגרום לירידה של כ-8%-7% ברווח הנקי ביחס לעליה המרשימה שראינו ברבעון האחרון. ההערכה היא, כי אם יאכפו את ההוראה המרושעת של המפקח על הבנקים, הרי שההפסד למערכת הבנקאות מביטול החריגות ממסגרות האשראי צפוי להגיע לכ-200-150 מיליון שקל. דבר אחד אסור לנו לשכוח. המשך מתן אשראי תחת שם כזה או אחר, ולא חשוב אם זו "הלואה מאושרת" היכולה להפיס ולהניח את דעתו של המפקח על הבנקים, מביאה את הבנק לחשיפה עסקית מסוכנת שיכולה לגרום לקריסתו במוקדם או במאוחר, ובסרט" הזה כבר היינו לפני כמה שנים ועכשיו אנחנו אולי מצויים רק ב"יומן" . אז מסיבה מאד מאד דומה של מתן אשראים בלתי סבירים לקנית מניות שצנחו,קרסו הבנקים עד שהממשלה נאלצה להלאים את הבנקים העושקים אותנו כיום באין מפריע כמו קרטל לא מרוסן. _________________________ הכותבת הינה כלכלנית ויועצת עסקית.