יום אחד במהלך תעמולת הבחירות לכנסת הנוכחית יצאו המתמודדים על הנהגת המדינה בהכרזה דרמתית על הצורך בהקמת גדר שתחצוץ ביננו לבין הפלשתינים ותעניק למדינה ביטחון לאורך זמן.
למרבה הפלא, קונספט שנוצר כגימיק בחירות הפך עד מהרה לדוקטרינה צבאית. אם אכן קימת גדר כזו המבטלת כל איום צבאי או איום בטרור יהיו לה השלכות מרחיקות לכת. אפשר לוותר על שטחים אסטרטגיים, לשרטט גבול מפותל וארוך שיפריד ביננו לבין מבקשי נפשנו המהווים לא רק איום קיומי נוכחי אלא גם איום דמוגרפי עתידי. הציבור הישראלי הצמא לשלום הוא קורבן קל לסוחרי החלומות.
במשפט הפלילי הישראלי אין כל איסור להונאת הציבור בהבטחות שווא, בייחוד בימי בחירות. אם פלוני ימכור לך בגד עם מותג מזוייף הוא צפוי לטיפול משטרתי וקנס ואפילו למאסר. אבל פוליטיקאי המבטיח לבוחריו גדר דמיונית שתהווה חומת מגן מוחלטת צפוי לתהילה ולסגידה של התקשורת. הגדר האבסולוטית מתאימה מאד לתרבות היהודית, כעין תחליף מודרני לארון הברית ההולך לפני המחנה והודף את האויבים.
בשלב זה הפכה הגדר לדת. וכמו כל דת יש צורך בנביא ושטן. הנביאים הם כל המטיפים בשער והשטן הוא כל מי שאינו מאמין או מי שלא בנה את הגדר בזמן.
כל אמצעי התקשורת, כולל טלוויזיה ועיתונים פתחו במסע תעמולה ללא תקדים. הדלת כמובן הייתה חסומה בפני הכופרים גם אם העלו טיעונים מקצועיים כבדי משקל. לעומתם הבמה הייתה פתוחה בפני "המאמינים" - עורכי עיתונים, כתבי ספורט ורכילאים, כולם משבחים ומקלסים את נפלאות הגדר ושופכים דברי תוכחה וזעם על הכופרים.
שטיפת המוח הניבה פירות ורעיון הגדר הפך לא רק לתוכנית צבאית אלא לעיקרה של תוכנית מדינית שהניבה כבר כעת לא מעט פירות באושים.
הטכניקה של הקמת מכשולים במערך הגנה, ימייה כימי התרבות האנושית. למכשול אין ישות עצמאית, אלא חלק ממערך צבאי המבוסס בעיקר על הכוחות המגינים. תפקיד המכשול להתריע, לעכב ולתעל את האויב לאזורים בהם אנו מעדיפים לממש את קרב ההגנה.
כאשר אין מגינים על נקודה ספציפית אלא על מרחב גדול המוגן על-ידי כוחות דלילים, יש צורך במרחב ניכר משני צידי הגדר על-מנת לתת שהות מספקת לכוחות המגינים לממש את יתרונות המכשול. ככל שהמערך דליל יותר יש צורך בעומק רב יותר. לא מדובר בעשרות מטרים אלא בקילומטרים. הנתון הזה נכון גם כאשר מדובר בקבוצות מחבלים קטנות הפועלות אחת לכמה זמן באופן ספורדי.
על סמך אותם נתונים אי אפשר להתעלם מתוואי השטח, והמכשול חייב להבנות בצמוד לשטחים השולטים. אמנם, מאז ימי נפוליון השתכללו אמצעי המיגון וההתראה, אבל במקביל גם אמצעי הפריצה.
מכיוון שעל-פי הדת החדשה הגדר היא אבסולוטית וכל יכולה, ניתן להתעלם מתוואי השטח ואפשר לייצב אותה כגבול, אפשר להיפרד מן הפלשטינים שיוכלו לפרות ולרבות כרצונם מעברה השני ואינם מהווים עוד כל סכנה דמוגרפית ולא כמקור לטרור.
עקב כך שמה של הגדר הוסב מ"גדר ביטחון" שנועדה להילחם בטרור ל"גדר הפרדה" הנתמכת על-ידי "תנועה להיפרדות" כעין "נטורי קרטא" של דת הגדר. הקונספט החדש תפס תאוצה בפוליטיקה הישראלית שכן מה יותר קל מלהיצמד לתנועה עממית דתית על-מנת לקדם אינטרסים פוליטיים אישיים?
הנזק במישור הבין לאומי היה גדול יותר. מצד אחד קשה היה לשכנע מומחי צבא שהישראלים למודי הקרבות אימצו לעצמם קונספט אווילי כל כך ואין זו אלא תחבולה לשרטט גבול באופן חד צדדי, או לחילופין, אם אכן מדובר בהמצאה חדשה ומתוחכמת הרי שניתן לדרוש מן הישראלים להישען על גבולות קרקעיים שללא גדר הפלא היו בלתי אפשריים. יתר על כן, אסור שיפגע אפילו זית פלשתיני אחד ויש להסיט את הגדר ולפצות את שוחרי הטרור האומללים שלא רק נמנע מהם לבצע את פולחן הג'יהאד - אבן היסוד בתרבותם, אלא באותו זמן אבדו להם אי אלו זיתים.
וכך הבאנו עלינו במו ידינו את אסון האג. החרה החזיק אחרי האג גם בג"ץ שלנו. שכן אם בידינו גדר פלא כזו שכל המהין לקרב אליה גורלו יהיה כגורל מי שנגע ללא סמכות בארון הברית, הרי ששיקול מרכזי לקביעת מיקומה הוא מידת פגיעתה ברווחת החיים של התושבים.
וכה אמר נשיא בית המשפט העליון: "אינני מבין בביטחון אולם אני מבין במידתיות". לעומתו אני, במלוא הצניעות אינני מבין בבג"צות אבל אני מבין בביטחון, ואיני מעלה על הדעת שנשיא בית המשפט העליון בשיקולי המידתיות שקל כמה עצי זית יש להציל לעומת אוטובוס מתפוצץ אחת לשבוע, אחת לחודש? אלא שאני מאמין באמונה שלמה שנשיא בית המשפט שוכנע שמדובר בגדר אבסולוטית שאינה תלויה בתוואי השטח, ואינה זקוקה למרחב משני צדדיה ולכן גובר שיקול הסבל שנמנע מן התושבים.
וכך אירע, אולי בפעם הראשונה בהסטוריה, ששטות צבאית קיבלה גושפנקא משפטית ברמה הגבוהה ביותר הן בבית המשפט העליון ובית המשפט הבין לאומי בהאג. גדר הצמודה לבתי התושבים מצידה האחד ובעלת חופש גישה של תושבים מצידה השני היא חסרת ערך. בכמה מקומות מוקמות חומות בטון נישאות לחציצה. אולם באותה מידה שהקיר מהווה הגנה נגד צליפות מרחוק, היא מעניקה מסתור ומחסה לתוקף.
במישור הפוליטי הפנימי פרי הבאושים הנוסף הוא תוכנית ההינתקות. גדר הפלא תאפשר לכלוא את העזתים מצדה השני, נוכל להשאיר אותם לסבלם וכולנו נשכון לבטח מעברה השני. לא אחת נשמע הנימוק: "הגדר כבר הוכיחה עצמה ובכל מקום שיש גדר אין פיגועים". מה שהוכח הוא מה שידוע מראש ומה שנהיר לכל קצין זוטר בחילות היבשה. תכלית הגדר בין השאר לתעל את האויב למקומות שנבחרו מראש. כל זמן שלא הושלמה עיקר הפעילות העויינת היא במקומות שבהם אינה קיימת. ברגע שתושלם דינה יהיה כדין כל גדר. הצלחת הגדר ברצועה תלויה בפעילות השוטפת משני צדדיה, כולל סיכולים. לכן, אפשר אולי להגלות את התושבים היהודיים, אבל למרבה הצער, לא להיפרד.
