|
אריה דרעי אמור להשתחרר מכלא מעשיהו בינואר הקרוב, כאסיר ברישיון - אלא אם תידחה ועדת השחרורים את בקשתו לשחרור מוקדם בתום ריצוי מחצית מעונשו, כפי שמתיר החוק החדש. הדיון בבקשתו זומן ליום ב, 17.12.01. השופט (בדימ.) אלי שרון, עומד בראש ועדה זו. הוועדה אמורה להכריע האם יהנה דרעי מהטבה השמורה לכל אסיר (שחרור מוקדם) - אלא אם חטא, תוך כדי מאסרו, בעבירה אחרת או בהתנהגות חמורה. הסיכון לכך, שלא ישתחרר, גדול: היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין והצוות הבכיר בפרקליטות - ובה פרקליטת המדינה עדנה ארבל, מתנגדים לשחרורו המוקדם. משיקולים שונים ומשונים, אותם הם מסרבים לחשוף מוקדם יותר בפני הציבור. ההתנגדות הזו מעוררת רוגז רב בקרב אנשי ש"ס, וגם בקרב פוליטיקאים רבים הנמנים עם ידידיו של דרעי, וגם בקרב אחרים - הנוכחים פעם אחר פעם, כי גורמי התביעה מבקשים להחמיר עם דרעי, מקום שהם מקילים או אינם מתערבים כלל וכלל אצל אחרים. הביקורת נגד רובינשטיין וארבל הפכה גלויה: נטען כנגדם, כי הם מנהלים מערכה פוליטית כנגד ש"ס ודרעי. וכך גם הפעם: הפרקליטות מבקשת למנוע את יציאתו של דרעי. נודע לי, כי בפרקליטות נדונה האפשרות להסתמך על סעיף בחוק החדש, המאפשר לוועדת השחרורים לדחות בקשת אסיר לשחרור מוקדם - אם תלוי ועומד נגדו, אותה עת, כתב אישום נוסף. שחרורו, נטען, עלול להוות מסר שלילי לציבור. כידוע, כנגד דרעי הוגש כתב אישום בגין העברות כספים, שלא כדין לכאורה, למוסדות דת המקורבים לש"ס. דרעי הוא הפוליטיקאי הבכיר היחיד שהועמד לדין בגין מעשים אלה. אחרים, ובהם אפילו שולמית אלוני (שהודתה והתגאתה בכך בתגובה לממצאי מבקרת המדינה מרים בן-פורת), לא הועמדו לדין ואפילו לא נחקרו בגין מעשים דומים. עכשיו, מתברר, שוקל רובינשטיין להשתמש באותו כתב אישום - שהוגש כנגד דרעי תוך הפלייתו לרעה - כדי לסכל את שחרורו המוקדם מהכלא. הביקורת כנגד הפרקליטות בכלל ורובינשטיין בפרט, מתעצמת במיוחד נוכח התנהגותם בפרשת דרעי-שמולביץ ועקב מה שנראה כניסיון לטשטש את האמת. רובינשטין דוחה, מטבע הדברים, את הטיעונים כנגדו, וכך פעל גם בתשובותיו לבית המשפט העליון. ואולם, במהלך הדיונים בעתירה שהגיש דרעי, להעמדת יעקב שמולביץ לדין - בגין כזביו במהלך משפטו של דרעי, וגם בטיעונים לבית המשפט העליון, ניתן להתרשם, כי רובינשטיין נמנע, משום מה, מבירור האמת. אחרת קשה להסביר, מדוע הוא עומד על רגליו האחוריות, ומתנגד, בתוקף, על פתיחת חקירה כנגד שמולביץ, בגין מה שנראה, על-פניו, עדות כוזבת מצד שמולביץ. רובינשטיין נוהג להורות על פתיחת חקירה, כמעט בכל מקרה שבו מתעורר חשד לעבירה פלילית. כך נהג אפילו בשלושה ראשי הממשלה האחרונים, וגם במקרה של נשיא המדינה היוצא, עזר ויצמן. מדוע, איפוא, הוא ממש בורח מביצוע חובתו לבירור האמת?
|
|
המכרז הבעייתי של המוסד לביטוח לאומי
|
|
|
המצב הקשה והמתוח במשק, מגביר, מטבע הדברים, את התחרות העסקית. ולצד התחרות העסקית, נעשות, לעיתים קרובות מדי, פעולות בעייתיות הטעונות בדיקה ובירור. כך הדבר גם במכרזים שמפרסמת המדינה, מעת לעת, או אחד ממוסדותיה. המוסד לביטוח לאומי הוא אחד הגורמים הפעילים, בתחום זה. באחרונה הובא לידיעתי מידע, אודות ליקויים קשים בכמה מהמכרזים שפרסם המוסד לביטוח לאומי. נביא להלן מידע הנוגע לליקויים ב"מכרז ת(16) 2001 ספק שירותי אינטרנט". המכרז שפרסם המוסד לביטוח לאומי בספטמבר 2001, הינו אחד המעניינים בתחום זה. במיוחד בימים אלה, כאשר חברות האינטרנט מפסידות ממון רב, מפטרות עובדים ונאנקות תחת נטל החובות. מכרז המוסד לביטוח לאומי כולל לא רק אספקת אינטרנט, אלא גם אחסנת שרתי אתרי המוסד לביטוח לאומי. המדובר בהכנסה יפה בגובה של עשרות אלפי דולרים לחודש, ולא פחות מכך - "כרטיס ביקור", לגיוס לקוחות נוספים. כפי שנהוג ומקובל בסקטור העסקי. נוכח העניין הרב במכרז הנ"ל, ניגשו חמש חברות והציעו הצעות: נטוויז'ן, בזק בינלאומי, ברק אי.טי.סי. 013, אינטרנט זהב וחברת 012 קווי זהב. כל חמש החברות הציעו הצעות זולות יחסית, במיוחד נוכח המצב הקשה במשק. כל אחת מהן, מבקשת, מטבע הדברים, לזכות בנתח מהעוגה השמנה. הזוכה שהוכרזה לאחר פתיחת המעטפות היא חברת נטוויז'ן. אלא שהתברר, כי המכרז התנהל והוכרע באופן המצריך בדיקה. דבר זה עולה מעובדות שהוצגו בפני. נביא כאן כמה מהן: - הצעתה של נטוויז'ן הוגשה באיחור של כשעתיים. דבר זה אמור להביא לפסילה אוטומטית, כפי שנהוג ומקובל במכרזים אחרים, וכפי שנאמר מפורשות במכרז: "ועדת המכרזים לא תדון בהצעות אשר לא נמצאו בתיבת המכרז במועד האחרון להגשת ההצעות". "האיחור" מצד נטוויז'ן, נמסר לוועדת המכרזים של הביטוח הלאומי, "נבע מפקקים בגלל הפיגוע בבית ליד". נימוק מעניין; - בהצעתה של נטוויז'ן הוסף, ממש ברגע האחרון, הפרט הבא: אם נזכה במכרז, נכתב בהצעה, ניתן הנחה של %10 על כל השירותים שנספק לביטוח לאומי. פרט זה שנכתב בכתב יד, הוא שהעניק לנטוויז'ן את הזכייה במכרז, והוא שמעורר עתה את מנהלי החברות המתחרות לפעולה. בחברת בזק בינלאומי כועסים על ועדת המכרזים. בהנהלת החברה, בראשה עומדים עתה ליאורה מרידור (יו"ר) וקובי חיון (מנכ"ל), נאבקים על כל לקוח. הופתענו לגלות כי ההצעה של חברת נטוויז'ן הוכרזה כזוכה, על אף פגמים קשים שנפלו בה ובדרך הגשתה, נטען במכתב אל הביטוח הלאומי שהגיע לידי. "חומרת הפגם הנ"ל של אי-הגשה במועד מתעצמת שבעתיים לאור ההערה הבלתי ברורה שהוספה בהצעת נטוויז'ן בכתב יד ממש לפני מקום החתימה, בדבר %10 הנחה נוספת על כלל המענה. כשמצרפים שלוש עובדות יחדיו - איחור של שעתיים בהגשה, הערה חפוזה בכתב-יד בדבר הנחה נוספת והעובדה שהנחה כזו הקנתה לנטוויז'ן את הבכורה (מבחינת עלות), חובה ממש לטמון את הראש בחול כדי להימנע מלראות שקיים חשש ממשי ונוקב לתקינות הליכי המכרז. ועדת המכרזים של המוסד לביטוח הלאומי צריכה היתה לפסול את ההצעה של חברת נטוויז'ן ולו מן הטעם הזה בלבד". הנהלת חברת בזק בינלאומי - שכועסת מאוד על האירוע שהתקיים - מעלה במכתב שהגיע לידי שאלות קשות. יחד עם זאת: היא אינה נותנת ביטוי בכתב לשאלה/חשש: האם יתכן שמישהו בלתי מוסמך, שינה, בכתב יד, את ההצעה לאחר חלוף הזמן להגשת המעטפות? זו שאלה שתיוותר ככל הנראה בלתי פתורה. ואולם, היא בהחלט מרחפת ומעיבה במקרה זה. חברת נטוויז'ן מסרה בתגובה, כי היא הגישה את הצעתה באיחור קל ובשל נסיבות האיחור (הפיגוע בבית ליד, שגרם לפקקי תנועה בדרך למסירת ההצעה) אושרה השתתפותה. בהנהלת המוסד לביטוח לאומי - יאמר לזכותם - לא טומנים ראשם בחול. המנכ"ל יוחנן שטסמן ידוע כאיש רציני. בהנהלה מבינים, ככל הנראה, כי אכן קיימת בעיה עם תוצאות מכרז זה. בעיה, לא שחיתות, לגישתם. לכן הם בודקים כיצד לטפל בעניין. באופן רשמי נמסר בתגובה: "טענת חברת בזק הגיעה למוסד לביטוח הלאומי, ועתה היא נדונה בלשכה המשפטית. ברגע שנגבש החלטה בנושא, אנו כמובן ניידע את החברות שהשתתפו במכרז". ובמילים פשוטות (שלי): עקב מה שכבר התגלה, שוקלים לבטל את המכרז ולערוך מכרז חדש.
|
|
ביום 16.11.01 מסרנו כאן, על מאבקי כוחות בתוך חברת קרתא, ועל המינוי הבעייתי של עוזי וכסלר לתפקיד יו"ר החברה. ואכן, בעקבות אותה כתבה, ולאחר שהתברר כי רק שלושה דירקטורים מתוך תשעה הגיעו והשתתפו בישיבה, הגישו דירקטורים בחברה ערעור על הליכי המינוי במועצת המנהלים של החברה. בפועל: כניסתו של וכסלר לתפקיד סוכלה. מאמצי מקורביו למנותו, בדרכים שונות, כשלו. עתה מתנהלת החברה ללא יושב-ראש במעמד של קבע. והבלגן חוגג, בחברה שהינה ממשלתית-ציבורית. עד כמה גרוע תפיקודה של החברה, ניתן דווקא ללמוד מחילופי המכתבים בין בגורמים האמורים לפעול יחדיו לתיפקודה התקין. הפעם נביא כאן קטעים ממכתבו של עוזי וכסלר, ששיגר אל החשב הכללי באוצר, ניר גלעד. המדובר במכתב חריף ומאשים. "נרתמת למשחק שמנהלים כוחות אפלים...", טוען וכסלר. וכסלר העלה את טיעוניו, בעקבות מכתב של ניר גלעד, שהטיל גם על וכסלר את האחריות למצב הבעייתי של החברה. הנה חלקים ממכתבו של וכסלר, המלמדים על "ההרמוניה" בין האישים, בידיהם מופקד גורלה של החברה, שנקלעה לחובות בסכום של כ-80 מיליון ש"ח: "החברה חייבת להערכתכם כ-80 מיליון ש"ח לבעלי המניות, כנראה תהא חייבת סכום גדול בהרבה ליזם, בעקבות הסתבכות משפטית מטופשת, שמזינה עורכי דין אבל הורסת את החברה. בעייתה הגדולה של ירושלים היא שפרויקט זה תקוע כבטון ללא הופכין, בלב העיר, בנקודת תפר מהיותר רגישות בה. יש לכך השפעה אורבנית שלילית וקשה, העיר מאבדת 1500 מקומות תעסוקה, העיריה מקורות ארנונה, הממשלה הכנסות מיסים - ומי שייהנה מהמצבה הזו יהיו אלה שנאבדים שעה שעה על הריסתה וחצייתה ואיני מרחיב. מר ירון יעקובס [מנהל רשות החברות הממשלתיות, י.י.] אינו מכיר אותי, אבל אתה כן. אני סבור שברמה אישית עשית מעשה לא נכון ולא חברי, גם לא ענייני, משום שנרתמת למשחק שמנהלים כוחות אפלים במוסדות אפלות שאינן לעניין... אין הצעה להסדר עם אלרוב [ועם בעל השליטה בה, היזם אלפרד אקירוב, י.י.]. יש רעיונות שנבחנים כדי שאפשר יהיה לגבשם לרמה שתאפשר דיון בכתובת המחליטה, דהיינו בעלי המניות. ומשום שאתה יודע שלא הייתי נוהג אחרת, מה שהשארת בעקבות מכתבך זו מכה שלא התבקשה וגם אינה ראויה. כשיוודע לך מעט יותר על איזה מגרש שיחקת, אני משוכנע שלא תתגאה במכתב". "בידידות (פגועה)", חתם וכסלר. וכסלר, פגוע וכועס, העביר עותק ממכתבו לשורה של אישים, ובראשם אל ראש הממשלה אריאל שרון. ואולם, אלה גם אלה לא נאבקו, אם לנקוט לשון המעטה, למינויו המחודש לתפקיד יושב-ראש קרתא. ניר גלעד, שהתבקש להשיב, מסר כי הוא פעל כדי לחייב את קרתא לקבל את הסכמת בעלי המניות (קרי: המדינה) לכל פעולה מהותית העלולה לחייב את בעלי המניות בהוצאות נוספות. תיקון: בניגוד למה שפרסמתי כאן (7.12.01), מנהל בתי המשפט לא השתתף בדיון שהתקיים בוועדת החוקה חוק ומשפט בנושא ההיתרים הניתנים על-ידי שופטים, לגורמי חקירה, לבצע האזנות סתר.
|
|
