במועצת שינוי, שהיא המוסד העליון של מפלגת שינוי, חברים 168 אנשים כאשר בתוכם כלולים 15 נבחרי שינוי, שבלעדיהם המספר הוא 153. יצויין כי זהו הגוף הבוחר של מפלגת שינוי.
אם משווים את שינוי למפלגת הליכוד על כ-3000 חברי המרכז שלה יוצא כי כל חבר מועצה בשינוי הוא שווה ערך לכ-20 חברי ליכוד [כלומר, הם איכותיים ומוכשרים פי 20, מפלגה נאורה ממש].
כדי לשלוט במועצת שינוי זקוק הפוליטיקאי משינוי לשליטה בכ-80 חברי מועצה, כמובן ששליטה ב-50, 60 עשויה להספיק בקונסטלציות פוליטיות מסויימות.
בכדי לשלוט בכוח כזה יש לעבוד כמו שעובדים בפוליטיקה, ממש כמו בליכוד, לחלק מנעמי שלטון.
בפעם הקודמת הבאנו בפניכם את סיפורו של ארנון שדה, פעיל מרכזי בשינוי שקיבל ג'וב יפה במועצה הדתית של קריית ביאליק, על הסיפור המרגש והמופלא של איש שינוי שהחליט לספק שירותי דת היכנסו לקישור:
[קישור] כעת אספר לכם על שני מינויים של השר אברהם פורז לדירקטוריון "החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ", שהיא חברת בת של משרד הפנים שהשר פורז עומד בראשותו.
המינוי הראשון הוא מיכאל שיזף שאף כיהן כיו"ר נשיאות מועצת שינוי וזאת עד להיבחרו של פרופסור רייכמן לתפקיד. השני הוא איתן גנור, שכיהן במועצה הקודמת והנוכחית של שינוי. שניהם מצאו את מקומם בכסא החמים והנוח של החברה לאוטומציה.
[ראה קישור לחברה לאוטומציה:
[קישור]]
השניים מונו ב-7 לספטמבר 2003, עמוק בתוך כהונתו של פורז וככל שידוע לי שניהם מזוהים עם מחנה השר פורז. אם נלך על פי המשוואה שקבענו בתחילת הדברים כאילו כל חבר מועצה של שינוי שמקבל תפקיד, שקול ל-20 אנשי מרכז ליכוד, נקבל כי המינויים שביצע השר פורז בחברה לאוטומציה שקולים למינויים של 40 חברי מרכז ליכוד מבחינת השפעתם נטו במרכז שינוי על מהלכי בחירת המועמדים, עכשיו העסק נשמע ונראה לכם יותר ברור??
מי שלא מאמין כי השניים חברי מועצת שינוי מוזמן לבחון בעצמו באתר המפלגה:
[קישור] עוד ידוע כי בדירקטוריון החברה לאוטומציה יש רק 15 חברים, את שמותיהם של 11 נוספים לא הצלחתי להשיג, אך אין לכך רלבאנטיות.
אינני רוצה לומר כי המדובר בחוסר תקינות, אלא רק להבהיר כי בכל מפלגה, גם במפלגת שינוי הלבנה והטהורה, אנשים העוסקים בפוליטיקה יודעים שמינויים פוליטיים הם נחלת הכלל ובלעדיהם לא היו פעילים פוליטיים... אז למה הם מיתממים?
רק בשינוי מנסים לשחק את משחק הטהרה כשהם משתכשכים ומתאקלמים יפה בביצה הפוליטית המריחה.
