סליחה היא האלוהית במידות האנושיות בה במידה שהיא האנושית במידות האלוהיות.
בימי הסליחות הרשמיים אני, החילוני, מבקש גם סליחות בלתי רשמיות ממי שזכאים וראויים לסליחתי.
סליחה שהייתי נוקב וחריף במקום שבו הייתי אמור להיות פתוח וקשוב. סליחה שהרחקתי לכת, קודם שהותרתי את חותם הסליחה מן המקום שהייתי אמור להישאר בו, כשפגעתי - אם פגעתי - בשוגג, כדי לבקש סליחה ואולי גם, הלוואי, לקבל אותה.
כשאני סולח אני מוותר. כשאני מוותר אני לא מפסיד דבר, אני רק מרוויח יותר. סליחה, לא התכוונתי. סליחה, לכך בדיוק כיוונתי.
סליחה גם ממי שלא ישיבו לי את הד סליחתי להם.
סליחה, אדוני, דחפו אותי. סליחה, גברתי, אני יודע שאת היית לפניי. כשאני סולח אני מתרכך. אני מתעדן. כשאני סולח אני מניח תפילה.
סליחה פירושה שאני מכיר בכוח חולשתי. היי, סליחה, גם אני אנושי. סליחה, אדון הסליחות. סליחה - נסיכתן. סליחה ממי שאיש לא יבקש ממנו סליחה.
סליחה, רגע אחד בבקשה: בואו נהיה סלחניים יותר גם בריב, גם בפיוס (אשר הסליחה - חומר-נפש - היא חומר הגלם העיקרי שממנו היא עשוייה).
סליחה שלא דקתי ולא דייקתי בכל אות ותג. סליחה שחרקתי וזייפתי וצרמתי - בי נשבעתי: מהיום ואילך אהיה נקי וצלול יותר.
סליחה ששגיתי. רגע, סליחה: מי אינו שוגה?
הסליחה היא הגולם של פרפר המחילה. הסליחה היא המעודנת בלשונות התפילה.
סליחה, יקיריי, אתם - הלא כן? - מכירים אותי משכבר: אתם יודעים שבקשת הסליחה שלי היא רק שאלה של זמן. סבלנות. אני עוד אסלח.
סליחה על החשבון ממי שבבוא הזמן ארצה, או אדרש, לבקש ממנו (ממנה?) סליחה: עכשיו אני נוח לסלוח. סליחתי זמינה. עכשיו אני מקדים תרופה למכה. סליחה, הסידור מקובל?
אני אדם על הקרקע. אני לא אלוהים במרומים. סליחה, אני רק בן-אדם. כולנו רק בני-אדם ( אף כי המחנכת היקרה שלי, ציפורה, היתה מסייגת את הקביעה הזו כשהוסיפה אחריה את המלים "ולפעמים אפילו זה לא").
שנה טובה, וסליחה מראש אם היא לא תהיה כזאת.