יותר מחודשיים יושבת קבוצה של נכי צה"ל מול משרדי אגף השיקום בתל אביב, זועקים לעזרה ולשינוי, אך זעקתם אינה נשמעת. נכים עם פגימות קשות ופגימות קשות פחות, כל אחד והסבל שלו, כל אחד והחבילה הכבדה שהוא נושא על גבו בכורח. לכאורה אין הרבה משותף בין הנכים, אבל יש שתי נקודות משותפות, ואפילו קריטיות; לחלקם זה עניין של חיים ומוות, חלקם מוות במובן המטאפורי ולאחרים זה פשוטו כמשמעו - 'חיים או מוות'. כולם מסכימים שהנקודות הקריטיות הן אגף שיקום נכים וארגון נכי צה"ל. לכל הנכים המעורבים ו/או הזקוקים לשירותיהם של אגף השיקום ו/או לארגון היציג שלהם, נמאס! לא סופרים את הנכים, כל אחד דואג לעכוזו האישי במקרה הטוב, ולעכוזם של מקורבים במקרה הפחות טוב, מוצצים את לשדם של הנכים החלשים בכל הצורות ומכל הכיוונים, עושקים, משקרים, דוחים, מבזים ומתעללים. מעטים מדי בשני גופים אלו באמת מבצעים את עבודתם כפי שהם מחויבים. שיקום נכים? הצחקתם (צחוק עצוב) את הנכים ומשפחותיהם. הם עסוקים בעיקר בשיפור תנאי העסקתם - לכאורה, עבורם זו השליחות; שיקום הנכה עליו הם מופקדים נמצא בשוליים, טובת הנכה לא ממש מעניינת. אגף שיקום נכים: שיקום או דיכוי סוד גלוי הוא שאגף השיקום כבר מזמן אינו ראוי למונח המחייב והכמעט קדוש "אגף שיקום נכים". עושים שם כמעט כל דבר חוץ מאשר שיקום. זה זמן רב שנכי צה"ל מכנים את אגף השיקום בשמות גנאי שונים, כגון "אגף השיקוץ", "אגף השיקור" וכדומה. כמעט כולם תמימי-דעים ששמות אלו אינם מנותקים מהמציאות. "אגף שיקום נכים" הרוויח כינויים משפילים אלו ב"יושר". לא ייתכן ולא הגיוני שכל כך הרבה נכים יתלוננו תלונות סרק. לא ייתכן שאין אמת לפחות בחלק מהתלונות. מי שיבחן את התלונות ברצינות הראויה, יבין מיד שאפילו אם חלק מהתלונות מופרכות או מוגזמות, עדיין כמות ומהות התלונות חמורות ומוצדקות. טיפולים רפואיים שלעיתים מצילי-חיים מופסקים שרירותית, תרופות מצומצמות למינימום ועזרה דחופה מופסקת. עובדי אגף השיקום הופכים ביוזמתם להיות ועדה רפואית "סופר-עליונה"; הם קובעים מי מתחזה ומי לא, הם קובעים מי זכאי לטיפולים רפואיים ומתי יקבל, הם קובעים מי "יזכה" לחקירות ולמעקבים. עבורם, קביעת ועדה רפואית ו/או רופאים מקצועיים זו המלצה בלבד, המלצה שלא חייבים לאמץ אותה. הם עסוקים בלחשוף ולאגור את כל הפרטים האינטימיים ביותר של הנכה, זוגתו וילדיו. זה דמיוני לאיזו רזולוציה הם מגיעים: נכה מקבל ירושה או זוכה/מקבל סכום כסף? אגף השיקום רוצה להיות שותף; תגמול חוסר הפרנסה שלו בסכנה ובדרך כלל מופסק. נכה שמתחיל להרוויח כסף על-מנת להחזיר חובות כבדים שרובצים עליו, אגף השיקום יפסיק תגמול נצרך כי הם שותפים לרווחים, לא לחובות שבדרך כלל נגרמים בגללם, בגלל ביורוקרטיה (יש אומרים רוע) שהם יוצרים, לא מאפשרים להשתקם אפילו אם השיקום הוא ביוזמת הנכה ובכוחותיו האחרונים. במסווה של "עידכון פרטים" מעמיסים שלא לצורך (וכנראה בניגוד לחוק) מאגרי מידע שאינם רלוונטיים (מה זה עניינם מי בת הזוג של הנכה או פרטיה האישיים? מדוע הם צריכים לאגור פרטים אישיים של ילדי נכה בוגרים?) תוך כדי בזבוז זמן יקר, זמן שיכלו להשקיע בלעזור ולשקם את הנכה ומשפחתו! בקיצור, חכמים על חלשים! מזמן אבד צלם אנוש! אחת מהמשוררות הטובות והמוערכות ביותר בארץ אמרה לי ללא היסוס: "יושבים שם אנשים רעים"... לטענת ארגון נכי צה"ל, משרד הביטחון לכאורה אינו מקיים פסיקות בתי משפט, אינו מכבד הסכמים חתומים עם נציגויות הנכים, אבל כן דואג מדי פעם להקים ועדות בדיקה שונות ומשונות, ועדות שעולות הון עתק למשלמי המיסים. אך הפלא ופלא, מסקנות ועדה ש"מצליפה" ומוכיחה את אגף השיקום ומסיקה מסקנות שעלולות להיטיב עם נכי צה"ל, מתמוססת לחלוטין לאחר שנים של דחיות, תירוצים והבטחות שברור שאין כוונה לקיימן. לעומת זאת, מסקנות ועדה שלכאורה גוזלת ופוגעת בזכויותיהם של נכי צה"ל זוכה לקידום מהיר, מגיעה לשולחן הממשלה במהירות מטאורית, לחץ מופעל על שרים להצביע בעד מה שמתברר לכאורה מאוחר יותר שהם אפילו לא ידעו על מה הם מצביעים; אחדים מהם מספיק ישרים להודות שאילו ידעו על מה הם מצביעים, היו מצביעים אחרת. אבל כל זה אינו מספיק למשרד הביטחון. ברוב חוצפתם מהלכים אימים על נכים ש"פותחים את הפה" (ואכן נכים רבים פוחדים ושותקים) יותר מדי ומפמפמים לציבור דיס-אינפורמציה על: אחוז קטן של נכי צה"ל 'אמיתיים' שנפגעו בפעילות מבצעית וכל השאר סתם 'נספחים'... ממש כמו במשטרים אפלים וכאילו במטה קסמים, התקשורת נמנעת מסיקור ההפגנות, המחאות וההתעללויות שנכי צה"ל עוברים, ומדווחת רק את המידע המסולף של משרד הביטחון. ארגון נכי צה"ל: את מי הוא מייצג? הבחירות האחרונות לארגון נכי צה"ל היו דרמטיות. לראשונה בתולדות הארגון היה מהפך. לראשות הארגון נבחר נציג שאינו שייך למחוז תל אביב שהוא הגדול במחוזות. אותו נציג שהגיע ממחוז חיפה, הצליח להיבחר לראשות הארגון תוך כדי הבטחות והתחייבויות שלעיתים סתרו אחת את השנייה ובהתאם למי שמיועדת ההבטחה. בראש הצהרותיו והבטחותיו היו התחייבויות לשקם את הארגון ואת זכויות הנכים לאחר הכאוס שהשאיר קודמו בדרכו לכנסת. אבל הפתעה! כמעט אף אחת מההבטחות לא קוימה; מצב נכי צה"ל המשיך וממשיך להידרדר בקצב מואץ ומהיר לעבר תהום אפלה. גזירות חדשות, לכאורה ללא רשות וסמכות, הוטלו ומוטלות חדשות לבקרים על-ידי אגף שיקום נכים על נכי צה"ל. לתדהמת הנכים, תגובת בכירי הארגון הסתכמה בהעלאת שכרם האישי בעשרות אחוזים ורטרואקטיבית. עלות שכר מעביד, כ-50,000 שקל, אינה מספיקה ל"בכירי" ארגון נכי צה"ל! טיפול בבעיות הקשות של כלל הנכים - יוק! לראשונה בהיסטוריה של ארגון נכי צה"ל, עלו בשבוע שעבר כמה עשרות נכים על מעוז הנהגת ארגון נכי צה"ל בבית הלוחם בתל אביב, בדרישה חד-משמעית מיו"ר וממנכ"ל הארגון: "תתחילו למלא את תפקידיכם, תייצגו אותנו או לכו הביתה". לנכי צה"ל נמאס! לא רוצים להריץ מועמדים לכנסת! לא מוכנים לפרנס אוכלי-חינם! רוצים ארגון יציג שייצג אותם באמת ולא ידאג רק לבכירים ולמקורביהם! לא מוכנים יותר לזלזול של אגף השיקום! רוצים כיבוד הסכמים! רוצים ביצוע פסקי דין ככתבם וכלשונם! המחאה נמשכת נכי צה"ל זקוקים לאזרחי המדינה, זה אינו מאבק של נכי צה"ל בלבד, זה חייב להיות מאבק ציבורי ומוסרי של כלל אזרחי המדינה, לפחות אלה שמשרתים או שישרתו בצה"ל. מפחיד לחשוב איזו התעללות יעבור בן-משפחה שלנו אם גם הוא חלילה יזדקק לאגף שיקום נכים. ביום חמישי האחרון (19.7.12) צעדו המפגינים לפתח משרד הביטחון בקריה, תוך דרישה משר הביטחון להתערב ולקיים הסכמים חתומים. ההפגנה הייתה סוערת ומלאת אמוציות, אך בניגוד למידע המוטעה (כרגיל) שהודלף לתקשורת, לא הייתה אלימות, אפילו לא הקלה שבקלות. להפתעת כולם, הסמב"ס יגאל בן-עמי יזם בשקט ובצנעה חלוקת מים קרים ועשרות קרטיבים שחולקו למפגינים ולשוטרים שהתבשלו בחום הכבד. בן-עמי הוא ההוכחה שיש במשרד הביטחון גם אנושיות, חבל שהיא קיימת רק אצל בודדים. מנהיגי המחאה הצהירו שהם לא מוכנים יותר לוותר, גרמו להם להגיע עד לקצה והם מתכוונים להיאבק למען כל נכי צה"ל, ללא הבדל בסוג או באחוזי הנכות!