לנוכח האלימות הדתית והפוליטת אשר גואה ברחבי העולם ואשר יוצאת ברובה מבית-מדרשם של המוסלמים, עושה רושם שמה שיש היום לעולם המוסלמי להציע לשאר העולם זה בעיקר ליבוי שינאה ושפיכות דמים.
בגדול, המוסלמים כאומה אינם מצטיינים כמעט בשום תחום ראוי לשמו, כמו: אומנות, מדע, ספרות, פילוסופיה, ערכי מוסר, כושר המצאה, סדר, משמעת, מינהל תקין, משפטים, חוש צדק, מוסיקה ועוד ועוד...
ככל שהזמן עובר, העולם מגלה את המספר המבהיל של רוצחים בפוטנציה, הקיים בקרב המאמינים המוסלמים על-פני הגלובוס ואשר בקלות רבה כל-כך הם מוכנים להוציא לפועל את הפוטנציאל הרצחני שלהם.
לאיסלם מספר מאמינים עצום, שטחי אדמה כבירים ומשאבי טבע אדירים. אבל, עם כל הרצון העז של מאמיני האיסלם להפיץ את דתם ברחבי העולם, ולמרות כל האמצעים הפיזיים האדירים אשר עומדים לרשותם, הם רואים בעיניים כלות כיצד דווקא דרכי החשיבה והפעולה המערביים הולכים ומשתלטים על העולם מצד אחד, ומצד שני, דווקא הפילוסופיה המזרחית (מאסיה) והשקפת העולם ההוליסטית שלה, היא זו שחודרת עמוק אל תוך החשיבה המערבית. בכל מהלך עיניינים זה, המוסלמים נשארו בידיים ריקות עם כל רצונם הבוער שדווקא דתם ועקרונותיה הם שישלטו בעולם.
נראה שתיסכולם של המוסלמים העולה על גדותיו עקב הכישלונם החרוץ להפיץ את תורתם, הוא המקור העיקרי לכל שפיכות הדמים הנוראה, שהיא ברובה גם מעשה ידיהם של המוסלמים. קנאותם הבוערת של המוסלמים לדתם ולעקרונותיה, הופכת למעשה לקינאה מבעבעת כנגד כל אלה אשר דווקא כן מצליחים להפיץ את תפיסתם שלהם ברחבי העולם.
אכן, גם הנוצרים במערב ניסו עד לא מזמן יחסית, להפיץ את דתם בדרך כוחנית. אנשי המערב ניסו, בין היתר, גם להשליט את הלך המחשבה המערבי על עמים אחרים וניצלו עמים אחרים למען סיפוק תאוות הבצע הבלתי מוגבלת שלהם. גם במערב, העקרונות הדתיים והפילוסופיים וחלק מהערכים, מתגלים יותר ויותר, ככל שהימים חולפים, ככישלון אחד גדול.
אבל לכישלון זה יצרו אנשי המערב פיצוי הולם. אנשי המערב, באמצעות שיכלם החריף, פתחו אופקים חדשים באמצעות המדע, האומנות, המוזיקה ורעיונות חברתיים חדשים. בנוסף, אנשי המערב מנסים היום לכפר על שגיאותיהם בעבר, אם כי לא תמיד בהצלחה יתרה ולא תמיד עם רצון כן מספיק. אבל הרצון לפתוח דף חדש קיים במערב.
המערב פתח את הידע הנרחב שנצבר אצלו בתחומים השונים לרשות כל העמים. המערב גם מעמיד חלק ממשאביו הגדולים לרשות בני כל העמים, גם כדי שבני העמים האחרים יצליחו באופן אישי וגם כדי שחלקם ימסרו את אוצרות הידע המערבי ודרכי הפעולה של המערב לעמיהם שנשארו מאחור מבחינה חומרית.
מצד שני, אנשי המערב בעצמם נפתחים למושגים ורעיונות מן המזרח. במקום היחס הדורסני והמזלזל שהעניקו בעבר לתרבויות אחרות, אנשי המערב מתחילים לקלוט שכדאי להם לטובתם שלהם ללמוד משהו מאחרים. אנשי המערב מתחילים להבין שהתעקשות חסרת פשרות על התפיסות המסורתיות בתחומי הדת, המדע והפילוסופיה המערביים תביא אותם לידי אבדון מוחלט.
פתיחותם זו הביאה אותם למציאת פניני חוכמה אמיתיים. דבר זה תורם המון לחשיבה המערבית ולמבטם הכולל של אנשי המערב אל עבר הטבע והיקום.
כך, בעוד המערב מעניק למזרח את הידע והיכולת שלו בתחומים הפיזיים השונים, הרי המערב מקבל מן המזרח ערכים אוניברסליים בתחומי הפילוסופיה והדת ואפילו דרכים מעשיות רבות כיצד ליישם ערכים אלו בפועל. המפתח לאינטראקציה הפורה המתרחשת לנגד עינינו הוא במושג הפתיחות - פתיחות לתת ופתיחות לקבל.
המזרח, מאז ומתמיד, היה פתוח לאימוץ רעיונות פילוסופיים ודתיים שונים. המזרח גם היה פתוח על-מנת להעניק את רעיונותיו באופן חופשי אבל לא כפייתי לכל מי שחפץ בכך. כעת, כאשר גם המערב נפתח לתת וגם לקבל באופן חופשי ולא כפייתי, אין להתפלא על האינטראקציה הפורה אשר מתפתחת בין שתי תרבויות עשירות הידע הללו.
אבל, הנקודה הקריטית שצריכים להבין - במיוחד המוסלמים - היא שפתיחות אינה יכולה ללכת יד ביד עם הקנאות. כל עוד הקנאות שולטת באיסלם, המוסלמים ימשיכו להישאר בצד ולהתפוצץ, תרתי משמע, מרוב קינאתם.
