כמו בכל סערה, או הוריקן הפוקד לאחרונה את חופי פלורידה - ישנם סימנים מקדימים ובעזרת מכשור מודרני וצילומי לוויין - אפשר לנבא, כמעט בדייקנות את תנועתו ועוצמתו של ההוריקן. כך גם, הולכים ומתרבים הסימנים המקדימים לקראת הסערה של ההינתקות, וככל שהזמן הולך וקרב ושרון נשאר איתן בדעתו ותוכניתו - הסימנים לפרוץ ההוריקן - ובעיקר לנזק שהוא עלול להביא על המדינה והפוליטיקה הולכים וגוברים.
הראיונות בתקשורת וההצהרות של מנהיגי, תושבי יש"ע וגוש קטיף, בעיקר לאחר הרצחה של תפארת טרטנר, והמשך נפילת הקסאמים בגוש ובשדרות - הביאו להתבטאויות קיצוניות ומסוכנות. להערכתי - לא מדובר בתגובה של סערת רגשות רגעית נקודתית, אלא בקו מדיני שמנסים לאמץ לעצמם מנהיגי ההינתקות. הוויכוח הפנימי בין תומכי קו תקיף וקיצוני נגד התוכנית של שרון, לבין המתונים יותר, מצביע על להטים פנימיים ועל חשש של ניצחון הקיצוניים שיכולים לדרדר את המצב הרגיש והטעון אמוציונאלית, לכדי התנקשות פיזית נקודתית או חזיתית עם כל התוצאות הקשות והבלתי צפויות מראש.
הטענות נגד שרון וההינתקות, הן לגיטימיות בתנאי שהן בגבולות של מאבק דמוקרטי, רעיוני ובכלים דמוקרטיים.
יש חשש, שמנהיגות יש"ע וגוש קטיף מתחילים לאבד חוש פרופורציה ומתחילים להתקרב, לגבול של "אין חזור" - מבחינה פוליטית ומעשית.
חציית הגבולות, או הקווים האדומים - תביא להתנגשות כוחות בלתי מנעת - בה מתנגדי ההינתקות לא יצאו מנצחים, גם בשל הסיבה שבדמוקרטיה ובמאבק דמוקרטי לא יכול מיעוט, ויהיה גדול צודק ונועז, לשכנע בכלים לא דמוקרטיים, ובשיטות לא מקובלות, ממשלה הנתמכת ע"י רוב לבצע או לקבל את מדיניותה.
זה יכול להצליח - רק אם יהיה "משאל-עם" או בחירות - ורצוי בחירות שהרי בתוכו כבר גלום משאל-עם.
אם מנהיגי יש"ע לא ירסנו עצמם ותומכיהם לפעילות חוקית, הם יאבדו בהדרגה את התמיכה החברתית מוסרית שעדיין קיימת גם אצל תומכים - בשל עמידתם האיתנה, ההקרבה שלהם, הנחישות והכוח לעמוד בתלאות האינתיפאדה - אך זאת בתנאי - שמעשיהם, הצהרותיהם, יהיו מונעים מאידיאולוגיה צרופה - ללא תוספות של הסתה למלחמת אזרחים, ללא גילוי דעת על פשעי מלחמה, על טרנספר, על שימוש בשואה וביודנרט כמשל ודוגמא.
שהרי פרט לדחייה מההשוואות ומהאסוציאציות שהדברים מעוררים, יש בבסיס הדברים האלה משום שגיאות היסטוריות חברתיות ומוסריות. אם הדעות האלה ידבקו למתנגדים, הם יראו כמוצאים מהמחנה, וכקומץ מיליטנטי שצריך להיזהר מהם. וזה חבל מאד.
הטענות של אנשי הגוש - כי ההחלטה על ההינתקות גרמה להתרבות ולהגברת הטרור, אינה משוללת יסוד, אך גם לא מפתיעה ביותר - ובהחלט היתה צפויה בנסיבות - אך בוודאי שאינה יכולה להיות בעלת השפעה מכרעת.
כדאי לזכור, שמאז התחילה האינתיפאדה לפני שלוש שנים, נפלו על הגוש ועל שדרות 4500 פצמ"רים. כלומר, הרבה לפני החלטת ההינתקות. וזה צריך להיות חומר למחשבה.
כלומר, מעשית, תקיפת הגוש ומעשי הטרור אינם מעשים של הזמן האחרון, וגם אם התגברו לאחרונה - הנזק שהם גורמים ומביאים על הפלשתינים גבוה עשרות מונים משהיה בעבר.
דרך תגובה זו צריכה להבהיר למנהיגות הפלשתינית - שהמחיר שהם משלמים וישלמו בדרך זו יהיה יקר עבורם, ברכוש, באנשים ובתשתיות. וגם אם הם חושבים שיוכלו להקריב מאות קרבות והרס הרצועה וערי הגדה - טעות בידם - ובסופו של דבר, לא ישיגו בדרך זו שום הישג. לא צבאי ולא מדיני.
העובדה - שהם יפרשו את הנסיגה כניצחון - אינה צריכה להדאיג ולא צריכה להיות מכשול לביצוע התוכנית, שהרי לדעתם גם היום הם מנצחים, ועם מחשבה מעוותת כזאת קשה להתווכח.
לכן אני קורא למנהיגי יש"ע וגוש קטיף: תחשבו פעמיים ושלוש, לפני שאתם חוצים את "הרוביקון" של הדמוקרטיה ופוגעים בשלטון החוק.
____________________
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות, ופרשן משפטי בהווה.