ידיד בית המשפט

ההמלצה

שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, המליץ בעת הדיון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, בפרשת הנגבי - נגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להטיל את חקירת השר צחי הנגבי בידי ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי. חשין התבטא באופן יוצא דופן בזכות מזרחי, ואמר, בין היתר, כי מדובר בחוקר העשוי ללא חת [לדידי עם חטא, כפי שיפורט בהמשך, י.י.] ושניתן לסמוך עליו שיחקור ללא מורא. לכן המליץ לשקול ולהפקיד בידיו את החקירה. חשין העלה גם את שמו של מפקד מחוז תל אביב לשעבר, יוסי סדבון, כמי שכשיר לעמוד בראש צוות החקירה (סדבון נאלץ לעזוב את המשטרה, בכעס רב, לאחר שלא קודם לכהונת מפכ"ל, מה שלא העלה אצל חשין חשש כי סדבון עלול דווקא להתנכל להנגבי). דברי השופט חשין עוררו ביקורת לא רק בלשכת היועמ"ש, מני מזוז, שם זוכרים היטב מה כתב באוקטובר 2003 היועמ"ש הקודם, אליקים רובינשטיין, על מזרחי, אלא גם במשטרה. שהרי חשין - בעת ששיבח את מזרחי והפכו ל"ידיד בית המשפט", כביכול, ולגיבור תקשורת אצל כמה מכתבי החצר, פסל אפשרות שקצינים אחרים במשטרה, ובהם אפילו המפכ"ל, משה קראדי, יהיו מעורבים בחקירת הנגבי. יותר מזה: גם כאשר ביקש עו"ד שרגא אליעד (העותר, כידוע) לגונן על ראש צוות החקירה, תת-ניצב יואב סגלוביץ, וציין כי הוא מכירו אישית והוא בטוח שקצין זה עושה מלאכתו באמונה, וגם כשאמר עו"ד אליעזר כי הוא - סגלוביץ, "הוא 10", גם אז הוסיף חשין להקניט/להעיר, באולם בית המשפט: "10 מתוך כמה?". ויודגש כבר כאן: חשין אינו מכיר את סגלוביץ. לכן מוזר שבחר להטיל דופי אישי דווקא בקצין זה, ומצד שני "להכשיר" את מזרחי, הידוע בקשריו הטובים בצמרת עם הצמד ארבל-ביניש, ולהצביע עליו כעל מי שכשיר לנהל חקירה זו. התנהלותו של חשין הזכירה לי את הסיפור על אדם (הוא מזרחי) שהורידו אותו מחבל התליה (השימוע) גם בגלל שאנשים מאוד מסויימים רוצים בשירותיו. [פניתי אל השופט חשין בבקשה לקבל את התייחסותו. שאלתי אם הוא רוצה אולי להתנצל בפני סגלוביץ - על שהטיל בו דופי אישי. בשמו של חשין נמסר: "אין תגובה"].

התמיהה

התמיהה גדולה, כאמור, נובעת בגלל מעשיו של מזרחי בפרשת האזנות הסתר, כפי שאלה נמצאו ותועדו בדוח שכתב היועמ"ש אליקים רובינשטיין, כיום עמיתו של חשין בבית המשפט העליון. המבוכה גם היא רבה, שכן בית המשפט העליון מלמדנו פעם אחר פעם, בפסקי דין רבים, כי עמדתו של היועמ"ש היא-היא הקובעת, וקביעתו היא סופית, אלא אם נהפכה בהחלטת בית המשפט העליון. ומכיוון שעמדת רובינשטיין לא נהפכה, וגם לא שונתה, הרי שהיא מחייבת, בכל הכבוד, גם את השופט חשין.

המעשים של מזרחי - עם חטא

הדברים שאמר חשין מחייבים כל אדם, קל וחומר מי שמכיר את הנושא מקרוב (אנוכי), לסייע לבית המשפט הנכבד לעשות את עבודתו. מסיבה זו, מצאתי לנכון להביא כאן כמה מקביעותיו של רובינשטיין, לגבי מזרחי, יקירו של חשין, שמא אלה נעלמו מעיני כבודו (ציטוט): - הליכה על הגבול - "מהממצאים עולה כאמור תמונה של הליכה בקרבת גבול החוקיות. לפתחו של ההולך בקרבת הגבול רובצת תדיר סכנת חצייתו, ומכך יש להישמר. "התמונה הכוללת של התנהלות מפקד יאחב"ל, כפי שנחשפה בחקירה, היא תמונה בעייתית ביותר - כלפי מטה [לכפופים לו] וכלפי מעלה [לממונים עליו] כאחת. אי הידרשות לצווים מזה, תימלול מסיבי של שיחות בעלות אופי פוליטי מזה, אי היוועצות ודיווח מזה". - דיווח חלקי והטעייה - "גם אופן התנהלותו של מפקד יאחב"ל דאז לאחר פרסומו בתקשורת של תצהיר מר יזמסקי, אין בו כדי להועיל. התייחסתי לעיל בהרחבה לעניין זה. כאמור, יש לצפות לראש אח"ק [מזרחי, י.י.] המדווח למפכ"ל כי יתאר את כל התמונה, ולא את חלקה. התנהלות זו תואמת למרבה הצער גם להתנהלות מול הממונים עליו בזמן התרחשות האירועים, כמפורט לעיל, ולטענות שנטענו בחקירה, שלא כהלכתן, בהסתמך על דיווחים כלליים שהועברו, כאילו דברים דווחו כדבעי לממונים. וכל המוסיף גורע". - חיטוט בעניינים אינטימיים - על החיטוט ביחסים אינטימיים של נחקרים, מצד מזרחי, כתב היועמ"ש: מדובר ב"פגיעה קשה ביותר בפרטיותם של מואזנים, באשר לנושאים אינטימיים ביותר, הועלו על הכתב... כל אחד מהעדים שבפניו הוצגו השיחות הביע זעזוע מכך שהדבר נעשה"; ובהמשך - "על אף שאט הנפש מחדירה כה בוטה ללא כל הצדקה לתחומיו האינטימיים של אדם, אין ראיה לזהות האחראי לכך, ולא נותרות אלא תמיהות באשר לתכלית לה נדרשה העלאת שיחות אלה על הכתב, ומכל מקום היא מהווה "מדרון חלקלק" שעלול ליצור העדרם של קוים מתוחמים. זאת, בכפוף לאחריות הכוללת של פיקוד היחידה". - מזרחי שמר על זכות השתיקה - "במהלך חקירתו התבקש ניצב מזרחי להשיב על מספר שאלות גם בעניין זה [בעניין דיווחים לאמ"ן המשטרה וליועמ"ש, י.י.], אך סירב והביע מחאה חריפה על כך, גם לאחר שנאמר לו על-ידי החוקרים כי השאלות נשאלות בהנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה. למרבה הצער, נותרו איפוא שאלות לא פשוטות בהקשר זה ללא מענה. אף אם סבור היה ניצב מזרחי, כי אין קשר בין טיוטת הדוח לחקירה הנדונה ואין מקום לשאלות שנשאל, דומה כי היה עליו להשיב עליהן כפי שנתבקש, בוודאי לאחר שנאמר לו מפורשות שהדבר נעשה בהנחייתי". - הדחה בכפוף לשימוע - מסקנת רובינשטיין, כפי שהביאה בדוח: "לאור הממצאים הקשים, טעויות בשיקול הדעת, ליקויים משמעותיים בעבודת המודיעין של היחבא"ל עליה פיקד, חריגה קשה הן מצווי בית המשפט והן מנהלי העבודה במשטרה... יש להסיק מסקנות פיקודיות ומנהליות במישור האישי נגד ניצב מזרחי, עד כדי סיום תפקידו - זאת בכפוף לשימוע שיערך על-ידי השר לביטחון פנים".

העיכוב

הדוח שכתב רובינשטיין ניתן, כידוע, באוקטובר 2003. אך למרות זאת, מזרחי טרם הודח והוא מוסיף לכהן כראש אגף החקירות, להשתתף בפגישות רגישות וגם להכריע בגורלם של אנשים - מי ייחקר, מי יטוהר, ומי תיקו ייגנז. מיותר כמעט לציין, איזה מסר שלילי מועבר עקב זאת הן לנחקרים, הן לציבור הרחב והן לשוטרי ישראל. למרבה הפרדוכס, מרבית הניצבים הוחלפו עם ולאחר כניסתו של המפכ"ל החדש, משה קראדי. ואילו מזרחי - למרות ו/או בגלל החלטת רובינשטיין מאוקטובר 2003 (!!) שהורה להדיחו, בכפוף לשימוע, נותר עד עכשיו בתפקידו. המפכ"ל היוצא, שלמה אהרונישקי, המליץ להסתפק ברישום הערת מפקד לחובתו של מזרחי ולהשאירו בתפקידו. אך שימוע על-ידי השר לביטחון פנים, כפי שהורה/הנחה רובינשטיין, טרם נערך. ניתנת האמת להאמר: הנגבי התעכב, בתואנות שונות, מביצוע השימוע. לכמה ממקורביו אמר, כי הוא לא יבצע את השימוע הזה, וסיבותיו עימו, למרות שעמדתו היא שמזרחי "צרך לטוס מהתפקיד". הנגבי הכחיש את הדיבורים כאילו הוא מעכב בכוונה את הליך השימוע. לא רק הנגבי "התעכב": בית המשפט העליון, בפניו מונחת עתירה שהגיש ח"כ גלעד ארדן בדרישה להדיח את מזרחי ולהעמידו לדין פלילי, טרם הכריע בעתירה. השופט אליהו מצא הוא העומד בראש הרכב זה. "בית המשפט קובע את סדר העדיפויות במתן פסקי דין על-פי שיקוליו המקצועיים", נמסר בתגובה.