תרבות לקיחת דברים במרמה חלק תפקודי חשוב מהקיום בישראל הוא: דפוס של לקיחת דברים במרמה והונאה, בפרט בחוגי האליטות. מתנחלי גוש קטיף למשל פותו בדברי הונאה חלקים או פטריוטיים להתיישב שם ולהשקיע שם מאמצים במשך תקופה ארוכה. כללית, יהודי העולם כמו גם העולים החדשים פותו אף הם בדברי רמייה להתיישב בישראל, כשהבטיחו להם בתחילה, במילים גבוהות, ארץ ריקה; ובהמשך, ארץ מתקדמת בעלת אפשרויות פתוחות, והיפחידום באנטישמיות.
דוגמא מאלפת הינו, בדומה, שימחה דיניץ שהטיף גבוהה גבוהה ליהודי ארה"ב והעולם "לעלות לישראל", וסופו, דומני, שנמצא שחי חיי פאר בארה"ב תוך הסתמכות על חשבוניות מפוברקות במאות אלפי דולרים. בידי עמל הוחלק העניין בישראל.
בישראל, מאמציהם של רבים זורמים לכיסיהם של מעטים - האוליגרכיה. כן זורמים לכיסיה כספי תרומות ומענקי סיוע גדולים. באמצעות מילות הנוכלות המופצות בראש וראשונה בעיתונות ובתקשורת, נירתמים אנשים רבים למאמצי עשייה וייצור בשרות גוזליהם.
השיילוקיזם הפאשיסטי של האוליגרכייה מה מאפשר ומשמן את "תרבות" לקיחת הדברים במרמה? יש להבין שמדובר מעבר לכך גם בדפוס אותו זיהה המחזאי הגדול וויליאם שייקספיר: דפוס השיילוקיזם.
השיילוקיזם, כפי שאני מגדיר אותו, הוא לקיחה מהמוכשרים והמצטיינים בעלי היצרנות הגבוהה, תוך פיתויים בדברי חלקות, והעברה לחסרי היצרנות, אך בעלי הגישה הנוכלית. יש להדגיש כי חלק חשוב ומרכזי מהשיילוקיזם הוא אי נתינת פרור בתמורה, והקפדה על אי-מתן תמורה ואי-החזר, בדיוק באותו אופן מדוקדק שבו איש הסמים שוקל כל גרם של הרואין.
כך, תצורת תפקודו של הזן הנוכלי הישראלי הנפוץ כל כך (ובפרט הינו קו מאפיין של האוליגכייה הפאשיסטית בישראל), היא לקחת במרמה, כשחלק ניכבד מזה היא להפגין שאינו נותן אף פרור בתמורה, וגם מתחמק מעונש. זהו מקור הערכתו העצמית - השיילוקיזם, דהיינו אי-נתינת פרור בחזרה והתחמקות מזעם הקהל המרומה, שנתן, ולא קיבל כלום.
לקיחה זאת מצטיינת תכופות במצח נחושה כוחני, בנוסח כוחניות הביבים של הקפואים היהודים בתקופת השואה, שהצדיקו כל נבלה בהזדהות עם הכוח העירום והצורר.
השיילוקיזם הינו חשוב גם מבחינה מיסיונרית, שכן הוא מאפשר לשיילוקיסט בן האליטות להפיץ דפוס זה בקרב האוכלוסיה ולהציגו כדפוס השרדותי מוצלח. כך הוא יוצר סביבו את סביבת גידולו הטיבעית, מעצים את הנישה שלו והופך רבים לבני דמותו. אם כן, מדובר בתרבות המשחקת את משחק הגזל וההונאה, כשעד מהרה קיימת מלחמת נוכלות הכל בכל. זוהי החברה הישראלית מוכת האוליגרכיה הפאשיסטית-שיילוקיסטית שהינה תופעה יחודית.
העיתונות מפיצה באופן המוני שיילוקיזם ונוכלות הכלי העיקרי להפצת המונית של הרוח ו"התרבות" של הפאשיזם השיילוקיסטי הישראלי (היחודי לישראל) המבוסס על גזל והתחמקות מתמורה, היא העיתונות הישראלית: היא מפיצה תרבות של גזל, ומפיצה גם את דפוסי המלל הרב הממלא את חלל האויר, מלל המאפשר:
1) לרמות באופן חלקלק;
2) להתחמק ממתן תמורה כלשהי, להתחמק מצורך לגמול, או התחמקות מפעולת תגמול מענישה של קורבנות הגזל.
זאת, למשל, באמצעות הפצת הביטויים הריקים, שאינם מורים על כלום, אך מפוגגים את תחושת התכליתיות של האדם ומציפים את מוחו במעין כהיון שמנוני.
דרך אחרת היא המילים המחליקות דברים: גזל, חמס, נוכלות, אלימות, השחתה פראית - מוכהה משקלם באמצעות מילים תחליפיות ואבסטרקטיות חסרות מטען שלילי, ואף בעלות מטען חיובי.
דפוס הפמ"ז - "התאזר בסבלנות..." הכהיית התכליתיות באה גם באמצעות דפוס הפמ"ז הנפוץ כל כך בישראל: פריסת מרווח זמן. משחר ימיה מטיפה תרבות הגזל הישראלית להמונים "סבלנות". "רק התאזרו בסבלנות". ה"סבלנות" וההטפה לה הינה חלק מרכזי וותיק מדפוס ההונאה הישראלי.
גוזלים (בפרט חוגי האוליגרכיה) תוך ערור ציפיות, מחליקים את זעמו של המרומה מבקש התמורה במילים חלקלקות, יוצרים ציפיות עמומות לתמורה כלשהי, שכן תינתן, ודורשים סבלנות. זהו הפמ"ז. הדבר נועד הן לשבש את הלו"ז של הניגזל, הן להכהות את תכליתיותו והן לבלבל אותו.
הפצת תרבות הנוכלות בישראל מצד האליטות, בצמוד לדפוסי ההתחמקות ממתן תגמול וההתחמקות מפגיעה חזרה, הינו מפעולתה המרכזית של העיתונות כאן, המכשירה דורות של נוכלים חלקלקים ומשחיתה את אוכלוסיית ישראל. זאת באמצעות הפצת תרבות המלל הריק המכשיר כל אלה.
בני אירופה למדו זה מכבר להתגונן מפני דפוסי חמס נוכלי אלה, ואינם מייחסים חשיבות רבה למלל השיילוקיסטי. האנגלי, למשל, יאמר לך נוכח מלל מסוג השגור כל כך בישראל ובעיתונות בה: "האם אתה מנסה לבלגן אותי?"
? Are you trying to mess up with me
כך, אוליגרכיה גזלנית והעיתונות הישראלית המפיצה את תרבות השיילוקיזם הנוכלי בישראל, משתמשת במילה ובשפה למען בלבול חושיו ושכלו הישר של האדם, הנרתם למאמצי עשייה וייצור בשרות חומסיו.
חידלון המנהיגות חלק מרכזי מהתמונה היא התפתחות דפוס של חידלון אישים והתנערות מאחריות (המחופה ברטוריקה פטריוטית, או רמה ונישגבת) ברמות מנהיגותיות וחולשות של העם הישראלי והאליטות שלו .
אותה חידלות אישים ברמת המנהיגות מתבטאת בשילוב של בריחה מאחריות, ברחנות ממשימות ואתגרים המתבררים כקשים, רב-שלביים ומתמשכים בזמן. זאת יחד עם מצח נחושה בחטיפת טובות הנאה ופוליטיקה של תיחמון. וכי לא ראינו לפני מספר ימים את "פוליטיקת הקומבינה" הזאת בראיון לעיתונות של עו"ד דוב וייסגלס, שאף התאמץ לשכנע את הקהל שמדובר כאן בקומבינה "גדולה גדולה"?
וכתבתי בעניין זה:
מזמור מנהיגות החידלון
בחיל ועורמה נמתינה נמתינה,
עד שתמצא פה איזו קומבינה
אין בנו מעשים, לא גאון אנוש לא לב,
רק בתככים, זימת עבדות וריק נמצא משעול כוזב
תשפל אומה, יורכן כל גו ותושייה תשבוק
אך אנו נצפה עוד, להתעופף רחוק.
_______________________________________
קישורים:
גורמי גזל קלפטו-נאציים בישראל
www.faz.co.il/thread?rep=12167 יחודם של הקוויזלינגים היהודיים - גטו וורשה וגטו לודג'
www.faz.co.il/thread?rep=31152 האם יש פאשיזם אוליגארכי בישראל?
www.nfc.co.il/archive/003-D-7451-00.html?tag=20-47-39 פתולוגייה התנהגותית לאומית: רפול - העיסוק הלאומי זה לקבור זה את זה
www.faz.co.il/thread?rep=3399 בגידת המנהיגות היהודית בתקופת השואה
www.faz.co.il/thread?rep=22300 גבבת המילים הריקות בעיתונות הישראלית:
מכת המדינה של הכתבנות העיתונאית הישראלית
www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=458800&docID=7427&SubjectID=3 הגבבה שזחלה לכתיבה העיתונאית בישראל
www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=454504&docID=7343&SubjectID=3 יריד ההבלים בעיתונות הישראלית
www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=455361&docID=7343&SubjectID=3 יעילות ואנושיות מול שרירותיות: העיתונות הישראלית הורסת את מדינת היהודים
www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=470918&docID=7572&SubjectID=3 