מזוז מאוים מצד ביניש

בית המשפט העליון, בהרכב שבעה שופטים, עומד לדון ביום א' (17.10.04) בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד השר בלי תיק, צחי הנגבי, היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ואחרים. בראש ההרכב המשנה לנשיא, השופט אליהו מצא. ההרכב כולל, למרבה התמיהה, גם את השופטת דורית ביניש. אנחנו נפרט כאן מדוע השופטת ביניש מנועה מלישב בתיק זה, בסיטואציה המיוחדת שנוצרה. אנחנו באים כאן כדי להתריע, ומראש, מפני תקלה מערכתית-משפטית ועבירה חמורה מצד השופטת ביניש. אך ראשית, נציין כמה עובדות יסוד: - העתירה - שני סעדים עיקריים מבקשת התנועה: א) לקבוע שהנגבי לא יוכל לשוב למשרד לביטחון פנים, גם אם יטוהר בחקירה הנערכת נגדו בגין המינויים במשרד לאיכות הסביבה, אלא לאחר חמש שנות צינון; ב) לבטל החלטת היועמ"ש מני מזוז, ולהורות על העברת החקירה נגד הנגבי לידי גורם אחר, מחוץ למשטרת ישראל. התנועה תוקפת בעתירה את שיקול דעתו של היועמ"ש, ומציגה אותו כמי שחוטא לתפקידו כאשר הוא אינו פועל לסיכול האיום, כביכול, העלול להתקיים, אם יחששו חוקרי המשטרה (בתיק הנגבי) מאפשרות שובו למשרד לביטחון פנים, אם אכן יטוהר. ניתנת האמת להאמר: אחרי ההתבטאויות החריפות של השופט מישאל חשין, ברור מעבר לכל ספק, כי יוקרתו ומעמדו של היועמ"ש מזוז מונחים עתה כל כפות המאזניים בפני הרכב-השופטים; - תיק ביניש - בפני היועץ המשפטי לממשלה ו/או פרקליטות המדינה, מונח בימים אלה אחד התיקים הנפיצים ביותר: תיק החקירה שנערכה על-ידי מס הכנסה, נגד עו"ד יחזקאל ביניש, בעלה של השופטת ביניש [ראו קישור, "פרשת ביניש"]. ברגיל, מוכרע תיק כזה בידי מחלקת התביעות במס הכנסה (וזו אכן הכריעה בעד הגשת כתב אישום). עבירות בהיקף מיליוני ש"ח ביצע ביניש, ולמרות זאת הוא טרם הועמד לדין. יתירה מכך: בשל מעמדו המיוחד, בכל זאת - המדובר בבעלה-של מי שמיועדת לכהונת נשיאת בית המשפט העליון, הועבר תפוח האדמה הלוהט הזה לרח' צ'אלח א-דין בירושלים, להכרעת הפרקליטות והיועמ"ש. נזכיר, כי בתחילת פרשת ביניש עמדה התנועה לאיכות השלטון לצידו של ביניש, ואף פנתה, ובכתב, לכמה גורמים, נגד גורמים ברשות השידור (שיזמו חשיפת מעשיו של ביניש). על כך כתבנו כאן בהרחבה [ראו קישור: "יד רוחצת יד"]. הנה כי כן, המערכת המשפטית נקלעה למצב מוזר. ניגוד עניינים חמור וברור. מצד אחד - ביניש קבועה להרכב העומד לדון בעתירה התוקפת את החלטותיו האישיות של מזוז בעניין הנגבי; ומצד שני - עניינו של בעלה, עו"ד ביניש, תלוי ועומד בפני היועמ"ש מזוז והמערכת הכפופה אליו. כאן אין מדובר רק בניגוד עניינים פוטנציאלי, אלא בניגוד עניינים ממשי. למרות זאת, ביניש אינה פוסלת את עצמה, ובעצם ישיבתה בהרכב, בתיק זה, היא עלולה להטיל דופי חמור בהחלטתה שתתקבל, בסופו של דבר. ניגוד העניינים החריף בולט ואף זועק, במיוחד נוכח מה שעומד עתה לדיון בעתירה עצמה: דרישת התנועה לאיכות השלטון לפסול את הנגבי מלשוב לכהונת השר לביטחון פנים. וכיצד מנמקת זאת התנועה? בכך שהנגבי עלול, אם יטוהר וימונה מחדש, לבוא חשבון עם החוקרים. התנועה מבקשת לקבוע שלא יחזור, אלא לאחר חמש שנים, וזאת כדי לאפשר לחוקרים עכשיו, לחקור עכשיו ללא מורא מפני מה שעלול לקרות, אם בכלל. התנועה מכוונת למעשה לאפשרות רחוקה, וירטואלית, שנראית עתה בלתי ריאלית. אחרי הכל, צריך להיות ברור כי גם אם הנגבי רוצה/חולם לשוב לתפקיד, אין זה אומר שראש הממשלה יחזירו - גם אם יטוהר - ושהכנסת תאשר זאת. למרות זאת, בית המשפט העליון ידון, בהרכב מורחב, יכריע, וקרוב לוודאי שייתן פסק דין מנומק ומלומד. ובמילים פשוטות: הערכאה הגבוהה ביותר תדון בעניין תיאורטי, באפשרות וירטואלית לניגודי עניינים. כל זאת כאשר ההרכב עצמו נגוע בניגוד עניינים, בגלל אותו תפוח שבהרכב. לעומת החשש התיאורטי בתיק הנגבי, אנו מצביעים כאן על ניגוד עניינים פשוט וחד. אם ביניש לא תפסול עצמה, הרי שהיא עלולה לחטוא ולעבור לא רק על כללי האתיקה השיפוטית, אלא אף לעמוד בסיכון של הפרת אמונים - עבירה פלילית. מוזר, אגב, כיצד לא רואים זאת בכירי מערכת המשפטי בישראל, לרבות שופטי בית המשפט העליון עצמם, האמורים לשפוט בתיק הנגבי. השאלה היא מדוע הם אינם דורשים בעצמם, ומיוזמתם, להעביר את ביניש מהרכב זה. צריך אולי להזכיר להם, לששת השופטים הנכדים, כי חלה עליהם החובה, הן כאזרחים ובמיוחד כשופטים: להתריע ולפעול כל אימת שהם מגלים (או מובאים בפניהם) מעשים בלתי חוקיים לכאורה. אחרי הכל, מדובר באמת במצב מיוחד, הטעון טיפול חירורגי: מזוז, האמור להכריע יחד עם אנשיו האם להעמיד לדין את הבעל-ביניש בגין עבירות מס חמורות, נתון למעשה בסיכון שרעיית העבריין לכאורה תבוא עימו חשבון. הנה לכם מצב פשוט וברור המעמיד את היועמ"ש מזוז בפני איום. וכיצד מגיבה מערכת המשפט? פניתי אל השופטת ביניש, ואל אב-בית הדין בהרכב זה, השופט אליהו מצא. שאלתי: מדוע לא תפסול עצמה ביניש ו/או מדוע לא יפעל השופט מצא לפסילתה בתיק הזה. המענה שקיבלתי: "דבר זה אינו ראוי לתגובה".