בית המשפט הפדרלי לערעורים החליט ביום 5.10.04 לדון מחדש בהחלטתו מיום 29 ביוני, 2004, בפרשת US. v. Councilman לפיה ספק אינטרנט אינו מפר את הוראות חוק האזנת הסתר הפדרלי (The Wiretap Act) כאשר הוא קורא הודעות דואר אלקטרוני של מנוייו ללא רשותם. בכך "הקפיא" בית המשפט את תוקפה של החלטתו, עד לקיום דיון מחודש, אשר נקבע לחודש דצמבר, 2004. לצדדים הוקצבו 30 יום להגשת השלמת טיעון בתיק.
הרקע להחלטה לקיים דיון נוסף החלטת בית-המשפט הפדרלי, אשר "הוקפאה" לעת עתה, היכתה גלים בקרב הקהיליה הבינלאומית ועוררה ביקורת עזה. מרבית הביקורת הדגישה כי החלטת בית המשפט פגעה קשות בזכות לפרטיות, בכך שביטלה את הצורך בקבלת צו המתיר "יירוט" הודעות. עיקר ההתנגדות לפסק הדין הגיע מארגון ה-EFF, ארגון הלוחם לשימור חופש הביטוי והזכות לפרטיות בעולם האלקטרוני. ה-EFF, כידיד בית המשפט, הגיש בקשה לדיון נוסף בתיק, אשר, כאמור, התקבלה על-ידי בית המשפט.
בבקשה לדיון הנוסף מציין ה-EFF כי להחלטת בית המשפט השלכות מרחיקות לכת על הזכות לפרטיות באינטרנט, ועל דיני הפיקוח על רשת האינטרנט באופן שהקונגרס לא שיער ולא תכנן. לדבריו, ההחלטה אף פותחת את הדלת לפיקוח ממשלתי רחב יותר על רשת האינטרנט. בנוסף, פרשנות בית המשפט לפיה מרבית האזנות הסתר אינן מוסדרות על-ידי חוק הWiretap- המחמיר (אלא על-ידי חוק מקל יותר הStored Communications Act-) עשויה להפוך חוק זה לבלתי חוקתי, באשר אינו מעניק הגנה מספקת לזכות לפרטיות ולהגנה מפני חיפוש בלתי סביר, המעוגנת בתיקון הרביעי לחוקה האמריקאית.
תמצית העובדות פסק הדין Councilman דן בחברת Interloc (היום Alibris) אשר עסקה במכירה מקוונת של ספרים משומשים ונדירים, ולצד זאת גם שימשה כספק שירותי אינטרנט ללקוחותיה. במהלך שנת 1998, בהנחיית המנכ"ל מר Councilman החברה "יירטה" ושמרה עותקים של הודעות דואר של לקוחותיה, (בעיקר כאלה מחברת Amazon.com, המתחרה) וזאת, על-מנת לקבל מידע עסקי ממנו ניתן יהיה להפיק רווח. מרCouncilman הואשם ב"האזנת סתר בלתי חוקית" לפי ה-Wiretap Act.
בערכאה הראשונה זוכה Councilman ובית המשפט הפדרלי לערעורים אישר זיכוי זה. בהחלטתו השנויה במחלוקת, קבע בית המשפט, בדעת רוב, כי מר Councilman לא הפר את החוק משום שעבירת "יירוט" (intercept) של הודעות דואר אלקטרוני (האסורה לפי החוק) יכולה להתבצע רק כאשר הן נמצאות בתנועה ("in transit") בעוד שבמקרה זה התבצעה ההאזנה כאשר היו שמורות באחסון זמני ("in electronic storage") במחשבי החברה. בית המשפט הכיר בעובדה שהחלטה זו מסירה את ההגנות אשר הוקנו על-ידי הWiretap Act- אולם ראה את הסיבה לכך באי התאמת החוק (אשר נחקק בשנת 1986) להתפתחויות הטכנולוגיות של העת האחרונה. בית המשפט הפנה את הזרקור לקונגרס לתיקון החוק.
דעת המיעוט השופט Lipez, בדעת מיעוט, ציין כי פסק הדין של חבריו מאיין עשורים של פסיקה המפרשת את חוק הWiretap- ולמעשה, מרוקנו מתוקן בכל הנוגע להאזנת סתר בתקשורת חוטית ואלקטרונית. בהחלטתו קבע השופט כי חוק זה חל על הודאות דואר אלקטרוני גם כאשר הן מצויות באחסון זמני. לדבריו, הפרשנות של בית המשפט תחיל את הגנות החוק על הודעות דואר אלקטרוני רק כאשר הן עוברות דרך כבלים, ולא על החלק הארי של המקרים - כאשר ההודעות מצויות באחסון זמני או מטופלות במתגים אלקטרוניים.
השלכות ההחלטה: "זה כמו לתת לעובד דואר רשות לפתוח ולקרוא מכתבים..."
השלכות ההחלטה מרחיקות לכת והיא זכתה לביקורות חמורות בארה"ב וברחבי העולם. ראשית, היא מתירה לספקי אינטרנט לפקח ולקרוא את תכתובת לקוחותיהם ללא הפרעה או בקרה. בנוסף, היא מקלה באופן משמעותי את הפיקוח הממשלתי על רשת האינטרנט בכך שבעקבותיה, רשות ממשלתית המעוניינת ליירט הודעה, די לה לקבל צו חיפוש ותפיסה (warrant) ואין היא מחוייבת, כבעבר, לעמוד בדרישות המחמירות לקבלת צווים המתירים "יירוט". יתירה מזאת - ההחלטה הופכת תקשורת אלקטרונית למוגנת פחות מתקשורת באמצעות הטלפון או הדואר. לכן, קמו להחלטה מתנגדים רבים.
תגובת הקונגרס בעקבות הביקורת הרבה החל הקונגרס האמריקני בגיבוש "חוק עוקף Councilman" אשר יעניק לתקשורת אלקטרונית הגנות דומות לאלה הקיימות באשר לתקשורת טלפונית. בהצעת חוק שהונחה על שולחן בית הנבחרים ב-22 ביולי, 2004 שונתה הגדרת "יירוט" כך שתכלול תקשורת אלקטרונית בכל שלבי המשלוח, לרבות אחסון אלקטרוני זמני.
כאמור, כעת "הוקפאה" החלטת בית המשפט עד לדיון המחודש בתיק, אשר נקבע לחודש דצמבר, 2004.
___________________
עו"ד אודיה קגן, הינה מרכזת תחום דיני טכנולוגיית מידע (IT) ואינטרנט במשרד שביט בר-און נוב, יגור ושות' ובעלת רשיון לעריכת דין בישראל, בניו יורק, באנגליה ו-ויילס ובניו סאות' ויילס, אוסטרליה.
okagan@sbilaw.com