מצבים של אי-וודאות הם חממה רוחשת לפריחתן של שמועות, הפושטות כאש בשדה קוצים. העדרם של כלים אמינים לאישוש או הזמת שמועות כאלה או אחרות בידי אוכלוסיות נתונות, מנוצל לפרקים על-ידי גורמים, שבחלקם הם מחוללי שמועה או המשתתפים בליבויה, להכוונת קהלים או קבוצות, באופן שישרת אינטרסים שלהם.
מציאות מובהקת מעין זו, מתרקמת בעצם ימים אלה בשטחי הגדה והרצועה, נוכח המידע המגמתי והבלתי מבוקר בעניין מצבו של יאסר ערפאת, והצימאון הטבעי לדעת הכל ומהר, לא תמיד תוך בדיקה דקדקנית של מקורות המידע.
חרושת השמועות האופיינית לנסיבות הנוכחיות בזירה הפלשתינית, מתפלגת לשני היבטים מובילים; האחד - זה הקשור במידע אודות סטטוס גסיסתו של ה"ראיס", והשני - המימד הקונספירטיבי, הנוגע להפללתה של ישראל כגורם הנושא באחריות ישירה להסתלקותו של ערפאת, בדרך שאיננה טבעית.
הנטייה להתייחס לשמועות כאל רכילות עסיסית, שתוחלתה קצרת-טווח, עלולה להתחוור כטעות מהותית ומסוכנת, שכן ישראל חוותה בעבר מצבים שהורתם הייתה בחלחול מטאורי של שמועה, שהציתה פרעות ותקריות עקובות מדם.
בימים האחרונים טורחים מקורות ישראליים להדגיש, כי מערכת הביטחון נערכה לטיפול מול תרחישים שונים בהתייחס ל"יום שאחרי ערפאת". זוהי תרגולת מובנת מאליה, בהינתן מרכזיותו של יאסר ערפאת בזירה המזרח תיכונית וההערכה המוצקה לפיה מותו הקרוב יהיה בבחינת "אירוע מכונן" באזורנו.
גם בשל הנחת עבודה זו, שומה על הגורמים המקצועיים, כמו גם על דרג מקבלי ההחלטות, לשים דגש חזק על המימד התקשורתי, ובפרט על הכנת "בנק מסרים" בשפה הערבית, באופן שיהיה ניתן הן להזים שמועות בעלות מימד נפיץ, והן לתרום להרגעת האווירה בנסיבות של התלהטות יצרים במהלך הלוויה ובעקבותיה. הצימאון האדיר למידע בזמן אמת, ובכלל זה היחשפות למקורות מידע מכלי התקשורת הישראליים, מקנים לישראל אופציה נאותה של "דיאלוג" עם האוכלוסיה הפלשתינית בשעת משבר זו.
יש להביא בחשבון שנתונים של אי-וודאות, לצד מידה רבה של דאגה בקרב הציבור הפלשתיני, עלולים אף להצית מוקדים של בעירה, עוד טרם ההכרזה המוסמכת על מותו של ערפאת. לפיכך, מצופה כי ישראל תדע להכיל את ההשפעה המסוכנת של שמועות בטרם התפשטותן באופן שייצא מכלל שליטה.
במישור המעשי במימד זה, יהיה צורך להקפיד על מספר עקרונות שעיקרם:
א. הכנת תוכנית מניעה - בבסיס היבט זה, קיום ערוץ תקשורת זמין ורב עוצמה שיהיה נגיש לאוכלוסיית היעד. זהו מושכל ראשון והכרחי, היום יותר מאי- פעם, נוכח העדרו של "קול ישראל בערבית" מהספקטרום התקשורתי בזירה הפלשתינית.
ב. הקפדה על עידכון שוטף וצובר אמינות, של אוכלוסיית היעד.
ג. מתן הד הולם ומהיר למשוב המתקבל מהשטח.
ד. קיום יכולת של תגובה תקשורתית בתוך זמן קצר כלל הניתן.
כותב שורות אלה מטיף, כמו "קאטו הזקן", לטיפול מיידי במחדל המתמשך של העדר שינוס מתניים מערכתי, שיאפשר קליטת שידורים ישראליים ממלכתיים בשפה הערבית בשטחי הגדה והרצועה, אולם טרם נעשה דבר ממשי בעניין. זוהי אינה גחמה אלא עניין שבנפשנו, ובעצם ימים אלה, על אחת כמה וכמה.
נוכחות תקשורתית של ישראל בזירה הפלשתינית תוכל להיות אפקטיבית, רק באמצעות שידורי רדיו באיכות טכנית טובה. אמצעי כזה, יסייע לישראל להשפיע על "ניהול ובקרת פרופיל השמועות" וכן לאפשר כלי אמין להעברה בלתי אמצעית של מידע ועידכונים על-פי הצורך.
לסיכום, ייאמר כי "היום שאחרי ערפאת" מייצר הזדמנויות מבטיחות לצד סיכוני הידרדרות שתוצאותיהם מי ישורנו. אשר על כן, מתחייבת העירכות מיטבית משולבת בדגש למימד הביטחוני והתקשורתי .
__________
- הכותב הוא אל"מ במיל., לשעבר איש אמ"ן.
