הטעות של תא"ל זכאי היא, שהוא הסכים ללכת לבדיקת פוליגרף. אי אפשר להסכים לבדיקה - וכשהתוצאה לא חיובית להתנגד לה או להתנער ממנה, למרות שאחוז הדיוק והמהימנות של הבדיקה הוא בערך 95%.
לפי התיאור של הקצינים והחיילים המכירים את תא"ל זכאי, ומאלה שליוו אותו לאורך שנים, מדובר בקצין איכותי, אמיץ בקרב ומול הממונים עליו, קצין שדוגל בעקרונות של חברות, נאמנות כבוד, מתן גיבוי לקציניו וחייליו - ובעל רגישות גבוהה ומעורבות אמוציונאלית.
תכונות נדירות וחריגות אצל קצין אחד, ולכן ודווקא משום כך - אסור היה לו ללכת לבדיקה. ידוע לי, שלמעשה נוצרה סיטואציה בה אולץ זכאי לגשת לבדיקה לפי הוראות מגבוה - ואולי חשש שאם הקצינים האחרים יבדקו והוא יסרב זה יתפרש לא נכון ונגדו.
אבל, אם יש לאדם עקרונות אסור לו לוותר עליהם ובמיוחד אסור לקצין אמוציונאלי מעורב, שיודע מי הדליף או מכיר את הפרטים, להתפתות לבדיקת פוליגרף, שהיא אמנם בדיקה טכנית אך אמינותה אינה 100% ולכן גם אסורה כראיה משפטית בבית המשפט.
רבים מן הקצינים בדרגות הבכירות - אל"מ, תא"ל ואלוף - חושבים גם על השלבים הבאים, כלומר: קידום, שדרוג, יציאה לפוליטיקה ובעיקר לא לעשות גלים ולהישאר בחיים. הוכח לא פעם שקצינים בינוניים, אפורים שלא נלחמים על עקרונות, לא מעזים בקרב או בדיונים, בסופו של דבר מתקדמים לאט אבל בטוח. קצינים אלה לא הולכים לפוליגרף ולא מסתבכים עם הממונים עליהם ויודעים לצאת מכל המצבים מבלי להינזק.
כיצד פועל הפוליגרף כדי להבין בצורה כללית את הפעולות והשלכות של המכשיר יש לומר כי אמינותו אינה וודאית ומוחלטת ואינו עומד בדרגת אמינות גבוהה כמו למשל בדיקת DNA.
יש חשיבות רבה למיומנות ומקצועיות של הבודק ולסדרת השאלות הנשאלות. יש חשיבות למצב רוחו ובריאותו של הנבדק, אדם שנוטל תרופות בשל מחלות כרוניות, או סובל ממחלות אחרות, או ממצבי רוח או שנטל כדורים לפני הבדיקה, כמו כדורי הרגעה למיניהם או כימיקלים אסורים, אינו יכול לגשת לבדיקה - ואם נבדק, התוצאות אינן משקפות ואינן מחייבות.
כעקרון, בדיקת הפוליגרף בנויה על "תגובות" של הנחקר ותגובות פיזיולוגיות בעיקר כמו, דופק, לחץ דם, זיעה, התרגשות - התגובות מועברות למחט הרושמת, דוגמת בדיקת א.ק.ג. והבודק - מפרש אותם ומוציא מסקנות.
הפוליגרף אינו נותן תשובה הולמת למחשבות, לרצונות, לידע, למעורבות באירוע או ידיעת פרטים על האירוע - מבלי להיות מעורב באירוע עצמו. כלומר, אדם שיודע פרטים על אירוע ממקור ראשון או ממשתף, או סיפרו לו על האירוע בשלב מסויים - אם הוא יילך לבדיקה, יש כל הסיכויים שתוצאות הבדיקות יהיו נגדו או שיצביעו על חוסר אפשרות לומר אם משקר או דובר אמת, כלומר: בנוסח אין אפשרות להצביע פוזיטיבית שהוא דובר שקר. אני אישית נתקלתי בהרבה מקרים, בהם לאותו אדם היו תוצאות שונות או לשני אנשים היו תוצאות זהות לגבי אותו מקרה - ומקרים שהוכחו בניגוד לבדיקה, או לדוגמא אדם שעבר בדיקה חיובית, כלומר, של דובר אמת אבל בהמשך החקירה או המשפט הודה באשמה.
יתירה מזו, ככל שהאדם פחות משכיל כך האפשרות שלו "לעבוד" על המכשיר גדולה יותר. המחקרים בנושא זה וגם הניסיון הרב שנצטבר, מוכיח שבדיקות בשבטים פרימיטיביים או לגבי אנשים שאמת ושקר אינם ברורים ומוגדרים במיוחד, או שמקצועם הוא נוכלות ושקרים יכולים בקלות לעבוד על המכונה.
כמו כן, ידוע שיחידות עילית בכל הצבאות בעולם, יחידות מודיעין מיוחדות וכוחות מיוחדים, לומדים מתאמנים ועוברים קורסים - איך לעבוד על המכונה. ולמרות הנאמר לעיל ובהסתייגויות הנדרשות - יש לפוליגרף תפקיד חשוב בחקירות המשטרה והשב"כ - ככלי עזר ומיון חקירתו - הנותן אינדיקציות וכיווני חקירה חיוניים.
ועדת השופט גולדברג, שדנה בנושא הרשעה על סמך הודאות בלבד, מתייחסת לבדיקות הפוליגרף כאמצעי וכלי חשוב בחקירת המשטרה וממליצה על הכשרת בודקים ופריסתם בתחנות המשטרה (ראה דוח הוועדה עמ' 40) - וזאת למרות שתוצאות הבדיקה אינן קבילות כראיות בבית המשפט.
השימוש בפוליגרף נעשה במקרים רבים בהסכמת הצדדים במשפטים ובסכסוכים אזרחיים. חברות הביטוח משתמשות רבות בכלי זה בתביעות הרבות שמציפות אותן, כדי למנוע תביעות סרק או מזויפות ולנזק כספי גדול.
נושא בדיקת הפוליגרף עלה לאחרונה לכותרות, כאשר היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, עם כניסתו לתפקיד, סירב לעבור בדיקת פוליגרף כאחד מתנאי המינוי לתפקיד.
אבל יש מגזרים ציבוריים וממסדיים - שבהן הבדיקה היא חלק חשוב מכניסה לתפקיד ובקידום בדרגה במיוחד בתחומים רגישים ביטחוניים וחיוניים לביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה וכמובן בגופים כמו השב"כ והמוסד - אמ"ן ואגפי צה"ל שונים.
להזכיר, שלמרות ההדלפות האינטנסיביות מגופים כמו ישיבות ממשלה או הקבינט הביטחוני, ועדת חוץ וביטחון עד כדי כך שראשי שב"כ ואמ"ן בעבר, סירבו או לא התלהבו להופיע בכנסת מחשש להדלפות, סירבו ראשי הממשלה להשתמש בכלי של בדיקת הפוליגרף - והמתנגד הגדול והעיקרי בנושא זה היה ראש הממשלה המנוח מנחם בגין ז"ל, שראה בהצעת הבדיקה פגיעה בדמוקרטיה, בכבוד הממשלה והכנסת ובכבוד האדם.
האם יש מקום לשימוש בפוליגרף - התשובה הכללית והגורפת - כן! כמובן עם ההסתייגות המתבקשות שפורטה לעיל. יש תחומים ונושאים שבהם הנושא חשוב והבדיקה מתבקשת, אם היא נעשית על-ידי מומחים מיומנים בתחום.
מי שניגש לבדיקה, מסכים כביכול מראש, לקבל את התוצאה - יש אפשרות כמובן, לבקש בדיקה חוזרת, בנוסח חוות דעת נוספת, אבל אי אפשר להחזיק בחבל בשתי קצותיו. אז יש מקרים ומצבים של אין ברירה - אבל במקום שיש - נא לחשוב פעמיים.
________________ הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, ופרשן משפטי בהווה.