בתחום הריגול האמיתי המלווה במסע דיסאינפורמציה ממחלקות מיומנות, ניתן למצוא רקיחה כזו. שוטר-עבריין מחשבים המבקש חסינות, אחראי להאזנות סתר ביחידה לחקירת פשע מאורגן ופרשיות ריגול, מעתיק קבצים ומצפין אותם באין מפריע במשך תקופה ארוכה. גונב את המידע, מצפינו - אף אחד לא שולט ביחידה זו על מעשיו. אין כל אתרעות מיידיות על רשת המחשבים על הנעשה בתחום הסודי ביותר של יחידה זו, בשעת כושר מתאימה הוא מפקיד תצהיר בשבועה בידי עו"ד מקומי המאיים בפתיחת תיבת פנדורה לכאורה.
לאן הוא מגיע בדיוק כדי להבטיח את שלומו? לאמא רוסיה. לא חס וחלילה ללשכתו של היועץ המשפטי לממשלה, למבקר המדינה, או לנשיא בית המשפט העליון - למוסקבה. שם יקבלו אותו בזרועות פתוחות. גם יוכל לראות את קלמנוביץ' מיודעינו מהחקירות ביחידה שלו. היינו בסרט הזה. גונב מידע מהשירות החשאי הבריטי מצא מקלט היכן? בוותיקן? לא - ברוסיה. תארו לכם למשל ביחידת האזנה של צה"ל "סיפור כזה". כמה ראשים היו עפים? כמה תקנים היו מתפנים? טימטום לעיתים חמור מפשע. אם מזרחי יחגוג מסיבות פרידה, הרי זה רק בשל העיוות הזה שאיפשר לאיבט לעוות את היחידה הזו. לתוך הזום, איך לא, נדחף מיודעינו השר לביטחון על הפנים - "עוזי גבינות ויין", המפלס דרך לשוטר העבריין. אין אדם נחשד בדבר אלא אם עשהו ואם לא עשה כולו עשה מקצתו, ואם לא עשה מקצתו ראה אחרים שעשו ושמח אומר המדרש. עוזי שלנו, למה זה משנת 1978, שהליכוד בשלטון, אף אחד לא מינה אותך לעשות מהשהוא?
מחדרו של אחד מראשי הממשלה בליכוד נאמר לי כי עוזי הוא "בוק אמיתי". מזלו של שרון והעונש שלנו.