בשבוע שעבר נכתב כאן על הדרישה המופנית כלפי ההסתדרות החדשה, המוצאת עצמה מסובכת בחובות של הפועל חיפה, חובות שהותיר אחריו פטרונה של הקבוצה, ראובן שפירא המנוח.
כפי שנכתב כאן, ההסתדרות מוצאת עצמה עמוק בביצה זו, שכן על-פי ההסכם שנחתם בזמנו עם שפירא, מועברות אליו זכויות הניהול; הבעלות נותרה בידי ההסתדרות, וגם חלק מהצרות. הדרישה הועלתה, בין היתר, על-ידי רו"ח יאיר רבינוביץ ועל-ידי חתנו של שפירא, שי מלצר, הנאמנים לקבוצה. השניים מנהלים מו"מ עם הבנקים, מס הכנסה וגורמים נוספים. באותן שיחות הם הצליחו להרוויח עוד זמן, ולהימנע מהליכה במסלול של פירוק החברה. אחד הנכסים עליהם הסתמכו הוא "כרטיסי השחקן" של שחקני הפועל חיפה.
בד בבד עם הפעולות הנעשות להסדיר את תשלומי חלק מהחובות, טוען עו"ד ד"ר אבי וינרוט - שמונה למנהל עזבונו של שפירא - כי חלק מנכסי העיזבון ("הערך הנכסי") הם כרטיסי השחקן. כך נקבע מפורשות בהסכם שנכרת באוקטובר 1993 בין שפירא לבין גופי ההסתדרות.
באותו הסכם בין שפירא לבין ההסתדרות נקבע:
- בסעיף 3: "הצדדים מסכימים, כי כל שחקן שיירכש על-ידי מחלקת הכדורגל של הפועל חיפה מיום 10.10.93 יהיה רכושו הפרטי של שפירא, כאשר כרטיס השחקן שייך באופן בלעדי לשפירא בלבד, ולא תהיה לכל צד אחר בהסכם זה כל זכות בעניין כרטיס השחקן".
- ובסעיף 4: "כדי למנוע ספק בעניין זה מובהר, כי השחקנים אשר יירכשו על-ידי שפירא יירשמו כשחקני הפועל חיפה, וזאת בהתאם לתקנון ההתאחדות לכדורגל בישראל. אולם הבעלות על הכרטיס תהיה לשפירא בלבד, אשר יהיה רשאי ליתן כל הוראה על-פי שיקול דעתו הבלעדי והמוחלט בעניין כרטיסי השחקן, לרבות הוראות בעניין העברת השחקן ו/או השאלתו ו/או מכירתו לכל קבוצה בישראל ו/או בחו"ל".
הזכויות הנ"ל, טוען וינרוט, משועבדות לחברה בהולנד (בעבר פורסם, כי מדובר בחברה העוסקת בסחר בדגים, תחום בו עסק גם שפירא, י.י), ועם מכירת כרטיסי שחקן שונים לפני פטירתו של שפירא, נעשו הדברים בהסכמת החברה ההולנדית תוך שכספים מועברים אליה. "ממילא", טוען וינרוט, "אין זכויות אלה פוקעות עם פטירת המנוח".
העולה מכל האמור לעיל: אותם שחקנים, שהלכו למעשה עם שפירא, אנוסים עתה ללכת עם עזבונו. וגם במותו, נמצאת בידי מנהל העיזבון הזכות לנהל את המשך עתידם המקצועי, למי יימכרו ומי ישחק לפנינו.