החשיפה. בחודש שעבר חשפנו כאן (ראו קישור), כי המועצות האזוריות ביש"ע - ואין מדובר רק בישובים הספורים המיועדים לפינוי בהתאם לתוכנית ההינתקות - החלו להשתמש בכספיהן כדי לממן את ההתנגדות להינתקות. ציינו, כי בעוד גורמים שונים, ובהם גופי השמאל, ממומנים על-ידי גורמים פרטיים כמו אנשי עסקים, ובהם דב לאוטמן, הרי שהמתנחלים כמעט שאינם נזקקים לתרומות. פשוט - לרשותם עומדים חלק מכספי הרשויות/המועצות לשם מימון קמפיין.
המדובר בתקציבים נאים. אחרי הכל: נוכח ההינתקות שבפתח, ועצירת הפיתוח למעשה, התפנו בקופת אותם ישובים העומדים בפני פינוי תקציבים גדולים בסדר-גודל של עשרות מיליוני ש"ח. באלה, או בחלקם, ניתן עכשיו להשתמש במסגרת התקציב שכבר אושר וכבר מצוי בידי המוצעות.
העתירה. הגילוי כאן עורר כמה מגופי השמאל לפעולה. במיוחד את תנועת שלום עכשיו, והעומד בראשה, יריב אופנהיימר. זו שכרה את שירותיהם של עורכי הדין יוסי בנקל ונירית אבטליון, ובעתירה שהגישה הועבר 'תפוח האדמה' הלוהט הזה לטיפולם של שופטי בית המשפט העליון. "על-פי דיווחים שונים בתקשורת", נטען בעתירה, "מוערכות ההוצאות הכספיות הכרוכות בביצועו של הקמפיין אותו מנהלת מועצת יש"ע בעשרות מיליוני שקלים".
ההערכה כי מדובר בכסף גדול, נובעת מעוצמת הקמפיינים הנראים בשטח. אנשי שלום עכשיו סופרים מדי יום את מודעות הענק המתפרסמות בעיתונים, וכן את שלטי החוצות הגדולים ואת ההפגנות הרבות, ונדהמים מהכסף הרב "שנשפך". הם יודעים היטב: במלחמה על דעת הקהל, ינצח מי שיגלה יותר נוכחות בשטח, וגם בתקשורת. לכן החליטו ראשי שלום עכשיו לפעול לעצירת מקורות הכסף. אגב: ניתנת האמת להאמר - אמצעי התקשורת אינם מתאמצים, אם לנקוט לשון המעטה, כדי להאיר בעיה זו. אחרי הכל, אמצעי התקשורת נמנים עם הנהנים הישירים מהזרמת הכספים העצומה, הבאה לידי ביטוי בפרסום מודעות ענק בעיתונים.
שלום עכשיו טוענת, כי כספי המועצות/הרשויות משמשים, בין היתר, לשם "הקמת מטות פעולה, ארגונן של עצרות פוליטיות ומסעות הסברה המוניים כדוגמת 'השרשרת האנושית' ו'מפגן המאה', שלטי חוצות ענקיים הנושאים סיסמאות כגון 'שרון קורע את העם' ו'הקסאם בדרך' ומודעות-ענק המתפרסמות באופן יומיומי כמעט בעיתונות הכתובה בימים אלה ממש". אצבע מאשימה מופנית במיוחד כלפי מועצת יש"ע, עיריות ביתר עילית ומעלה אדומים, וכן נגד המועצות האזוריות חוף עזה, שומרון, גוש עציון, מטה בנימין והר חברון, והמועצות המקומיות אלקנה, אלפי מנשה, אפרת, מעלה אפרים, קדומים וקריית ארבע.
התקדים. אנשי שלום עכשיו יודעים היטב, כי קיימת בעיה מהותית: בית המשפט העליון התיר בעבר למועצות מקומיות ברמת הגולן להשתמש בכספן כדי לממן קמפיין נגד ירידה מהגולן. על-אף זאת, מנסה שלום עכשיו להצביע על ההבדלים לכאורה: ראשית, נטען, שם הותר לישובים שהיו בסכנת פינוי להגן על עצמם, ועכשיו משתתפים בקמפיין גם מועצות של ישובים ביהודה ושומרון שאינם עומדים בפני פינוי; ושנית, נטען, להבדיל מרמת הגולן, הישובים העומדים בפני פינוי (ברצועת עזה ובצפון השומרון) מצויים בשטחי הפלשתינים - באזורים שלא הוגדרו מעולם כשטח מדינת ישראל.
במועצות המקומיות ביש"ע דוחים, כמובן, את טענות שלום עכשיו. נטען, כי המועצות פועלות למען מטרה משותפת: למנוע פינוי ישובים במסגרת תוכנית ההינתקות. מדובר באינטרס משותף, נאמר, כדי לסכל, ומראש, פינוי ישובים נוספים ביש"ע.