גל של בעיות לב של אנשים מפורסמים, כמו אצל הנשיא לשעבר קלינטון גרם לחברות עסקיות רבות שהבולטת שבהן היא מקדונלד לשנות את המודל העסקי שלהן לכיוון שמקדם בריאות למען לשמור על פלח השוק שלהן ועל רווחיותן.
לכאורה הטלפון הסלולרי הוא כלי אידיאלי לקידום הבריאות. הוא יכול למדוד מדדים רפואיים בכלל וקרדיולוגיים בפרט בקלות, להזעיק עזרה, או לנהל בסיס קידום בריאות אישי בנושאים מגוונים כמו תזונה ספורט וכולסטרול.
אולם, הכניסה המהירה של הטלפון הסלולרי, רק לפני עשר שנים, גרמה לתגובת נגד של פחד בציבור כפי שמעורר כל מכשיר חדש. תגובה זו מכונה במקרה של מכשירים אלקטרוניים בשם אלקטרו פוביה.
הטקטיקה השגויה של מפעילי הרשתות הסלולריות בעולם כמו גם בישראל בנושא הסלולרי ובעיקר בנושא הצבת אנטנות חוצות רק העצימה חרדה זו. במקום להגדיר ולעקוב אחר מדדים ברורים, מעדיפות החברות למשל בישראל טקטיקות של ניצול קשרים שלטוניים ליצירת תקנות מעורפלות יחד עם הוצאה כבדה לפרסום מסיח, מה שגורם להם דווקא נזק.
בניגוד לנעשה בישראל מנסות לאחרונה יצרניות הטלפון הסלולארי הגדולות בדרום קוריאה צעד חדש, שיש בו סיכוי להעביר את דימוי הטלפון הסלולרי ממפחיד לידיד על-ידי כך שהן מעניקות לו יכולות בנושא הבריאות. יצרניות אלו הן בעלות שיעור גידול יחסי גבוה בעולם, ולכן גם נאלצות להיות יצירתיות ולפרוץ מוסכמות על-מנת להמשיך ולהגדיל את שיעורי הגידול שלהן.
החברות החלו להציע לאחרונה, על רקע המגמה העולמית האמורה של דגש על בריאות האזרח במדינות המפותחות, טלפונים שיש בהם חיישנים, המודדים מדדים רפואיים בגוף האדם, ומשתמשות בהן למשוב ומעקב עצמי לצורך קידום הבריאות האישית. מדובר בסוג חדש של חיישנים, שאינם גימיק המשתמש בקלט של גוף האדם כמו משחקי מחשב קיימים. אלא חיישנים למשל של כולסטרול, או של דופק דרכו אפשר למדוד מתח נפשי שהוא כידוע גורם עקיף להתפתחות מחלות רבות.
הצעד החדש הזה משמעותי, שכן בפגישות ושיחות שלי עם חוקרים ועם מקבלי החלטות בחברות הסלולר בישראל התברר לי שיש אצלם כיום חשש גורף מהפיכת הטלפון הסלולרי לכלי שכולל חיישנים של גוף האדם, מחשש שהדבר יעצים עוד יותר את האלקטרו פוביה והחשש מקרינה. כלומר, הם רואים כיום נושא של סלולר וביולוגיה כהוצאה גדולה לפרסום חוסם, ולא כנושא שיכול כתפיסה החדשה של היצרנים מקוריאה ליצור פלח שוק חדש.
תפיסה זו מחוזקת בעקיפין על-ידי התפיסה הקיימת ברפואה מונעת בכלל וקרדיולוגיה בפרט. בעולם כמו בישראל יש נטייה לראות ומסיבות בעיקר כלכליות את הרופא כאחראי הבלעדי על הערכת הנתונים. כל ניסיון אחר נחסם כמו בסלולר, על-ידי מניעת מחקרים שונים בתחום. הרפואה כמו גם חברות הסלולר מחזקות רק מודל של שידור נתונים מרחוק למומחה. למשל של חולי לב עם ציוד אקג שמחובר לטלפון הסלולרי. אולם, בעולם כמו גם מודל זה מוגבל לקבוצת חולים קטנה ובוודאי שאינו מטפח בריאות על-ידי סיפוק נתונים שוטפים למעקב אחר שיפור בהם אצל כלל האוכלוסייה.
כלומר, למרות שקיימים חיישנים זמינים, דוגמת אלו בהם מתחילים להשתמש החברות הקוריאניות לאחרונה, קיים פה שיתוף פעולה שבשתיקה בין הרפואה לבין מפעילי הסלולר.
מבחינת התחום נראה, כי ההצלחה של החברות הקוריאניות לשווק מכשיר טלפון סלולרי שיוכל לאפשר לבוגר הממוצע לשפר את בריאותו בעצמו, בעזרת סלולרי, תלויה לא רק בחישנים חדשים, אלא באופן השימוש בהם. שכן, תהליך דומה שכבר עשתה חברת סלולר יפנית לפני מספר שנים נכשל מסיבה פשוטה. כל עוד יהיה החיישנים משעממים, קרי מבוססים על מדידה מספרית בלבד, ותלויים במעורבות מומחה, אדם הנמצא מרחוק, הפרט ימאס בהם לאחר זמן. נראה, כי רק יישומים שיהיו אינטראקטיביים, ולדוגמא מדידת דופק כמדד למתח נפשי, בצורת משחק אינטראקטיבי, למשל משחק טטריס, יגרמו למשתמשים להתמיד בשימוש במשחק ובכך לקדם את בריאותם.
_________________________
החוג למנהל עסקים, אוניברסיטת דרבי בישראל
