התקשורת לא פסקה מלעסוק בגילם הצעיר של העומדים בראש רשימת מועמדי "העבודה" למשרת שר בממשלת הטרנספר של אריאל שרון: אופיר פז-פינס ויצחק-בוזי הרצוג. מרוב עיסוק בכך שכחו תחקירני התקשורת לבחון מה אמרו ומה עשו בעבר צעירים אלה. כדאי להזכיר להם ולציבור פרטים אחדים.
אופיר פז-פינס אמר ב-14.01.03 בעניין פרשת ההלוואה מאיש העסקים סיריל קרן: "שרון לא מסוגל להיות ראש ממשלה, ובמקרה הטוב הוא יכול להיות ראש משפחה". מאז הוכיח שרון שהוא יכול להיות ראש משפחה ואב מסור, עד כדי כך שכל מחיר כשר בעיניו כדי לגונן על בניו, שהם במהלכיהם מן הסתם משרתים את אביהם. לא חלפו אלא שנתיים, ומי שקבע ש"שרון לא מסוגל להיות ראש ממשלה" עומד להישבע לו אמונים. לאופיר פתרונים!
אותו אופיר פז-פינס אמר ב-01.06.03 בעניין שבירת זכות השתיקה של גלעד שרון: "ראש הממשלה צריך להתפטר על רקע שתיקתו של בנו. שרון משדר מוסר כפול. הצפייה היא שישתמש באותן אמות-מידה שבה נקט נגד נעמי בלומנטל גם כלפי בנו". דברים כדורבנות. אבל, מאז נאמרו הדברים לא רק גלעד שרון שותק, אלא שעתה גם פז-פינס משתתק בעניין זה, ובלבד שיוכל לשמש כשר בממשלת הטרנספר. כנראה שגם הוא מצויד במוסר כפול.
מעניין לשמוע כיצד אותו שר מיועד מיישב את הסתירה בין דבריו כחבר-כנסת פעלתן וביקורתי לבין שאפתנותו להיות שר. אגב, דבריו נגד זכות השתיקה נשמעו בעניין גלעד שרון, אבל פיו התמלא מים כאשר עמיתו יצחק-בוזי הרצוג, השתמש באותה "זכות" עצמה במהלך חקירה פלילית בקשר לעמותות ברק.
יצחק-בוזי הרצוג הכוכב העולה השני בשמיה הקודרים של "העבודה", יצחק-בוזי הרצוג, בוודאי שותק היום ומצטרף לשתיקתם של כל מי ששותפים להשכחת חלקו בעמותות ברק. בהקשר זה מגיעה ברכת יישר כוח לתנועה לאיכות השלטון, שלא הצטרפה לקשר השתיקה של כל מי שרוצים לראות את כינונה של ממשלת הטרנספר במהרה בימינו.
אולמרט עשה את שלו, אולמרט יכול ללכת יד שמאלו ומפריח בלוני הניסוי של אריאל שרון, אהוד אולמרט, עומד ככל הנראה לשמור על תוארו כממלא מקום ראש הממשלה, אבל לאבד את המשמעות של להיות מס' 2 בממשלה. החתרן הבלתי נלאה, מי שבכל מדינה מתוקנת היה ממתין בביתו עד לזימונו בפני ועדת חקירה ממלכתית בעניין הגדול במחדלי ישראל, מחדל אוסלו, עומד לרשת אותו כמס' 2. בממשלה החדשה, שבה "הקול קול שמעון והידיים ידי שרון", עתיד כוכבו של אולמרט לדעוך.
ממלא המקום בישראל האורווליאנית, שבה משטרת המחשבות והאסוסיאציות רודפת את כל מי שמעלה זכרונות מימי השואה, כדאי להזכיר שגם "ממלא המקום" מעורר אסוסיאציות מאותם ימים אפלים. הדבר לא הפריע לשמעון פרס, המוכן לוותר על הכל אבל לא על כבודו, ולאהוד אולמרט, המוכן לוויתורים כואבים אבל לא לוויתור על תוארו, להתקוטט על תואר "ממלא המקום".
