לבנק ישראל, כמו לבנקים מרכזיים אחרים, תפקידים מוגדרים, אך תוכנם הקונקרטי צריך להיות מותאם לנסיבות בהן נתון המשק. תחילת כהונת נגיד, בראשית 2005, מהווה הזדמנות להתבונן חמש שנים קדימה ולבחון את סדר היום של בנק ישראל בתקופה זו.
להלן חמישה נושאים שהם הליבה של תוכנית העבודה הראוייה לבנק ישראל בחמש השנים הקרובות:
חוק בנק ישראל שיבסס את מעמדו העצמאי של בנק ישראל: היכולת לשאת בנטל האחריות הציבורית הכרוכה בתפקיד נגיד בנק ישראל מחייבת החלפת המסגרת החוקית הרעועה הקיימת לבנק ישראל - בחוק מודרני.
כדי לאפשר לבנק יכולת פעולה אמינה, הקים הנגיד צוות פנימי בראשית 2004 שהכין הצעת חוק חדשה לבנק ישראל המבוססת על העקרונות שנקבעו ע"י ועדת לוין מינה ראש הממשלה בדצמבר 1997, הנורמות המקובלות בעולם שנלמדו ביסודיות, ועל התייעצות עם הבנק המרכזי האירופי שהתמחה בהכנת חוקים של בנקים מרכזיים.
הצעה זו הועברה לפני שמונה חודשים לשרי האוצר והמשפטים, ולאחרונה ללשכת ראש הממשלה, במטרה להגיש ביחד תיקון מוסכם לחוק הקיים, לפני כהונה חדשה של נגיד. ידוע שיש במשרדים אלה התעניינות בנושא, וסביר שתהיינה גם התפתחויות מעשיות.
רצוי להתקדם תוך מינוי צוות משותף של משרדי ראש הממשלה, האוצר ובנק ישראל אשר יבחן את טיוטת החוק המוצעת כדי להביאה, לאחר אישור הממשלה, לחקיקה שתשקף את עצמאות בנק ישראל בפועל - שהושגה לאחר תהליך ארוך שאחד משיאיה הוא ההסכם בין ראש הממשלה לנגיד בדצמבר 2001.
היעדר חקיקה חדשה הולמת חושפת את הבנק לנסיונות לרוקן סעיף כזה או אחר בחוק הקיים מתוכנו - כמו השינויים שנכללו בחוק מילווה המדינה שאושרו לאחרונה ע"י ועדת הכספים של הכנסת המרוקנים מתוכנו את הסעיף המגדיר את בנק ישראל כסוכן הפיסקלי של הממשלה; ולנסיונות לחוקק חוק שיגדיל את תלות הבנק בממשלה - כמו הצעת החוק הממשלתית ממארס 2002 שנועדה לפגוע במישרין במעמדו של בנק ישראל וביכולתו לבצע את תפקידיו ע"י הכפפתו למעשה למשרד האוצר.
האיסטרטגיה התקציבית של הממשלה ומדיניות הריבית של בנק ישראל: בנק ישראל רואה כחלק חשוב מתפקידו לתמוך באופן פעיל בצמיחת המשק לאורך זמן, הוא עשה זאת בהתמדה בשנתיים האחרונות כאשר הפחית את הריבית תוך שמירה על יציבות המחירים, והוא יוכל להמשיך לעשות זאת גם בחמש השנים הקרובות אם התנאים לא ישתנו.
הבנק יכול לעשות זאת משום שקיימת אמינות בקיומה של משמעת תקציבית כמרכיב מרכזי של המדיניות לצמיחה, והוא רכש את העצמאות התיפעולית הדרושה לשמירה על יציבות מחירים בסביבה של שווקים פיננסיים פתוחים, ואת האמינות בעיני הציבור כי מחוייבותו לכך לא תתערער.
בתחום זה הושגה בשנתיים האחרונות תמימות דעים נדירה ושיתוף פעולה יוצא דופן בין משרד האוצר לבנק ישראל, בגיבויו של ראש הממשלה. עם זאת, אי אפשר להניח כי מצב עניינים זה יימשך בהכרח - זה תלוי במדיניות הממשלה ועמדתו של בנק ישראל בחמש השנים הקרובות.
שילוב של שינוי בעמדת הממשלה, שינוי בעמדת בנק ישראל, והרקע החוקי השברירי למעמדו של בנק ישראל, עלול לשנות את הנוף הכלכלי היציב, לרבות שווקים פיננסיים רגועים, המאפיין את השנתיים האחרונות, ולערער את תהליך הצמיחה הנמצא עתה בראשיתו.
השינויים במיבנה המוסדי של המערכת הפיננסית: תחום נוסף בו קיימת תמימות דעים בין משרד האוצר לבנק ישראל קשור לצורך להפריד את הבנקים משוק ההון, כחלק חשוב ממדיניות הצמיחה בעת הזו.
ביצוע השינויים האלה, אשר זכו לתמיכתו של שר האוצר וגיבויו של ראש הממשלה, יעסיק אותנו במידה רבה בחמש השנים הבאות ואף יהיה טעון השלמות אשר חלקן מוזכרות בדו"ח של צוות בכר.
על כף המאזניים מוטל פיתוח השוק החוץ-בנקאי החיוני לקיום המשמעת בניהול המדיניות הכלכלית לצמיחה, המקטין את התנודתיות בפעילות הכלכלית וגורם לתקופות שפל להופיע בשכיחות נמוכה ובצורה מתונה, התומך בפריון וביזמות ולכן בהאצת הצמיחה, היוצר הזדמנויות נוספות להגדלת שיעור התעסוקה במשק, והמרכך את אחד האילוצים המרכזיים היום בפני מימון השקעות ארוכות-טווח במשק ההכרחיות לצמיחה מתמשכת. זאת, תוך כדי שמירת עצמתה ואיכותה של הבנקאות המסחרית.
ניהול המדיניות החברתית במסגרת המדיניות לצמיחה: יהיה צורך להשקיע בנושא זה משאבים רבים בחמש השנים הבאות, ובנק ישראל ערוך לכך לאחר הוא נמצא על סדר יומו של הנגיד מהיום הראשון, בשל חשיבותו הגדולה.
כדי לסייע למדיניות החברתית של הממשלה, הקים הנגיד במחלקת המחקר בבנק ישראל צוות מיוחד, בראשות מנהלת המחלקה, אליו צירף יועץ מיוחד לנגיד, שהכין בשנים האחרונות מספר עבודות, הצעה להגדרת יעדים חברתיים כנקודת מוצא לתוכנית עבודה ברמה הלאומית, ושורה ארוכה של תוכניות להשגת יעדים אלה.
עבודות אלה הוצגו בפני נשיא המדינה, ובפני שרי ממשלה האחראים לתחומים אלה. כן קוימו דיונים על היבטים שונים של המדיניות החברתית עם אירגונים חברתיים ובימי עיון. המטרה, אליה חותר הבנק כבר מספר שנים, היא לקבל את הסכמת הממשלה לקיים דיון מיוחד על מדיניותה החברתית בעת גיבוש תקציב המדינה, וכן לנהל אחת לרביע מעקב אחר ביצוע תוכנית העבודה להשגת היעדים החברתיים-לאומיים.
המדיניות החברתית צריכה להיות גם שיקול בהקשר של פיתוח הכלכלה הפלשתינאית, כדי להקטין את תלותה בעבודה בישראל, וגם זו סוגייה אשר על הממשלה ובנק ישראל להידרש לה, תוך שיתוף פעולה עם מדינות אחרות. בנק ישראל כבר החל בכך כאשר השתלב במסגרת דיונים של בנקים מרכזיים של מדינות אגן הים התיכון בחסות הבנק המרכזי האירופי.
שכר עובדי בנק ישראל: גם נושא זה היה על סדר יומו של הנגיד החל מראשית תקופת כהונתו, ועתיד להישאר על סדר יומו של הנגיד גם בשנים הבאות. בחמש השנים האחרונות הוביל בנק ישראל בהצלחה תהליך הדרגתי במטרה להחזיר לסולם השכר בבנק את ייעודו המקורי כמכשיר לתיגמול עובדים לפי תרומתם לעבודה - ולא עוד כמנגנון קידום אוטומטי כפיצוי על שחיקה אינפלציונית.
כך, שיעור הקידומים בבנק ירד מכ-45% לשנה ל-20% השנה. התהליך הזה נמצא כעת בשלב האחרון כאשר יש להתמודד עם העובדה כי הפערים בשכר בין דרגה לדרגה גבוהים מאד, כ-10% בממוצע, כלומר מי שמקודם בדרגה מקבל תוספת ריאלית גבוהה מאד לשכרו. אל לנגיד להירתע מהקלישאה המוזרה המגדירה כ"כשל ניהולי" את המדיניות העקבית של בנק ישראל לרסן אינפלציה-של-שכר במסווה של קידומים בדרגות.
עובדי בנק ישראל זקוקים למערכת קידומים הוגנת אשר תמריץ אותם להצטיין. מדובר בנושא בעל חשיבות עליונה לכל מי שרוצה לראות בבנק ישראל מוסד עצמאי, הפועל על בסיס של מצויינות, ומסוגל לנהל את עצמו.
בהקשר זה ידועה עמדתו של הבנק, כי לא ניתן לקיים מדיניות שכר רציונלית בכל השרות הציבורי ללא עידכון כלפי מטה של זחילות השכר האוטומטיות, אשר הקידומים בדרגה הם חלק מהן. הן מעוותות את הקצאת המקורות בתקציב המדינה וגורמות לסכסוכי עבודה על רקע נסיונות הממשלה למנוע זאת ע"י הפחתת שכר או פיטורי עובדים.
זחילות השכר האוטומטיות הן מנגנון הרס עצמי שהנפגעים העיקריים ממנו הן השכבות הנזקקות לשרותים החברתיים של הממשלה. חלק מהקיצוצים שנאלצה הממשלה לבצע בשרותים אלה בשנים האחרונות נובע מהצורך להקצות סכומים הולכים וגדלים להוצאות שכר בשרות הציבורי, בשל הגידול האוטומטי בהוצאות אלה.
_____________________
הכותב הוא נגיד בנק ישראל
