|
אלימות בחלוק הלבן - אפיזודה מס' 1
|
|
|
חולֶה במחלה קשה מוסע ממוסד סיעודי לחדר מיון עקב חום גבוה והזיות/ הרופא האחראי בחדר המיון מסתכל בתיק הרפואי, ואומר מיד: "להחזיר את החולה למוסד הסיעודי". המשפחה מערערת: "עד אתמול הוא היה בסדר, פתאום עלה לו החום - המצב מחייב טיפול". הרופא האחראי ממשיך בשלו, "אתם יודעים מה יש לו?" שואל הרופא, "יודעים, יודעים, אך כעת עלה לו החום, אין בהכרח קשר בין השניים". הרופא האחראי מסרב להכניס את החולה לחדר המיון ולבדוק אותו, הרופא פונה להזמין אמבולנס על-מנת ל"פנות" את החולה מחדר המיון, בניו של החולה מסבירים לרופא כי ישכבו מתחת לגלגלים. עוד הויכוח בעיצומו, ניגש מתמחה זוטר למיטת החולה - ומניח סטטוסקופ על ריאותיו - חוזר ל"זירת" הויכוח - ואומר באופן שאינו משתמע לשתי פנים, ובניגוד לדעתו של הרופא האחראי, "החולה עולה למחלקה, יש לו דלקת ריאות חריפה, ובמוסד הסיעודי - אין כל אפשרות לטפל במחלה הזו". לאחר כשבוע של טיפול אנטיביוטי אינטנסיבי נרפא החולה מדלקת הריאות, וחזר לתפקד, במסגרת המגבלות האחרות שלו. אם היה נשלח מבית החולים, כמצוות הרופא האחראי, לא היה עובר את הלילה. אלימות בחלוק הלבן - ומלאכים בלבן - יש כאלה ויש כאלה.
|
|
אלימות בחלוק הלבן - אפיזודה מספר 2
|
|
|
אשה מבוגרת כושלת ברחוב, ושוברת את שורש כף היד. אנשים טובים מפנים אותה לבית החולים, המשפחה מגיעה, חדר המיון עושה עבודת קודש, מאבחן, מגבס - ומשם למחלקה אורטופדית בהמתנה לניתוח. למחרת עם אור ראשון, מושכמת הגברת, כוס תה חם ופרוסת עוגה מוגשים לה, "אָת היום בצום" אומרים לה, "לקראת הניתוח, זוהי הארוחה האחרונה עד הניתוח". השעות נוקפות, 12:00 בצהריים, עוד שעה ועוד שעה ואז - בשעה שמונה בערב, לאחר ארוחת הערב, מגיעה אחות עם ארוחה קלה - "היום כבר לא ינתחו אותך גברת, תאכלי משהו, תאכלי". החולה מתייסרת, המשפחה משתוממת, ובמחלקה לא מבינים על מה המהומה "יש כאן אנשים שלא אכלו כבר שבוע וחצי רק השכם בבוקר - ומאוחר בערב - ולא מנתחים אותם, ככה זה פה". "אפילו בבתי הסוהר לא מרעיבים כך את הדיירים" אומרים אחרים. למחרת, שוב השכמת אור ראשון עם תה ועוגה, ושוב נוקפות השעות עד שבסביבות השעה 16:00 כאשר ניתן היה להבין שהתסריט חוזר על עצמו פעם נוספת, "זכו" משרדי הנהלת בית החולים לביקור נימוסין לגמרי לא אלים של בניה של החולה, וכתוצאה ישירה מביקור הנימוסין - היא נותחה תוך כמה שעות וכך נחסך לה סבל של הרעבה יזומה לאורך כמה ימים על-ידי ה"מלאכים" בלבן.
|
|
אלימות בחלוק הלבן - אפיזודה מספר 3
|
|
|
"מעולם לא הייתי בקשר עם משפחתה כיוון שזה לא חלק מהתפקיד". כך טוען הד"ר המוכה צאלי הגריאטר המחוזי של שירותי בריאות כללית... באחת בצהריים נכנס לחדר דורון ויחד עמו אחיו שחר שבמפורש לא הוזמן, בהשקעה לא קטנה של אנרגיה הצלחנו להוציא אותו מהחדר - לאותה אמא יש שמונה ילדים - ולא ייתכן שנדבר עם כולם..." אינני מנסה בשום פנים ואופן להצדיק את אלימותם הפיזית של בניה של הגברת חתוכה, על כך הם ישאו בעונש, אך מי יטפל בגישתו הרעה והשלילית של הד"ר הנכבד?. רופא מחוזי, ובייחוד גריאטר שאינו רואה בקשר עם המשפחה חלק מתפקידו הוא רופא רע - שצריך לחפש לו תפקיד אחר. רופא המשקיע אנרגיה להוציא מפגישה את אחד האחים, רק בגלל שיש במשפחה עוד 8 אחים - הוא רופא רע - שצריך לחפש לו מקצוע אחר. רופא הרואה במפגש עם ילדי החולים שלו, אפילו מדובר בעשרה ילדים כמטלה שאינו יכול לעמוד בה - לא יכול להיות רופא. ודאי שאינו יכול להיות גריאטר, ודאי וודאי שלא יכול להיות גריאטר מחוזי במשך 18 שנים רצופות.
|
|
אלימות בכלל ואלימות נגד רופאים בפרט היא שלילית ומסוכנת, אשר החברה מצאה לה תהליך מניעתי (חינוך). וכשנכשלת המניעה ניתן לה מרפא באמצעות החוק הפלילי. אך להתנהגות המתנשאת, הבלתי מקצועית והבלתי אחראית לחלוטין של חלק מהרופאים בחלק מן הזמן עוד לא מצאנו מזור, לא בהיבט המניעה, ולא בהיבט הענישה. ומוטב שנעשה זאת שעה אחת קודם.
|
|
