החשיפה בשנים האחרונות חשפנו כאן שורה ארוכה של פרשות, שהצביעו על רשלנות מקוממת, חוסר מקצועיות, וגם ניהול בעייתי ואף פלילי לכאורה מצד גורמי אכיפה וחקירה. אחת מהן נוגעת, כידוע, לפרשת האזנות הסתר, שבעקבות חשיפתה הודח ניצב משה מזרחי מתפקידו כראש אגף החקירות. מזמן לזמן חשבנו כי ראינו הרבה, ואולי אולי מיצינו תחום זה. והנה מתברר, כי המציאות טופחת על פנינו, כי המלאכה עדיין מרובה, וכי כמעט אין גבול להפקרות אשר במקומותינו, כפי שנפרט בהמשך.
בימים אלה התגלה לנו, כי פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) מסרה לעורכי דין פרטיים אלפי מסמכים רפואיים-אינטימיים הנוגעים לאלפי זוגות, וזאת למרות שורה של חוקים המחייבים שמירה מוקפדת על מידע מסוג זה. חוק הגנת הפרטיות, חוק זכויות החולה ותקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), מזהירים מפני חילול הסודיות, מה שלא מנע הפרה כה גסה.
המסמכים, שרובם ככולם כתובים בכתב יד במה שמכונה: "יומני מעבדה" - עמוד-שניים (לעיתים מעט יותר) לכל מטופל - נמסרו לעורכי הדין במסגרת מהלכי החקירה והמשפט המנוהלים נגד פרופ' ציון בן-רפאל ונגד חשודים אחרים שנחקרו בפרשה. המדובר למעשה בתיק-מעבדה לכל מטופל, שבו נרשם, בכתב יד, המידע הרגיש ביותר. המידע הוחזק ונשמר בקפידה רק במעבדה, כדי למנוע נגישות לתיק זה מצד עובדי המנהלה בבתי החולים. והנה, כאמור, על אף המאמץ בבתי החולים למנוע תקלה, נחשף המידע הרגיש דווקא על-ידי מי שאמורים להקפיד על שמירת החוק. תיק נוסף לכל מטופל, שבו הוחזק מידע אחר, רגיש פחות, הוחזק במזכירות בית החולים. המידע הרגיש, שאת עצם מסירתו השערורייתית חשפנו כאן [ראו קישור], נמסר לפני כשלוש-ארבע שנים לכמה גורמים והוחזק אצלם גם השבוע.
הסודות המדובר במידע נפיץ ביותר, הדגשנו, המתייחס לכ-17,000 טיפולים שעברו יחידים או זוגות בבתי החולים אסותא ומדיקל סנטר בשנים 1997-2000: הפרייה חוץ גופית, הזרעה לרחם, זרע שהוקפא וכו'. הזהרנו, כי סודם של כ-5000 מטופלים ומטופלות (כל מטופל ביצע טיפול אחד או יותר), שאין להם בהכרח שייכות לחקירה הפלילית, עומד עתה בפני סיכון חמור. ציינו, כי ביומנים אלה, שהועברו כאמור, אצור המידע הרגיש והאינטימי ביותר של אלפים, לרבות: שמה המלא שם המטופלת; כמה ביציות נשאבו וכמה הוחזרו; מה איכות הביציות; כמה מהן נתרמו; וחשוב לא פחות - מי הנשים שקיבלו את תרומת הביציות; פריונות ולידות; כמה עוברים הוקפאו וכו'. כמו כן כוללים היומנים מידע רב ביותר בדבר טיפולים שקיבלו גברים, לרבות: נתונים על הזרע של הבעל ואיכות הזרע, מי קיבלה ומתי תרומת זרע ועוד.
ביום ג' השבוע, שעות ספורות לאחר שחשפנו את התקלה החמורה, החל שלב מדאיג: פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), האחראית המרכזית לרשלנות הנוראה, הכחישה, מכל וכל, את העובדות. לא היה ולא נברא, נמסר. עו"ד יהודית לייבה, המנהלת מטעם התביעה את תיק פרשת הביציות, טענה כי חומר רפואי רגיש שכזה לא נמסר לעורכי הדין ולא לגורמים אחרים. כמו כן נמסר לנו, כי תיקי המטופלים שמורים בכספות ולא הועברו לשום גורם חיצוני. למרבה הצער, ניסיון הטיוח מצד פרקליטות המחוז נעשה, או למצער - חוסר הידיעה מצידם על מה שאכן הועבר לגורמי חוץ, עיכבו טיפול ראוי ותיקון מהיר של הנזקים, בדרך של איסוף תיקי המעבדה מהשטח (שהוחזקו כ"יומני מעבדה"), על-מנת לגונן על סודם של אותם אלפי מטופלים, שעברו טיפולי הפריה או מתן זרע.
נדגיש כאן, כי אין מדובר רק בסודם של מטופלים אצל פרופ' בן-רפאל בלבד, אלא בזוגות ויחידים שביצעו טיפולים אצל עשרות רופאים אחרים בבתי החולים מדיקל סנטר ואסותא, בהם: מבית החולים אסותא - פרופ' שלמה משיח, פרופ' יהושע דור, פרופ' דוד לברן, ד"ר יעקב לברון ופרופ' דוד בידר; מבית החולים מדיקל סנטר: פרופ' ג'וני דוד, פרופ' ראובן פייזר, פרופ' יוסי לסינג, פרופ' אבי קוגוסובסקי וד"ר דב פלדברג. השבוע, בעקבות החשיפה, פנו אלינו עשרות נשים מודאגות, שסודן הרפואי חולל ותיקן הרפואי שנכתב במעבדות בתי חולים אלה נמסר לגורמים שלא היו צריכים לקבלו.
ההכחשה המידע הבלתי מדוייק מטעם פרקליטות מחוז תל אביב, כאילו מידע רפואי סודי של אלפים לא נמסר ולא נחשף, נמסר ביום ג' גם לפרקליט המדינה, ערן שנדר. יום לאחר מכן, לאחר שציינו שוב ושוב, כי מידע שכזה אכן נמסר לגורמי חוץ, הורה שנדר על בדיקה מעמיקה יותר. במסגרת הבדיקה הופעלו כמה גורמים, שאף פנו לכמה עורכי דין הנוגעים בדבר.
יומיים לאחר החשיפה, ולאחר שנפל האסימון גם בפרקליטות, נכנס שנדר לעובי הקורה, והחליט - לצד הבדיקה שנפתחה, לפעול לאיסוף המידע הרגיש. נמסר לנו, כי תתבצע פנייה מסודרת אל כל אותם גורמים שקיבלו את תיקי המעבדה ו/או מסמכים הכוללים מידע רפואי שחל עליהם חיסיון רפואי, על-מנת שישיבו את המסמכים והתיקים לפרקליטות.
המלאכה בתחום זה מרובה, שכן המדובר לפחות במשרדים הבאים: משרדו של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, המייצג בתחום הפלילי את פרופ' ציון בן-רפאל; משרדו של עו"ד אלי זהר, שייצג את ד"ר אבי קוגוסובסקי; משרדו של עו"ד דן שינמן, שייצג את ד"ר ז'קי אשכנזי; משרדו של עו"ד אבי אלרום, המייצג את בן-רפאל בתחום האזרחי; ועו"ד חדווה לוין, שייצגה את בן-רפאל מטעם קבוצת הביטוח מדנס. הפרקליטים במשרדים אלה הם, כאמור, רק חלק מהגורמים שנחשפו למסמכים הרפואיים הרגישים של אלפי מטופלים. עשרות נוספים, בהם פקידים, עובדי ארכיב, חוקרים, אנשי מינהלה ואחרים נחשפו גם הם למידע רגיש זה.
סביר להניח, אגב, כי הפרקליטות תתקשה לאתר את כל התיקים ו/או לשים ידה עליהם. שכן מחד - לעורכי הדין ולחשודים יש עניין מיוחד להמשיך ולהחזיק בתיקים אלה כדי שיוכלו לגונן על לקוחם; ומאידך - בידי הפרקליטות אין רישום מסודר אילו תיקים ו/או מסמכים הועברו. ובמילים פשוטות: בעטייה של הרשלנות החמורה מצד הפרקליטות, נגרם נזק בלתי הפיך, ואנחנו לא נוכל לדעת בוודאות אילו תיקים ייסתובבו בעתיד בלא שליטה.
הבדיקה כיצד קורה כדבר הזה? מי ייתן את הדין? האם מדובר בכשל מערכתי או "רק" ברשלנות חמורה מצד הפרקליטה הממונה על הטיפול בפרשה זו ואלה המסייעים לה? שאלות אלה טעונות עתה ליבון ובדיקה. צריך לקוות כי זו תיעשה במהרה. מה שאפשר לומר עתה הוא זה: שופט בית משפט השלום, זכריה כספי, שחייב בזמנו את אסותא ומדיקל סנטר למסור את התיקים לידי המשטרה, ידע היטב כי מדובר בחומר רגיש ביותר. אי לכך, בדיון שנערך בפניו ביום 8.3.00, הוא אומנם התיר לצוות החקירה, ובראשו לחוקרים אריה אידלמן ורוני הינדי, לתפוס את החומר [הכולל כאמור את יומני/תיקי המעבדה, י.י], אך ציווה לבקש את רשותו לכל פעולה בהמשך. ימים ספורים לאחר מכן (14.3.00) הוציא השופט צווים, בהם ציווה מפורשות: "אני אוסר על פרסום מידע כלשהו שמתוך הפרטים שייתפסו". למרות צווים אלה, העבירה המשטרה את התיקים אל הפרקליטות, וממנה הועברו התיקים אל גורמי חוץ. ובמילים פשוטות: הפרקליטות והמשטרה - גורמי אכיפת החוק המרכזיים בישראל - הפרו צווים מפורשים של בית המשפט שאסרו פרסום, ועוד בעניין כל כך רגיש.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה, כי נערכת בדיקה יסודית בנושא - כדי לבדוק איזה חומר אכן הוצא בניגוד לדין, אם הוצא, ומי האחראי לכך. כן נמסר, כי בהנחיית פרקליט המדינה ייעשה מאמץ להשיב מסמכים ו/או תיקים אלה לפרקליטות.
