אלי מויאל עוד לא מבין איך זה קרה לו. הוא הגיע לנהל עיר מנומנמת ולטפל בבעיות מוניציפליות של ארנונה, אשפה ותשתיות ביוב. אבל מלמעלה, כנראה, החליטו לייעד לו תפקיד יותר גדול במציאות חיינו. השאלה אם הוא כבר מבין את זה.
עד היום היה מר מויאל נחמד מאוד עם כולם. בראיונות הרבים שנתן בחודשים האחרונים לכלי התקשורת, הוא נראה מאוד שקול ו"ממלכתי". אבל עכשיו, עם כל קסאם שממשיך ליפול בשדרות, כבר לא נותרו לו הרבה ברירות. הוא הגיע לצומת דרכים שבה הוא חייב לקבל החלטות לגבי המשך דרכו כראש עיר וכנבחר ציבור.
בכל פעם שאלי מויאל בוחר להיות נחמד, הוא בעצם מספק לאריאל שרון עוד פיסת זמן. כי זמן זה המצרך שראש הממשלה זקוק לו עכשיו יותר מכל. תנו לו עוד שעה, עוד יום, או עוד שבוע של זמן שרידות, והוא יוכל לסגור עוד עסקה פוליטית מפוקפקת, לצלוח עוד הצבעה מתנדנדת בכנסת, ולהוציא לתקשורת עוד הצהרה "זועמת" על אחד, אבו-מאזן, שלא מתפקד.
אריאל שרון מתוכנת להתמודד עם אנשים העוסקים בשיקולים פרגמטיים, כאלו העורכים עשרות חישובים לפני כל הצבעה בכנסת ובממשלה. זו הסיבה שהוא מצליח לגבור על אנשים מסוגם של נתניהו, שלום וליבנת. הוא פשוט מכיר לעומק, את נפשם ואת חולשותיהם. אבל ראש הממשלה אינו יודע, ואינו מתוכנת, להתמודד עם אנשים זועמים שפועלים "מהבטן", בוודאי לא כשמדובר בקבוצה גדולה של אנשים.
לרשות מר מויאל עומדים כיום 23,000 תושבים זועמים. השאלה היא, מה הוא יעשה איתם. הוא יכול כמובן, לקחת אותם לצעדה נחמדה, מאורגנת ומתוקשרת לכיוון עזה, אך מר שרון כבר רגיל לצעדות ושרשראות אנושיות והוא לא מתרשם במיוחד. אבל מר מויאל יכול גם לנקוט בפעולות אחרות, ממשיות, שיכולות להטות את הכף ולהכריח את ראש הממשלה להילחם באופן ממשי נגד הרוצחים הפלשתינים או להתפטר מתפקידו בבושת פנים.
אלי מויאל ותושבי שדרות לא צריכים לחשוש, כי במצב של סכנת חיים ממילא אין להם מה להפסיד. בנוסף, הם נמצאים בעמדת פתיחה טובה בהרבה מזו של המתנחלים, כי העיר שדרות בתוך תחומי הקו הירוק, כי הם בלב הקונצנזוס, וכי אהדת הציבור כולו, משמאל ומימין, נתונה להם. אם יתקוממו מתוך זעם, ראש הממשלה לא יצליח לעשות להם דה-לגיטימציה כפי שעשה לציבור המתנחלים.
אין צורך להעלות כאן הצעות קונקרטיות לפעולה, בכדי לא לספק לאדונים שרון ומזוז הזדמנות לעוד חקירה מתוקשרת. נציין רק כי במצב שנוצר, מחזיק כיום אלי מויאל מפתח שיכול להניע תהליך חשוב וחיוני לקיומה של מדינת ישראל.
כל עוד מר מויאל ימשיך להיות נחמד, הוא יאבד לא רק את ראשות העיר. הוא יאבד גם דבר חשוב בהרבה - את היכולת להסתכל לשכנים שלו בעיניים.