חזרה למתן צ'אנסים זו הרוח הנושבת בממשלת ההינתקות. אבו מאזן, שחתם שלא יפרק את ארגוני הטרור, ישכנעם להגביל את הטרור לסירוגין כדי לאפשר לו לזכות בקבלת פלשתין-יש"ע בשלמות ללא יהודים עבור פיסת נייר שתיקרא הסכם שלום אמיתי.
דרכו של מאזן גלויה. כמו ערפאת הוא מבין את חולשת הציבור הישראלי שהוזן דורות על-ידי התקשורת והממסדים ברשות אידיאולוגיית השמאל החילוני. ההבדל בינו לערפאת הוא שהוא מוכן לקבל את המתנה מהיהודים וערפאת לא היה מסוגל נפשית לקבל זאת בדרך הסכם אלא רק בדרך של שהידים, של דם ואש לפי דרכו של מוחמד.
המטרה לסוף אמיתי של הסכסוך לא השתנתה. אבו מאזן בקול צלול ובגלוי חתם על מורשת ערפאת; סוף לכיבוש עד הים. סביר להניח שאין לערער על יושרו בעניין ושמטרתו היום, דרך ממשלת ההינתקות, היא הקמת פלשתין ביש"ע.
ישראל הרשמית, למרות הלקח והעובדות שבפניה, כבר הכריזה אחרי כמה ימי שקט בשדרות ש'השלום בדרך'. הממשלה כבר יצאה במחוות: חיסלה את פעולות המנע (החיסולים), נמצאת בדרך לשחרור אסירים ( כמובן ללא דם על ידיהם?), להעניק לחיילי הרשות (שקשה להבדילם מחיילי הטרור) להתפרס מול צה"ל עם נשקם, ולפי אבו מאזן, כדי להגן על האוכלוסייה מצה"ל.
ממשלת בוש, תחת לחץ מחוץ ומפנים לצאת מעירק, ממהרת לברך על 'השלום בדרך' ומתכוונת לחזק את אבו מאזן במתן כסף, בהזמנתו כאיש שלום לבית הלבן, ובתוספת לחץ שאינו נדרש, על ממשלת שרון-השמאל. כך בקרוב סביר לצפות שישראל תקבל ההודנא שבדרך, שבו ארגוני הטרור יהיו חופשים לבנות ולהיבנות מחדש ובכך לבטל את השיגי צה"ל נגד הטרור מהשנתיים האחרונות.
סביר להניח שיהיה בעתיד הקרוב שקט רלטיבי והרבה 'הבנה' כלפי הטרור שימשך לסירוגין.
השאלה נשאלת למה חוזרים לדרך שגרמה לאלפי הרוגים ונפגעים? למה הפנטזיות מתחדשות? למה מניחים מראש שהפלשתינים יסתפקו ביש"ע הקטנה? למה מוכנות ממשלות ישראל לגרש מחר מאות אלפי יהודים ואף לא ערבי אחד? למה זכויותיו על ביתו גדולות מזכויות יהודים?
בין התשובות: א. כיבושה של ישראל מבחינה תרבותית וייעודית
עבור הרוב, כבר דורות פסק לימוד רציני של העבר היהודי. החזון היהודי הציוני, ידע על המורשת בכללותה אינם בנפש הנוער או הוריהם... הם חסרי ידע בסיסי על עברם והיו מסוגלים לבחור באוגנדה במקום בארץ ישראל. חזון מייסדי המדינה שישראל היא מדינה מיוחדת, שממנה ייצא אור, אם זה הסוציאליזם השוויוני, או 'האדם החדש' של התנועות הדתיות והלאומיות... מת מזמן. תרבות רומא שולטת באין מפריע.
ב. קשורה לזאת השחיתות של מנהיגי ישראל המתבטאת בעיקר בחוסר יושר ואמינות, בהבטחות שווא, באידיאולוגיה שנעה בין לילה, באנוכיות... ללא חזון ויעד יהודי אלא אימוץ דרכה של רומא.
כך אפשר לסכם שאנו בדרך להסכם שלום שקרי, למדינה מקוצצת, להמשכיות הטרור לסירוגין, מנכנעות לנכנעות בשם השלום ובסוף לפלשתין עד הים. האויב לא יביס את ישראל בשדה הקרב, ישראל תעניק לו את משאלותיו.