יש מעשים ניזקיים שבאופן עקרוני קשה עד בלתי אפשרי להשיג עבורם ראיות מפלילות ישירות.
מדובר בנושאים שהמבצע אותם מודע היטב לכך ש:
1) אם מעשיו יתגלו, המחיר יהיה גבוה במיוחד.
2) וכאלה שעדיין, הם גבוליים מבחינת הגדרתם על-ידי החברה כמסוכנים (דבר שהיה עשוי להביא להתערבות "מיידית" וחקירה מצד החוק, סמוך להתרחשות הארוע הניזקי/מסוכן).
3) כך, אין בנמצא תוצאה "בולטת" שלילית, סמוך לפעולת הסוכן שיזם אותה (כגון, מציאת גופה עם סימני אלימות; גניבה בולטת; קניינים שנותצו ונהרסו; חבלות גוף קשות).
4) לא רק ש-3 לא מתקיים, אלא שעקב 1 ביצוע המעשה הנידון מנוהל באופן הן חמקני והן הדרגתי על-מנת לחמוק מהתבלטות לשימת הלב ומיזימת פעולות איתור וגילוי בסמוך לזמן אמת. ותוך תיאום עם אחרים למטרת מחיקת ראיות.
דוגמאות: א) עברינות צווארון לבן, בפרט כזאת שחלק מהמבצעים הם בעלי מעמד חברתי גבוה. כאן גריעת הכסף נעשית באופן הדרגתי ולא בבת אחת, בשביל ש-3 לא יתקיים.
ב) גניבת קניין אינטלקטואלי מצד אנשים בעלי מעמד אקדמי וחברתי גבוה.
ג) בגידת אשה בבעלה, ובפרט, ילד מהמאהב שהבעל מממן את גידולו כבנו הוא. גם כאן קיימים מאמצים להסתיר כל עדות, לפוגג כל אירוע בעייתי (כגון חופשת תענוגות של האישה והמאהב באיים הקריביים) בהסברים סבירים ("יצאתי לכנס מדעי שנערך הפעם במקום אקזוטי") ולהפיג כל חשד שעשוי להתעורר, למניעת פעולת התחקות בזמן אמת.
ד) פעילות מדינית, חברתית או כלכלית בעלת נזקים לטווחים בינוניים, למשל:
I. חמס כספי פיצויים שהגיעו לניצולי שואה על-ידי גורמי ממשל ובנקים בישראל. דומה שחמס הכספים התארך תקופה ארוכה כדי ש-3 לא יתקיים. ומאותה סיבה בכל זאת הגיעו חלק מהפיצויים לזכאים, למנוע התרעמות בעטיו של חמס בולט מידי.
II. זיהום סביבתי: הזרמת ביוב לא מטוהר לחופי הרחצה של ישראל. זיהום נחל הקישון, נחל אלכסנדר, נחל שורק. מפעלי תעשיה וכימיקלים במפרץ חיפה.
III. פעולות ניזקיות לביטחון המדינה: דוגמא אפשרית היא אולי יוזמותיו של ד"ר ביילין.
גם במקרים מסוג III נעשים מאמצים כדי ש-3 לא יתקיים: למשל, הופעה מצוחצחת, רטוריקה נימלצת בעלת זיקות מוסריות וחיוביות אחרות, דאגה ליחצנות ולכיסוי תיקשורתי אוהד - כל אלה מבטיחים שהאופי הבוטה והניזקי של הפעולה יחמוק מזיהוי ככזה, ולא יהיה בולט לעין האדם הסביר.
במקרים מסוג III גם אם יש קבלת טובין מגורמים זרים למימון דירה יקרה, רכב שרד, ורמת חיים גבוהה וכיוצא באלה, אף כאן סביר שהעברת הכסף נעשית באופן נימשך בזמן ולא בבת אחת, ובדרכי עקיפין סיבוביים: למשל, העברת כספים ממדינות ערביות, כגון מדינות המפרץ (שזהותם בעייתית מבחינה ביטחונית) בהליך סיבובי לקרנות אירופיות (שזהותם פחות בעייתית מבחינה זו). הסוואה כזאת מתאפשרת כאשר בדירקטוריון של הקרן האירופית נמצאים גם חברים מאותן מדינות ערביות.
קישור: האם הנאות מטובין על-ידי פעילי שלום היא נורמה מקובלת?
www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=372178&contrassID=1&subContrassID=1&sbSubContrassID=0 תוכלו להוסיף עוד לרשימה.