X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים

בשנת 1851 כתבה הסופרת הרייט ביצ'ר סטוא ספר ששינה את ההסטוריה של ארה"ב. כעבור כמה שנים, פגש אברהם לינקולן את הסופרת ואמר לה: "הספר שלך גרם לשחרור העבדים בארה"ב". שם הספר הוא "UNCLE TOM`S CABIN"- אוהל הדוד טום.
הספר אינו רלוונטי לנושא המאמר הזה. חשוב רק המושג UNCLE TOM. מושג שקיים אפילו עכשיו בארה"ב, והוא מסמל את הכושי השפוף, הכנוע, ללא עמוד השדרה, שמאפשר לאיש הלבן לדרוך עליו ולרמוס אותו. אפילו אחרי שחרור העבדים בסביבות 1865, האיש השחור המשיך להיות למעשה עבד, ללא זכויות שוות.
כל זה נמשך עד שקם כומר שחור בשם מרטין לות'ר קינג, והכריז שהשחורים אינם מבקשים לקבל זכויות שוות - הם דורשים זאת. הוא הנהיג מדיניות של מרי אזרחי לא אלים. הקרב נגד הלבנים היה ארוך, קשה, ותבע קורבנות רבים בנפש, אולם בסופו של דבר הצליח.
זכות הצבעה, שיוויון בשוק העבודה, בספורט, ועוד ועוד.
וכיצד, בסופו של דבר, התיחס האיש הלבן לכומר קינג? נכון, הוא נרצח על-ידי מתנקש לבן, אבל היום יש חג רשמי שבו כל המדינה בחופש ויש תהלוכות - הכל לזכרו של מרטין לות'ר קינג.
למה אני מייגע אתכם בסיפור הנחמד, אבל הלא רלוונטי הזה?
לפני שאני עונה על השאלה, אני רוצה להוסיף ולייגע אתכם בעוד סיפור על אמריקה. הפעם - העיר ניו יורק. יש בעיר הזאת כ-8 מיליון אנשים, שחיים בעיר ששטחה יחסית קטן. מתגוררות בעיר הזאת אוכלוסיות שונות ומגוונות - כושים, יהודים חרדים, היספנים, נוצרים וכו'. העיר מתפקדת ומשגשגת וה"שבטים" השונים חיים זה ליד זה בשלום יחסי תוך כבוד הדדי. איך? כי כל "שבט" עומד על שלו ולא מוותר על צורת החיים שלו, האמונות שלו וכו'.
עכשיו, בואו נחזור לארץ.
גם כאן, במדינת ישראל, ישנם "שבטים" - רוסים, חרדים, אשכנזים חילוניים, ערבים, ספרדים וכן המגזר שלנו - הדתיים הלאומיים. לחלק מהשבטים יש אפילו שפה משלהם, תרבות משלהם, חנויות משלהם וכו'. כל שבט כאן גם כן עומד על זכותו להיות ייחודי, ולא מוותר על זכויותיו - חוץ מהשבט שלנו, המגזר הדתי-לאומי.
במקום לעמוד על שלנו, אנו מניפים דגלים אחרים - דגלים של "אחדות העם", "להיות גשר בין הפלגים השונים", ודגל ה"ממלכתיות".
והתוצאה? בעוד כמה חודשים, השבט השולט, האשכנזים החילוניים, בהסכמת השבטים האחרים, הולך לגרש חלק מאיתנו מבתינו, מיישובינו, להרוס או להעביר למשפחות השאהידים את בתי הכנסת שלנו, לנפץ את הקבר של, בין היתר, יוחנן הילברג ז"ל מנצר חזני, שנפל באסון השייטת ולפזר את העצמות שלו לכל הרוחות.
ואנחנו? אנחנו יוצאים להפגנות, ומבקשים "משאל עם", ושרשרת אנושית, "האהבה תנצח". במקום לקחת את גורלינו בידינו, אנחנו בוכים "זה לא פייר", אריק שרון נבחר על מצע אחר ושינה את דעתו, "לא בסדר", ו"לא יפה".
רבותי, חבל שבשביל להמחיש כיצד יש להתנהג בעת הזו, אני נאלץ להביא כדוגמא כושי שחור מהמאה הקודמת, ולא יהודי מעת הזו. אבל אין ברירה. כשהשוטרים הלבנים באו אל המפגינים השחורים ושחררו את כלבי הזאב עליהם, השחורים לא הגיבו ב"אבל הם האחים שלנו", "כולנו אמריקנים", "האהבה תנצח", "רוצים משאל עם".
לדעתי, אנחנו צריכים לבוא אל אריאל שרון ולומר לו שעד עכשיו היינו מוכנים להשתתף ב"משחק הדמוקרטי". אבל כעת נגמרו המשחקים. מכאן ואילך, אנחנו נגד משאל עם, אפילו אם אתה בעצמך תביא הצעת חוק שכזו - ניפגש ביום הפקודה בגוש קטיף.
ואז נצטרך להיערך. יש לי כמה רעיונות לגבי ההיערכות הזו, אבל זה לא הזמן והמקום להעלות אותם. אולם באופן מיידי יש לעשות שני דברים: 1. כמו שהצעתי, לזנוח את רעיון ה"משאל עם" 2. לפתוח מייד את ערוץ 7 מחדש, על-מנת שנוכל ביתר קלות להיערך למשימות שלנו. נכון, זה ללא רשיון ו"נגד החוק" - הדבר האחרון שהם מעוניינים לתת לנו זה חופש הדיבור, והם יבואו לסגור את המשדרים. אין דבר, נפתח אותם מחדש במקום אחר.
רבותי, כמו שאדיר זיק היה אומר: "צריך להחליף את הדיסקט בראש"; "אחדות העם" ו"גשר" - Out, "נחישות" ו"עמידה על עקרונות" - in.
ונחזור רגע ל -Uncle Tom- חשבתי שהדוד טום מת. לצערי, לא כך הדבר.
הוא פשוט עזב את קנטאקי ועלה ארצה. ופה בישראל, כמו ישראלי טוב, הוא עיברת את שמו. קוראים לו יונתן בשיא והוא אחראי על הפינוי.
ואחר כך הוא התגייס לצה"ל ושוב עיברת את שמו, וקוראים לו אלעזר שטרן, והוא מפרק את יחידות ההסדר.
ואז הוא מצא עבודה בעיתון מעריב ושוב עיברת את שמו. וקוראים לו חנוך דאום והוא עושה קריירה מללכלך על המגזר שלנו.
ולאחרונה Uncle Tom עבר לגור בשטחים ושוב עיברת את שמו, וקוראים לו עתניאל שנלר, והוא מתנדב לצאת לגוש קטיף ולסלק בעצמו את היהודים משם.
Uncle Tom חי וקיים במדינת ישראל, כנציג המובהק של הדתיים-הלאומיים.
רבותי, למשך החודשים הבאים, בואו ונהיה ניו יורקים -
בואו נחגוג את MARTIN LUTHER KING DAY ברוחו וכהלכתו.

תאריך:  21/02/2005   |   עודכן:  21/02/2005
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אביתר בן-צדף
בועז מושקוביץ
מיכאל דבורין
בתודעת המחנה הלאומי יירשם בנימין נתניהו כמנהיג שהיו לו את כל הכלים למנוע את הגירוש ההמוני מעזה ומצפון השומרון אך ברגע האמת שלו כשל והוכיח שהוא פוליטיקאי חלש, אינטרסנט, אשר בוודאי אינו ראוי להוליך את המחנה הלאומי ולעמוד בראשו - עכשיו זה רשמי המחנה הלאומי חייב להוציא גט כריתות לנתניהו כמנהיגו ולאלתר
עו"ד אברהם פכטר
משאל עם - הוא אחת האופציות הדמוקרטיות הקיימות והלגיטימיות; בחוקי היסוד - הקיימים הוא לא מופיע ולא מעוגן ובפועל לא נוסה מעולם; "ההפגזה" - המילולית והפוליטית, ש"משאל עם" ימנע קרע בעם והוא התרופה היעילה והיחידה למצב שנוצר - יומרנית ולא מבוססת
מוטי שפירא
בעיקר לא במערכות ציבוריות; על המחיר של ניהול לקוי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il