מערכת "מקדימת אור הבלימה" או בשמה הישראלי "מקדימור", היא מנגנון אלקטרוני המפעיל את אורות הבלימה באופן אוטומטי, וזאת בתגובה לכל שיחרור מהיר של דוושת התאוצה. המערכת נכנסת לפעולה עוד לפני שרגלו השמאלית של הנהג מגיעה לדוושת הבילום, וכך מזהירה את המכונית העוקבת מפני התנהגות חריגה צפויה של הרכב המוביל.
המקדימור הוצג זה לא מכבר בישראל כפיתוח מהפכני, העשוי לפתור את נגע תאונות החזית - אחור. נימצא כי תאונות אלה נובעות מנטיית הנהג הישראלי שלא להקפיד על עקרונות שמירת מרחק ביטחון מהרכב שלפניו, ובעיקר חזקה המגמה במהלך הזדחלות איטית בפקקי תנועה נפוצים. ממש כפי שהפקקים נפוצים, כך נפוצות תאונות החזית - אחור.
יצרניות המקדימור רשמו אותו כפתרון בטיחותי ייחודי, ופתחו במסע יחסי ציבור נירחב לקידום המכירות. ייבואני הרכב נירתמו למאמץ שניראה חיובי מאוד על פניו, ורבים מהם התקינו את המערכת בריכבם. צרוף האותיות ABW - ראשי תרגום לתרגום חופשי של המקדימור, הפך בישראל שם נירדף ל-ABS - מערכת אלקטרונית, המונעת נעילת גלגלים בעת בלימת חרום.
ה-ABS שפותחה במקורה עבור בלימת מטוסים, מיוצרת על-ידי חברות ענק כבוש ו-ITT, והינה חלק אינטגרלי כמעט בכל מכונית מתקדמת מייצור השנים האחרונות. משרד התחבורה הישראלי חייב התקנתה בכל המוניות מוליכות הנוסעים, וחיוב התקנת המקדימור עשוי היה עשוי להביא רווחים משמעותיים למפתחי הישראלים של המקדימור.
מחקרים ראשוניים שערך משרד התחבורה, הוכיחו כי ברוב מיקרי שיחרור מהיר של דוושת התאוצה, אכן מסתיימים בכך שהנהג מפעיל את דוושת הבילום. הקדמת תאורת בלימת החרום עשויה לפיכך למנוע אחוז גדול של תאונות חזית - אחור, בהן הנהג העוקב נמצא במירווח זמן של שנייה אחת פחות הרכב שלפניו.
המחקר הטרי ביותר במסקנותיו מובאות כאן, הינו השלישי בסידרת נסיונות אמפיריים להערכת יעילות המקדימור. המחקר בדק את מעורבותם בתאונות של 674 כלי רכב פרטיים ומסחריים קלים, הנמצאים בשרות צי הרכב הממשלתי. צי זה נחשף למסע הפירסום של משווקי המקדימור, וברבות מהמכוניות הממשלתיות הותקן לפיכך המקדמור מתוך תקווה לחיסכון בנזקי גוף ורכוש.
במחצית מהמכוניות שהשתתפו במחקר הותקנה מערכת המקדימה את תאורת הבילום, ואצל המחצית האחרת לא הותקנה המערכת. ניתוח התוצאות בהתמקד בתאונות חזית - אחור, בהן ניפגעו ירכתי הרכב הממשלתי. התאונות סיווגו לשני תחומים עיקריים:
א. תאונות רלוונטיות שהוגדרו כתאונות בהן הרכב הניפגע מאחור היה נתון במצב של עצירה מוחלטת, או שהיה נתון במצב מיידי של אחרי עצירה, וניפגע על-ידי נהג עוקב שניסה, אך לא הצליח להספיק לעצור בזמן;
ב. תאונות לא רלוונטיות שהוגדרו כתאונות, בהן הרכב המוביל המשיך בנסיעה עוד זמן מה, או שהנהג העוקב לא שם לב ולא ניסה כלל לבלום.
ניתוח התוצאות על-סמך מקרי אמת שהצטברו במערכת צי הרכב הממשלתית, הראו כי המקדימור יעיל ככל הנראה במניעת כמחצית מתאונות חזית - אחור רלוונטיות. יחד עם זאת, כמות הנתונים הסטטיסטיים (גודל המידגם המצטבר) היתה קטנה מכדי לבדוק את המקדימור באופן יסודי.
הנתונים החסרים כללו את החוסרים הבאים:
א. חוסר נתונים לגבי פגיעות גוף;
ב. לא הוכחה יעילות המערכת בשילובה עם אור בלימה מרכזי מוגבה. פנס בלימת החרום מרכזי מוגבה נהוג מזה זמן במדינות המערב, מהן מעתיקה ישראל את דרישות התקינה שלה למכוניות משנות ייצור חדשות, והוא מחוייב כתנאי רישוי בכל המדינות הזרות וביכללן מדינות אירופה המערבית, ארה"ב ויפן, או יצרניות המבקשות לייצא תוצרתן למדינות אלה. בניסיון נוסף לקביעה חד-משמעית של יעילות המערכת, הוארכה תקופת המעקב בשנתיים נוספות.
במהלך השנתיים שלאחר מכן אירעו כמובן, לצערם הבלתי נימנע של חוקרים, תאונות דרכים רבות נוספות. אך ניתוח המידגם הגדול יותר שוב לא הצביע על השפעה חד-משמעית על הפחתת תאונות חזית - אחור בכלל, ובתאונות רלוונטיות בפרט. התוצאות היו דומות עבור כלי רכב שהיו מצוידים באור בלימה מוגבה, ואף לגבי מכוניות שנסעו בלעדיו.
גם במידגם הסטטיסטי המורחב לא התגלעו די תאונות חזית - אחור עם נפגעים, שהרי הנזק לרכוש מתגמד לנוכח התועלת שביעילות המקדימור בהפחתת מספר נפגעי הגוף.
יישום: משרד התחבורה נמנע מחיוב בחוק של התקנת המקדימור.
_________________
עריכה: עמוס באר
