חינוך לא עושים במהפכה, גבירתי השרה

במקום לנסות לחקות מהפכות קודמות בחינוך, שכל אחת הביאה יותר נזק מחברתה, כמו האינטגרציה, או חטיבות הביניים, או שיטת "השפה כמיכלול" או סתם לימוד "חשבון" בשיטת "כחול ועוד ירוק שווה אדום", היה רצוי ללמוד מתהליך אחר שהצליח בגדול, התוכנית לעצירת הרס הכלכלה, משנת 1984, שהצליחה מאד בעיקר בגלל שהייתה בשיתוף והסכמה של כל הגורמים הרלוונטיים. האם היזם שלמה דוברת היה משקיע את כספו על תוכנית עסקית כגון זו: • השקעת הון עתק ללא שלבי ביניים • אין הוכחת היתכנות • אין תכנון לפיילוט, ללימוד והפקת לקחים • אין מימון מובטח לפרוייקט • אין שיתוף פעולה מצד ה"שותפים" לפרוייקט - המורים וההורים • הייזם העיקרי כבר נכשל בגדול בתוכניות יותר קטנות מהנוכחית • תכנית עם מכשולים ללא מענה: • אלימות שרק תגבר כתוצאה מריבוי השעות • מבנים לא הולמים, ותחזוקה ירודה • מורים ששדרוג הכשרתם יגמר בעוד שנים רבות להערכתי כל איש עסקים היה בורח מהשקעה כזו. אז מדוע, כשמדובר בעתיד ילדינו, מותר להמר??? איתן גנור אזרח, הורה וחבר מועצת שינוי חבר ועדת חינוך עירונית ברמת-גן