אפילו אלה שמאמינים לגרסה הרשמית של פרשת רצח רבין אינם יכולים לטאטא אל מתחת לשטיח את פרשת הפעלתו של אבישי רביב כפרובוקטור שהושתל בימין כדי להבאיש את ריחו, לשים אותו על ספסל הנאשמים הציבורי ובכך לנטרל את התנגדותו למהלך המופקר של תהליך אוסלו.
כך ביים ופיברק רביב את טקס ההשבעה של ארגון "אייל" הווירטואלי, שאפילו ועדת שמגר לברור רצח רבין קבעה שהיה ברור לכל הנוכחים, כולל לכתב ערוץ 1 איתן אורן שנכח שם, שמדובר בהצגה לתקשורת בלבד. "אייל" גם לקח אחריות על רצח בחלחול, שאת תוצאות הזעם הערבי שגרם ספגנו אנחנו כשעברנו יום יום בכביש שעבר דרך הכפר. רק פיענוח הרצח שהתברר כארוע פלילי בין ערבים הסיר את האשמה שהטיל רביב בידיעת מפעיליו על יהודי קרית ארבע.
רביב נהג להתפרע בחברון נגד ערבים כדי לספק לתקשורת חומר מכפיש נגד המתנחלים, כשמעולם לא הועמד לדין על כך עקב חסינות מוחלטת שהעניקה לו המערכת. הוא היה זה שלקח אחריות על רצח רבין בהודעה טלפונית: "הפעם נכשלנו, אך להבא נצליח". העובדה שלא ננקטו צעדים נגדו עקב כך מספקת דלק משובח לתאוריות הקונספירציה למיניהן.
רביב היה זה ששיווק את תמונת רבין במדי ס.ס. לתקשורת במהלך ההפגנה בכיכר ציון, ולחץ על הכתבים ללא הרף להפיצה. הלחץ הצליח מעל למצופה, כי עד היום מעזה התקשורת, בשיא חוצפתה, להמשיך ולשדר את התמונה כהוכחה ל"הסתה של הימין" במקום כפרובוקציה בלתי נסבלת של שרות הביון הממלכתי נגד מחנה פוליטי לגיטימי. בניגוד למה שטוענים בשב"כ, פעולותיו של רביב היו מתואמות לחלוטין עם מפעיליו, דבר שהוכח בפרשה שבה הופלל אדם חף מפשע לצורך ביסוס אמינותו של רביב תוך קבלת היתר מלמפרע על-ידי לא אחרת מאשר דורית ביניש, שופטת בג"ץ כיום ופרקליטת המדינה דאז, שאף סגרה לרביב לפי דרישת השב"כ כ-20 תיקים פליליים שצבר.
למרות שאיש מהעבריינים בשב"כ, בפרקליטות ובתקשורת לא נתן את הדין על הפשעים הללו, אין ראיות לכך שהם נמשכו לאחר חשיפתם בעקבות רצח רבין. אפילו אדיר זיק ז"ל הודה בשיחה עימי כי התנהלות השב"כ בתקופת עמי איילון ואבי דיכטר אינה דומה כלל לזו של התקופה המושחתת של יעקב פרי וכרמי גילון.
סילוקם ללא סיבה סבירה של יעלון ודיכטר, הצוות המנצח במלחמת אוסלו, על-ידי הצמד הכושל שרון ומופז, סילוק שניכרות בו טביעות אצבעותיו הגסות של עמרי, אינו מבשר טובות למי שקיוה שהשיטות הללו חלפו לבלי שוב. גם אם מחליפיהם הינם אנשים מוכשרים, הם חשודים מראש כי זכו בתפקיד על-ידי מכירת נאמנותם לתכתיבים של לשכת ראש הממשלה, כאשר ברור להם שנדרשת מהם נאמנות מוחלטת וצייתנות עיוורת למשפחה ואולי אף לעולם הערכים המהולל שלה. ואכן, בתקופה האחרונה הסיוט חוזר. השבוע נחשף כי את הסטיקר המכוער שגרם לרבים מאיתנו להתכווץ מבושה, "שרון, לילי מחכה לך", הפיץ סוכן של המשטרה. האם זהו פרי הביכורים של המינוי של משה קראדי שגם הוא נחשב כמקורב לעמרי?
הפרובוקציות הללו כבר גרמו בעבר לשיתוקו של הימין לאחר שכמה מנהיגים בעלי רגשי נחיתות מפותחים הזדרזו להודות באשמה ולקחת אחריות. כל המאמצים החשובים של הנהגת המחנה הלאומי בפנייתה אל קהלם להצבת גבולות למאבק ולהימנע מאלימות לא יועילו, כי נסיון העבר מוכיח כי גם אם יצליחו לחלוטין, תמיד ימצאו אנשים חסרי מעצורים באחד מהגופים הממלכתיים שידאגו לשתול פרובוקטור שיפיץ פלקט מכוער, ירים יד ואפילו יפתח באש על חיילים, כששיתוף הפעולה של יתר זרועות השלטון והתקשורת מובטח.
הואיל והנחת העבודה צריכה לקחת בחשבון את האפשרות הזו, יש להתכונן ליום שאחרי ולא לתת למקרים כאלה לנטרל את המאבק.
תושבי גוש קטיף אינם צריכים לשלם את מחיר המעשים שלא יעשו מצד בודדים שריח רע של פרובוקציה ממלכתית מקצועית נודף מהם.
