איסור הלבנת הון

לאחרונה, ערה כל המדינה לחקירת "פועלים בשחור", המתנהלת במשרדי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות מזה כשנה בחשד שמאות מיליוני דולרים הולבנו באחד מסניפי בנק הפועלים בישראל. במאמרנו זה ננסה להסביר על מה כל המהומה ומהי בעצם "הלבנת הון". הלבנת הון הוגדרה כביצוע פעולה ברכוש, שמקורו בפשיעה, במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. מדובר, למעשה, בהכנסת כסף "מלוכלך" על-ידי גורמי פשע לתוך בנק או מוסד פיננסי אחר והוצאתו מחדש כשהוא "נקי וחוקי". להלבנת ההון שלבים רבים המלווים אותה, החל מעבירת המקור (העבירה שבאמצעותה הופק ההון), דרך פעולות ההלבנה עצמן השזורות לאורך "שרשרת ההלבנה", וכלה בשימושים החוזרים שנעשים בהון לאחר שהולבן. כחלק מהמאבק הבינלאומי בתופעה של הלבנת ההון כאמצעי מרכזי בלחימה בתופעות של פשע מאורגן ושל מימון ארגוני טרור, נחקק בישראל בשנת 2002 חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 (להלן: "החוק") והוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון (להלן: "הרשות"), אשר בעיקרה הינה גוף מודיעיני שמטרתו לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ושל מימון פעילות טרור כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה. חשיבות המאבק הנ"ל היא בשמירה על מעמדה של ישראל כמי שאינה תחת פיקוחו של ארגון ה-FATF ואי השתייכותה ל-"רשימה השחורה" של הארגון. ומה זה ארגון זה? ארגון ה-FATF הוא ארגון בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות, במישור הלאומי והבינלאומי, שנועדה להיאבק בהלבנת ההון ובמימון הטרור. מאז הקמתו, ובמיוחד מאז מאורעות ספטמבר 2001, מוביל ארגון ה-FATF את המאמץ באימוץ ויישום של אמצעים שימנעו את השימוש שעושים עבריינים וארגוני טרור במערכות הפיננסיות, ובהתאם, מחויבים גופים פיננסיים בישראל ומחוצה לה לנהוג ביתר זהירות וליישם אמצעי בקרה נוספים בכל הנוגע לקשריהם העסקיים ולעבודתם בכלל עם ארגונים ומדינות אשר נמצאות ברשימה השחורה של ארגון ה-FATF. בהתאם למטרות שלעיל, קובע סעיף 3 לחוק את האיסור על הלבנת הון, היינו, האיסור לעשות פעולה ב-"רכוש אסור" (רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה; רכוש ששימש או אפשר ביצוע עבירה) למי מהמטרות שלעיל, כלומר, במטרה להסתיר או להסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או את עשיית הפעולה בו. יובהר, כי לפי ס"ק (ב), הרי שגם אי דיווח או מסירת מידע כוזב, לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, מקימים חבות לפי איסור זה. בנוסף, סעיף 4 לחוק קובע את האיסור לעשות ביודעין (למעט עצימת עיניים) פעולה ברכוש אסור. לעניין מידת הידיעה הנדרשת בשני האיסורים הנ"ל, די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש. במטרה להגשים את תכליות החוק, הוגדרו המונחים "רכוש" ועשיית "פעולה ברכוש" על דרך ההרחבה, כדלקמן: "רכוש" יכול להיות מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור; "פעולה ברכוש" היא הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור. בענייננו, חשוב לציין, כי סייג לאחריות הפלילית לפי סעיף 4 לחוק קבוע בסעיף 6. לפי סייג זה, לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף 4 הנ"ל אם עשה אחת מאלה: דיווח למשטרה לפני עשיית הפעולה ברכוש על הכוונה לעשות בו פעולה ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או אם דיווח למשטרה לאחר עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר, בנסיבות העניין, לאחר עשייתה; ובאם עסקינן במוסד הנותן שירות פיננסי שהוא, באם דיווח לפי הוראות סעיף 7 לחוק. לשם מימוש תכליות החוק, מורה החוק על הקמת מאגר מידע, אשר יאגור דיווחים מתוך מטרה ליצור "כלי עבודה" מרכזי בהקשרים של אכיפת איסור הלבנת הון. בהתאם, ובדומה למקובל בעולם, נקבעו בסעיף 7 לחוק ובצווים שיצאו מכוחו חובות דווח לגופים פיננסים שונים (בנקים, מנהלי תיקים, מבטחים וסוכני ביטוח, חברי בורסה, קופות גמל, נותני שירותי מטבע ובנק הדואר) לגבי פעולות שונות שבוצעו על-ידי לקוחותיהם. כך, החל מיום 17.2.02 ואילך, חלה על הגופים הפיננסים השונים בישראל חובת דווח, כאשר ניתן לסווג חובה זו לשניים: חובת דיווח אחת חלה בנוגע להעברת כספים לפי גובה הסכום וסוג הפעולה המבוצעת, כמפורט בצווים שהוצאו מכוח החוק, וזאת ללא שיקול דעת מצד הגורם הפיננסי; וחובת דיווח נוספת חלה בנוגע לפעולה "בלתי רגילה", בהתאם לשיקול דעתו של המוסד הפיננסי, אשר בוצעה על-ידי בעל החשבון. כך, למשל, לפי סעיף 2 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א- 2001, לא רשאי תאגיד בנקאי לפתוח חשבון בנק מבלי שירשום לגבי כל אחד מבעלי החשבון ומורשי החתימה בו, כמו גם לגבי מי שמבקש לפתוח את חשבון הבנק, אם אינו אחד מנ"ל (הנהנה האמיתי), את פרטי הזיהוי שלו ויאמתם. בהתאם, לפי סעיף 4 לצו, ידרוש הבנק עם פתיחת החשבון את הצהרת מי שמבקש לפתוח את החשבון, באשר לשאלה האם הוא הנהנה ובעל השליטה בחשבון, אם לאו. חובת הדיווח לפי גודל הפעולה קמה בסעיף 8 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א- 2001. לפי הוראת סעיף 8 לצו, על הבנק לדווח, בין היתר, על כל הפקדה או משיכה של מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל- 50,000 ש"ח לפחות; פעולה במזומן שאינה מבוצעת בחשבון כלשהו של לקוח, לרבות הפקדת מזומנים לצורך העברתם לחוץ לארץ או משיכת מזומנים שהתקבלו מחוץ לארץ, שלא באמצעות חשבון, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-50,000 ש"ח לפחות; פעולה של החלפת שטרות ומעות במזומן, לרבות המרה, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-50,000 ש"ח לפחות; פעולה של הוצאת המחאה בנקאית, בין במטבע ישראלי ובין במטבע חוץ, בסכום שווה ערך ל-200,000 ש"ח לפחות, אלא אם עסקינן בהמחאה בנקאית בסכום של עד 1,000,000 ש"ח, אשר הוצאה כנגד הלוואה לדיור; פעולה של העברה מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל, באמצעות חשבון וכן פעולה של העברה מחשבון או לחשבון קורספונדנט של מוסד פיננסי, אלא אם כן המוסד הפיננסי התאגד במדינה שחברה ב-OECD, בסכום שווה ערך ל-1,000,000 ש"ח לפחות. יובהר, כי באשר לפעולות שכאלה מתריעים מחשבי הבנק באופן אוטומטי, ועל פקיד הבנק לברר אצל הלקוח את מהות הפעולה ונסיבותיה, ואף לדרוש מסמכים המגבים את גרסתו. בנוסף, לפי סעיף 9 לצו הנ"ל, צריך תאגיד בנקאי לדווח לרשות על פעולות של מקבל השירות, אשר לאור המידע המצוי ברשות התאגיד הבנקאי, היינו, לאור שיקול דעתו, נחזות בעיניו כ-"בלתי רגילות", וזאת בלי צורך להציג שאלות ולברר עובדות אל מול מקבל השירות. התוספת השנייה לצו מונה רשימת פעולות שיכול וייראו כפעולות בלתי רגילות, ובין היתר, פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 8 (למשל, על-ידי פיצול סכומי הכסף או הפקדה בסכום מסוים ובסמוך לכך, משיכה בסכום דומה, אולי אף על דרך של הלוואה); אם נראה שבעל החשבון מנהל את החשבון בעבור אחר, בלי שהצהיר על כך; פעילות שבעטיה החליט התאגיד הבנקאי לסגור את החשבון ממניעים של איסור הלבנת הון; שימוש תדיר, בלא סיבה נראית לעין, בכספת המצויה בתאגיד הבנקאי, על-ידי מספר רב של אנשים; פעילות הנראית כחסרת היגיון עסקי או כלכלי, בהתייחס לסוג החשבון או לדרכי התנהגותו של הלקוח; פעולה בחשבון, בהיקף מהותי, באמצעות מיופה כוח, שאינו רשום בחשבון כמורשה חתימה; מספר פעולות בחשבון שבהן, בלא סיבה נראית לעין, כספים וניירות ערך נמשכים סמוך לאחר שהם מופקדים, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל; העברה בסכום מהותי מהארץ לחוץ לארץ, ולהפך, כאשר הצד האחר לעסקה, מקור או יעד, אינו מזוהה בשם או במספר חשבון; הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לבעל החשבון או לסוג החשבון, בלא סיבה נראית לעין; היקף פעולות יוצא דופן או שינוי משמעותי ביתרת חשבון, בלא סיבה נראית לעין ועוד. יודגש, כי אין בדיווח על פעולה לפי הוראות סעיף 8 הנ"ל בכדי לפטור מחובת הדיווח לפי סעיף זה. חובת דיווח נוספת קמה בחוק באשר לאנשים הנכנסים לישראל ו/או היוצאים ממנה. לפי סעיף 9 לחוק, חייב אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה, לדווח על כספים שעמו, לרבות, מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים, באם בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה הוא נושא עימו 80,000 ש"ח לפחות. באם עסקינן בעולה חדש, עליו לדווח באם הוא מכניס עמו לישראל 1 מיליון ש"ח או יותר. מן הראוי לציין כי לפי סעיף 30 לחוק, רשאית הרשות להעביר מידע שבידיה לידי כוחות המשטרה או השב"כ, ומידע שכזה לא ישמש אלא לשם ביצועו של החוק, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור. יחד עם זאת, רשאים המשטרה והשב"כ, במסגרת תפקידיהם, לעשות שימוש במידע כאמור לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי החוק ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שנקבעו. ראוי להבהיר, כי אין הרשות רשאית להעביר מידע לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של החוק או למטרות המפורטות לעיל. כך, למשל, אין הרשות מוסמכת להעביר מידע לשלטונות המס. יודגש, כי העבירות לפי החוק הינן חמורות. כך, למשל, העונש בגין עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק- הלבנת הון- ו/או בגין מסירת מידע כוזב, כמוגדר בסעיף 3(ב) לחוק, הינו 10 שנות מאסר או קנס, שגובהו פי 20 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (העומד כיום על 202,000 ש"ח); והעונש בגין עבירה לפי סעיף 4 לחוק- עשיית פעולה ברכוש אסור- הינו 7 שנות מאסר או פי 10 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. בנוסף, המפר חובת דיווח לפי סעיף 9 הנ"ל- כניסה ויציאה מישראל- דינו 6 חודשי מאסר או קנס כקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין או פי 10 מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. עוד יודגש ויובהר כי החובות על-פי הוראות החקיקה הנדונה חלות, לדוגמא, על מייצגים דוגמת רואי חשבון המבצעים פעולות בנקאיות או אחרות עבור לקוחותיהם ו/או אוחזים עבורם בנאמנות כספים, אם באמצעות חשבונות הבנק המנוהלים על-ידי המיצגים ואם באמצעות כספת בנקאית או משרדית או כל אמצעי אחר. כך יוצא שמייצג המקבל מלקוחו או עבור לקוחו כספים אשר נבעו פעילות לא חוקים עלול להיחשף לטענות בדבר עבירות פליליות, אם בשל אחזקת הכסף האמור עבור אותו לקוח ואם בשל ביצוע פעולות קנייניות או אחרות, בשמו של הלקוח ו/או תחת שמו של המייצג או כל צד שלישי אחר. _________ כותבי המאמר: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח), לימור סיון, משפטנית המאמר הופיע בגיליון מספר 93 של "מבזק מס ועוד" היוצא בעריכת - דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי משרד עורכי דין ונוטריון.