X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים

היום, יום ראשון, מתכנסת מליאת הממשלה ועל הפרק בין השאר הצעת חוק "משרות אמון" של חברי הכנסת גדעון סער, גילה גמליאל וגלעד ארדן מהליכוד, לפיה יהפכו תפקידים רבים בשירות המדינה ל"משרות אמון".
המשמעות היא שעל מינוי לתפקידים בכירים אלה, לא תחול חובת מכרז והשרים יוכלו למנות את אנשי אמונם, מן סתם מקורביהם, ללא כל הפרעה. בהצעה גם נאמר כי האישים המחזיקים בתפקידים הללו יפוטרו מיד עם חילופי השלטון. בשבוע שעבר עברה הצעת החוק הזו את ועדת השרים לענייני חקיקה ונדמה, רחמנא ליצלן, כי צפוייה לעבור גם את מליאת הממשלה.
למה רחמנא ליצלן? הרי לא מחייב שמינוי פוליטי יהיה גרוע יותר מאשר מינוי על-פי מכרז. ובינינו האם שמעתם על "מכרזים תפורים"? בוא לא נהיה לרגע נאיביים.
דווקא בימים אלה התבשרנו על כי פרופ' יחזקאל דרור, מומחה למינהל ומדיניות ציבורית, קיבל פרס ישראל. פרופ' דרור מזוהה בין השאר עם דוח הוועדה לחקר עקרונות להתנהגותם של נושאי תפקידים ציבוריים - 1958. אז יזמה האגודה הישראלית למדע המדינה עם מבקר המדינה הקמת ועדה לחקר עקרונות וסטנדרטים להתנהגותם של נושאי תפקידים ציבוריים. דוח הועדה הדגיש את חובת הנאמנות של עובד הציבור למדינת ישראל ולחוקיה, את חובתו למלא ביושר ובאמונה את התפקידים המוטלים עליו, להתנהג בצורה הולמת, ללא משוא פנים, בכבוד, להימנע מפעילות פוליטית ועוד.
האם המקורבים של סער ושות' בהגדרה, מנועים מלהתנהג בצורה שכזו? נדמה שלא. אז מה הבעיה עם הצעה של סער ושות'?
הבעייה היא שהצעה שכזו מתאימה למגזר ציבורי שנציגיו ועובדיו יודעים מהי מסגרת תפקידיהם, אינם פוחדים לשאת באחריות אישית לפעולותיהם, ומסכימים כי תופעל מערכת אכיפה במידה ומאן דהוא סרח בביצוע תפקידו. פרמטרים אלה אינם מאפיינים את התרבות בישראל.
התרבות הפוליטית בישראל נושאת לצערנו אופי פרוצדורלי בלבד בלא שמתלווה לכך מחוייבות גבוהה לערכים ליברליים ולתרבות אזרחית מהותית. אי הלגאליזם כפי שכינה אותה פרופ' שפרינצק המנוח הינה נחלת יחידים וקבוצות חברתיות כמו גם נחלתם של דרגי השלטון הגבוהים.
על כך ניתן אף להוסיף את מידת הסלחנות הגבוהה העולה כדי מאפיין תרבותי נוסף והנה לנו מערכת כללי משחק שמקדשת את הפעולות האלטרנטיביות, ובמודע גם רואה בסלחנות עת נדרשת אכיפה, ערך ייחודי לכשעצמו.
מסגרת כללים זו, ייחודה הינו בכך, שאינה מתמרצת את פעילותם של העובדים הממונים במשרות האמון לקיים את תפקידם כפי שראה אותו פרופ' דרור. ולראיה, בהצעה חוק משרות אמון בוחרים חברי הכנסת הצעירים למקסם את היבחרותם אל מול חברי המרכז של מפלגתם. תקדים צחי הנגבי בכהונתו כשר לאיכות הסביבה הוכח אחרי הכל כמוצלח.
ואולם, האמת היא בלתי נסלחת, על רקע תרבות זו הצעת חוק משרות אמון עולה כדי הצעת חוק מינויים פוליטיים, שמאפיין מינויים כאלה הוא ניצול כוח פוליטי לשם קידום צרכים אישיים. שר או סגן שר מחלק משרות ממלכתיות, כאילו היו נכס פרטי, למקורבים פוליטיים. הוא עושה זאת, על חשבון הציבור, כדי לקדם את מעמדו הפוליטי. החיבור כעת לשחיתות השלטונית הוא בלתי נמנע. וזו מתפשטת בישראל. לפי מדד השחיתות הבינלאומי, ישראל מידרדרת זה שנים למעמד של מדינה מושחתת - בשמונה השנים האחרונות היא ירדה מהמקום ה-14 ל-26 ברשימת המדינות שנבדקו.
אמת, לא פעם נתקלים דוברים המעונינים למנוע שחיתות בהתרסה "לך ותסתכל בראי קודם שאתה בא להטיף לנו?" זו היתה למשל מנת חלקו של השופט פרופ' יצחק זמיר שהתבטא לא אחת כנגד המינויים הפוליטיים. השאלה שנשאל היתה "האם הנפוטיזם בפוליטיקה חמור מהנפוטיזם במערכת המשפט?" ואכן כשעסקינן בתרבות הרי שהמיוחד בה שהיא אינה מבחינה בין ארגונים ופרופסיות.
בטווח הקצר, בואו לא נעמיס חטא על פשע ולכן אני ממליץ לא לקבל את הצעת החוק של חברי הכנסת סער, גמליאל וארדן, בטווח הארוך בואו ננסה לבנות מנגנון שיסייע להתמודד עם הבעייה התרבותית. נכון העלות גבוהה אבל התועלת עוד יותר.
_________________________________________________
הכותב הינו ד"ר ומזכיר האגודה הישראלית למדע המדינה
ליצירת קשר
0544898478

תאריך:  13/03/2005   |   עודכן:  13/03/2005
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלכס לוין
מנשה ברק
ד"ר יעקב בר
עו"ד אברהם פכטר
הדו"ח של עו"ד טליה ששון לא בא כהפתעה ולא גרם לזעזוע, מדובר בסיכום נתונים, עובדות ומסקנות משפטיות - שהיו ידועות אבל בתפזורת; אין מקום לחקירות פליליות ומשפטי שדה - רוח השלטון ועצימת העיניים של ראשי הממשלה ושרי הביטחון של כל הממשלות - ריחפה באוויר ואפשרה את התהליך' הפתרון - הורדה ופינוי מיידי, עקבי ובלתי מתפשר
עו"ד נועם לאור
מדוע במדינה דמוקרטית אנו מוגבלים לעתים לומר את דברנו? האם קללות מהוות לשון הרע או לאו? מהי הגנת אמת דיברתי לעומת הגנה של הבעת דעה בתום לב? עו"ד נועם לאור המתמחה בדיני לשון הרע משיב על מספר שאלות בסיסיות בנושא
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il