אקדים ואומר שלא רק שאני כל כולי בתוך גופו ונפשו של אלי אוחנה בהפנותו אצבע משולשת לעבר חורשי רעתו - אלא שאני עושה את אותה אצבע לאותם גורמים, רחבים ככל שיהיו - המטיפים לאלי אוחנה על חוסר תרבותו, והגדילו לעשות כשהעמידו אותו לדין בהתאחדות לכדורגל.
כי הצביעות הישראלית, תרבות יפי הנפש, הרצון לחפור בזולת כקרדום לעצמם, בהתעלמות מהפתגם "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" - באופן הזדוני של המילים... מביאים אותי להוציא אצבע משולשת ו/או כרטיס אדום לרבים מאוד בחברה הישראלית שבוודאי שמחים לכל העליהום שחווה אלי אוחנה, כנציג אלה שנפלו על מזבח ההידרדרות המוסרית הכה רחבה בציבוריות הישראלית.
כי כל אלה המאשימים אותו, לטענתם, היו נוהגים אחרת...
הם לדבריהם, היו מוכנים להיות בתוך קלחת ליגות הכדורגל הישראלי, עם הוואנדאליזם הפראי המשחית מכוניות, מגרשי ספורט, ו... בני אדם, רק כי אתה בצד הלא נכון של המועדון...
הם לכאורה, מוכנים שיקללו את אמא שלהם ש"עובדת" כנראה ב"מקצוע" שאינו מספיק מכובד לטעמם, את אבא שלהם ש"הוריד את האמא" לעבודה הזו, את הילדים שלהם שהם הבנים והבנות של האמא והאבא האלה - ו... לשתוק...
ממש תאווה לעיניים, וחווייה לאוזניים לשמוע ולראות את כל הצדקנים המגנים את תנועת ידו הבלתי תרבותית של אלי אוחנה.
התנועה אכן בלתי תרבותית אם תקום בבוקר ותעשה אותה לאמא שלך.
התנועה ממש מגונה אם תבוא לכנסת ותעשה אותה לחברת כנסת או שרה.
התנועה יותר ממעצבנת אם תעשה אותה לחמותך.
אבל מה בדיוק רצו מאלי אוחנה?
שיתאפק?
כמה ימים להתאפק?
כמה שבועות להתאפק?
כמה חודשים להתאפק?
כמה שנים להתאפק?
האם אותם מקללים, זורקי אבנים, יורקים ומנגבי אפם הנוטף ריר וסרחון - מנועים מלהתאפק?
האם התרבות והמוסר שמורים רק למאמני כדורגל? רק למורים? רק לאבא ואמא?
האם מותר לכל האספסוף לעשות ככל העולה על רוחו, לעבור על כל חוק כתוב, להתעלם מכל אמת מוסר ראוייה - ורק לסלבריטאים "המתוקשרים לטוב או לרע" תופנה ניידת המשטרה עם שני שוטרים קופצנים ובידיהם אזיקים?
האם בכלל מישהו נתן לכל אותם חוליגנים את הרשות לגדף ולחרף את אלי אוחנה - גם אם אינו נמנה על חוג מכריהם ואהוביהם, שלא לדבר על חטאו הקדמון בהיותו מאמנה של הקבוצה היריבה?
אבל את מי זה מעניין?
הרי כבר הכרנו את אולמות בתי המשפט בישראל, שם כולם באים לבושים חליפות מהודרות, מגולחים למישעי, מחייכים לכל מצלמה ניידת, ומדברים בנימוס משווע לפני שופט שהחוקים חקוקים לפניו כמו על אבן.
"האם הפנית אצבע משולשת לאותו אוהד אומלל העומד מאחורי רשת הביטחון ליד המגרש"?
"אדוני השופט... הוא זרק אבן על ראשו של בני ששתת דם"...
"אדוני מתבקש לענות על השאלה. האוהד הזה עליו אתה מדבר אינו עומד כאן לדין"...
"אני חוזר על השאלה: האם הפנית לעברו אצבע משולשת"?
"האם ידוע לך שזוהי תנועה מגונה"?
"האם היית מודע לדרגת מעמדך החברתי, התרבותי, הספורטיבי - ולאן יכולה תנועה חמורה כזו להוביל"?
"האם אינך שולט בעצמך"?
"האם זוהי הדוגמה הרצויה והחינוכית אותה עתידים להקנות המבוגרים בעלי הסמכא - לצעירים"?
"שב אתה במקומי. האם לא ראוי להרחיק מאמנים כמוך מכל מגע עם קהל, למען חינוך הנוער לערכים"?
רגעעעעעעעעעעעעעעעעעע...
חלאס עם הדאווין...
חבל שאלי אוחנים אינם בכנסת, כדי לעשות כאלה תנועות לראש הממשלה שמהתל בנו.
חבל שאין אלי אוחנים המוכנים להעביר את המסר הציבורי הדחוס והמתפוצץ תדיר, לחברי הכנסת שאין להם כסף למימון הוצאות ציבוריות חיוניות, אבל תמיד ימצאו כסף לצרכיהם הפרטיים.
חבל שאין אלי אוחנים המוכנים לעשות אצבע משולשת לעבר המישנה לראש הממשלה, שללא תואר זה היה מוכן לסגור את המדינה - ש"הוא כל כך עמל למענה בנסיעותיו המטאוריות הבלתי מוגבלות ברחבי העולם".
הייתי ממנה את אלי אוחנה לתפקיד ייצוגי כמעט בכל מקום מרכזי וקובע במדינת ישראל, להראות כי המלך עירום, ובגדי המלך עשויים מזהב שנשדד מהאומללים האלה הנקראים "ציבור" - שכל זכותם אחרי 4 שנים של טרור מינהלי נגדם, לעמוד בתור בקלפי כמו כבשים - ולבחור באותם מתעללים שטרם חוקק החוק המתאים להכניסם לכלא אפל ותחוב ליתרת חייהם עלי אדמות...
אני מחזק אותך אלי אוחנה, ומאחל לנו עוד הרבה ארועים חשובים כאלה שיקלפו עוד ועוד את מעטה האטימות והזדון מפרצופם של אלה שאינם ראויים כלל להיות ברי הסמכא להאשים אותך במעשה ההתגוננות האנושי הטבעי ביותר שעשית.
