הוויכוח על "תוכנית ההינתקות" זכה להתנהל בכל מישור ציבורי הנראה כרלוונטי לנושא: אידיאולוגי-ציוני, מוסרי-יהודי, דתי-הילכתי, הומניטרי, משפטי, ביטחוני, וכמובן - במישור יחסי החוץ של ישראל.
רק מישור אחד נמצא נטוש: ניתוח המדיניות בכלים מקצועיים-מדעיים. ואם הביטוי "מדעי" מפחיד את מישהו, הרואה בו עיסוק המרחף בגובה מגדל-השן האקדמי, אחזור כאן על מה שאנו מלמדים בהרצאות למנהלים ומתכננים: מדעי פירושו - מבוסס על כלל העובדות הבדוקות ומוכחות, הנוגעות לנושא הנבדק. תזניח או תעקוף כמה עובדות השייכות לנושא - והנך נופל למסלול הזוי המוביל לכישלון בטוח. זה קרה לנו במלחמת יום הכיפורים, במלחמת לבנון, בהסכמי אוסלו, ועכשיו - בתוכנית ההינתקות.
עכשיו, כמו באוסלו, דוהרים מדינאינו במסלול עוקף בעיית-יסוד שבמשך שנים הם לא רצו לנגוע בה: פצצת הזמן ששמה - "פליטי פלשתין". הם לא שמו לב איך שליטי ערב, בערמומיות רבה, עקפו את הנציבות לענייני פליטים של האו"ם (שתחת טיפולה שוקמו עשרות מיליוני פליטים בעולם) ודאגו להקים סוכנות מיוחדת שתשרת את האינטרס שלהם - להנציח ולנפח את הפצצה הזאת, כמרכיב בלתי-מנוצח בארסנל האמצעים לחיסול מדינת היהודים. וזאת - לא בכספי ברוני הנפט הערבים אלא - בכספי תרומות העולם החופשי אותו הם הובילו באף.
שום הסכם שלום לא יחזיק מעמד כל עוד קיימת בעיית הפליטים. וכפי שהערבים טיפחו אותה - עוד לפני מלחמת ששת הימים - זוהי בעיה לעולם כולו, ולא רק כלכלית, כי היא יצרה מאגר מסוכן של בשר-תותחים לטרור הבינלאומי. לכן, כותב שורות אלו, גם ממעמד של תפקיד ממלכתי רלוונטי וגם ממעמד של אזרח מודאג, הגיש לממשלות ישראל, מאז סיום מלחמת ששת הימים, תוכניות להשגת שלום וביטחון באזור, המתחילות משיקום הפליטים.
שום כביש עוקף לבעיה זו לא ישחרר אותנו ממנה, גם אם מאה אבו-מאזנים יחתמו על ויתורם על "זכות השיבה". העמדה הישראלית חייבת להציג את החובה לשיקום פליטים, החלה על מי שגרם להיווצרותה, ורק על בסיס הומניטרי תוכל ישראל להושיט להם עזרה, מניסיונה הרב בתחום זה. פתרון לבעיה זו לא ניתן להשגה בהחלטה פוליטית על הקמת "מדינה פלשתינית", שגם לה וגם לישראל שבגבולות הקו הירוק אין כל אפשרות לקלוט את המיליונים המיועדים לכך.
המודל הפוליטי והכלכלי לשיקומם מצוי בעיר הונג-קונג, שקלטה ושיקמה מיליוני פליטים סיניים לאחר מהפיכת מאו-צה-טונג. שלוש ערים קטנות יותר, אך במעמד דומה, באזור שלנו, יכולות לפתור את הבעיה בעזרת הון עסקי בינלאומי, אם הדבר יטופל ברמה מקצועית נאותה.
ומה עם דורשי "המדינה הפלשתינית"? אם אחרי 10 שנים של אוטונומיה שלטונית, במקום ליצור מערכת שלטון של מדינה-בדרך, מגיעים מטעמם נציגי 13 (!) פלגים חמושים - לקבל את פסיקתו של האח הגדול מקהיר איך לחיות (זמנית) בצוותא - מוטב שיסתלקו בשקט מהרעיון. מחנה הפליטים הראשון שישוקם בשיטה מקצועית הוא התשובה הריאלית לבעיה ושלב ראשון, אמיתי, להשגת שלום באזור.
________________________________
הכותב התמחה במחקר ותכנון אסטרטגי
