בצער רב אנו נתקלים מעת לעת בתופעה של "מומחים להשכיר" - מומחים העושים מאמצים ניכרים לרצות את מי שמשלם להם את שכרם, תוך מתן חוות דעת מקצועית כוזבת, מופרזת לטובת שולחיהם.
להלן דברי בית המשפט בע"א 86/86 אחד העם שפירא בע"מ נ' לשם [פס"מ תשמ"ח כרך 1 מעמוד 3]:
"8. אתייחס לפגמים שטוען ב"כ המוכרת כגורעים ממשקל עדותו של המהנדס בן-עזרא:
א. המהנדס בן-עזרא פרט בחוות דעתו ת/1 את הליקויים שמצא בריצוף שבדירה, את הפתרונות לתיקון המצב והעריך את עלותם. על-כך השיב המהנדס טיגרמן מטעם המוכרת בחוות דעתו נ/1. אין למעשה מחלוקת לעניין קיומם של הפגמים בריצוף שבחדרי ההורים והילדים והכוללים כמתואר בנ/1 "שברים בפינות, שברים במקצועות, כתמים, קלופים, שקעים ונקבים".
אלא שמאחר ולדעת המהנדס טיגרמן "הריצוף מתאים לריצוף סוג א'" לפי תקן שהציג, הרי שאין צורך בהחלפתו חרף קיומם של הפגמים שהוא עצמו מאשר את קיומם (ראה נ/1, סעיף 4(1)). הדעת אינה סובלת מסקנה שכזו. לא סיווגו של הריצוף הוא הקובע את הנזק, אלא עצם עובדת קיומם של הפגמים במרצפות עצמן ובאופן ביצוע העבודה. ניסיונו של המהנדס טיגרמן להיתלות בסיווג התיקני כעילה לאי ביצוע התיקונים הדרושים הוא לכשעצמו, גורע ממהימנותו וממיומנותו ומעלה עליו את החשד של נטייה לבעל הדין שהזמינו ומשלם את שכרו, קרי המוכרת".
במקרה המתואר ביטל מומחה צד לדיון ליקויים מובהקים אותם ראה בעין בבדיקתו המקצועית, בטענה כי אין בהם משום אי התאמה לתקן כלשהו, ואישר אריחים פגומים כתקינים. ביקורת בית המשפט ברורה ואין כל צורך להכביר במלים בנושא.
יש וההפרזה לטובת לקוחו של המומחה נובעת מתוך אי הבנה יסודית של תפקידו של המומחה. מומחה המתמנה על-ידי קבלן צריך לתת את אותה חוות דעת מקצועית כאילו הוא מתמנה על-ידי הדייר. חוות הדעת אינה צריכה להיות תלויה באינטרסים של המזמין, אלא צריכה להיות אובייקטיבית וחסרת פניות. הניסיון למזער ליקויים אינו מיטיב עם הקבלן המזמין את חוות הדעת, כי במקרה כזה צפוי שחוות הדעת תיפסל בפסק הדין.
אולי לטווח הקצר הקבלן מרוצה מהמומחה שקבע כי אין ליקויים או שהליקויים הם שוליים, אך לעת פסק הדין - התמונה צריכה להתאזן ולהתבהר. נכון הדבר כי לא תמיד כך קורה, אך מה רבה הכלימה כאשר בא כוחו של הקבלן מותח ביקורת בכתב הסיכומים על מומחה הדיירים שכביכול כתב חוות דעת מופרזת, תוך חישוב מעוות העלול להטעות את בית המשפט, ובפסק הדין מתברר כי... חישובי ב"כ הקבלן בסיכומיו אינם נכונים, זאת ועוד, דווקא מומחה הקבלן הוא זה שהגזים ביותר בחוות דעתו - וקבע כי עלות תיקוני הליקויים קטנה פי 6 [!] מאשר נקבע בפסק הדין...
כך אירע בת"א 11062/02 סבן מזל ואלברט נגד אפריקה ישראל בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, שופט: ש' לבנוני, פס"ד מיום ט' באדר ב' תשס"ה (20 למרץ 2005), ולהלן ציטוט:
"הנתבעות התגוננו בפני התביעה והכחישו טענות התובעים. הגנת הנתבעות נסמכה על חוות-דעת מומחה מטעמן, אינג' רפאל גיל (להלן - "גיל"). בהתאם לחוות-דעתו נמצאו בדירה ליקויי בנייה העולים כדי 6,800 ש"ח ללא מע"מ.
ב"כ הצדדים מסרו הודעה משותפת בגדרה מונה כמומחה מטעם בית המשפט, המהנדס גד גולן (להלן - "גולן"). בגדר הודעתם המפורטת אף הגדירו ב"כ הצדדים את תחום פעולתו וגדר סמכויותיו. גולן הגיש חוות-דעת בהתאם ואף השיב לשאלות הבהרה שנשאל. בהתאם לחוות-דעתו ליקויי הבנייה עולים לכדי סך 38,586 ש"ח כולל מע"מ".
ובהמשך: "התובעים טוענים לשומה המוגזמת של סגל וכי מדובר בתביעה מנופחת. לטעמם גולן פסק 24% מסכום הליקויים שנטען על-ידי התובעים. גם אם לנוכח פסיקתי מדובר בשיעור גבוה יותר, נשמט מן הנתבעות כי סכום הליקויים שנאמד על-ידי גיל, מטעמן, אף הוא מוגזם ביותר, בכיוון ההמעטה. עובדה היא שפסיקתי מעלה שפסקתי סכום העולה לערך פי 6 מן האומדן האמור. לנוכח השיקולים האמורים אין בדעתי להורות על השבת מחצית השכר ששילם כל בעל דין לגולן".
מבלי להתייחס לגופו של עניין מעבר לציטוטים מפסק הדין, יובהר כי כאשר מומחה קובע ליקויים בהיקף מזערי, במצב בו מונחת לפניו חוות דעת של מומחה התובעים ובה פירוט הליקויים הנטענים אחת לאחד, עולה החשד בצדק כי מה שהנחה אותו זה לא הידע המקצועי שבזכותו קיבל את המינוי, אלא שיקולים זרים.
למען הסדר הטוב ייאמר כי קביעה פי 6 אינה הקביעה הכי קיצונית שקבע מומחה ביחס לסכום שנפסק: ראה בעניין זה את פסק הדין בע"א 472/95 זלוצין נ' דיור לעולה, פסק דין של כב' השופט צבי טל - בית המשפט העליון, פד"י נ' (2) 858, ולהלן ציטוט:
"זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב בעיניי אם זכות זו עומדת למור המכחיש את עצם הליקויים, או המזלזל בהם מראש.
דיור לעולה צירפה לכתב-הגנתה חוות-דעת של מומחה מטעמה בדבר הליקויים בדירות הדיירים. בתיק המוצגים של הדיירים מצאתי 26 חוות-דעת כאלה. לפיהן, הליקויים הם זניחים ועלות תיקוניהם נעה בין 15 (חמישה עשר!) שקלים לדירה פלונית ועד כמה עשרות או מאות שקלים לדירה אחרת. זאת, כאשר המומחה מטעם בית המשפט מצא ליקויי ריצוף נרחבים, בעיות של רטיבות ועובש חריף, מים עומדים ורטיבות בקומת המקלט והמחסנים".
ובכן, מומחה הקבלן פסק עלות של 15 ש"ח לדירה, והסכום שנפסק הוא עשרות אלפי ש"ח לדירה... (והגדיל לעשות המומחה פרופ'/ח' רוזנפלד, שפסק בחוות דעתו 8 ש"ח עלות תיקוני הליקויים בדירה, פי מאות או אף אלפים מהסכום שנפסק...)
