בכל דמוקרטיה, במיוחד כזו המכבדת את עצמה, ידוע הוא כי עקרון הפרדת הרשויות הוא עמוד תווך במשטר דמוקרטי. מאז הפילוסוף מונטיסקייה שהיה אחד מאותם אלה שקבעו את עקרונות הדמוקרטיה, ודיבר על הפרדת הרשויות כך שכל רשות תוכל מחד לפעול ללא מורא מהרשות האחרת וכפרדוקס לבקר ולפקח, האחת על האחרת, הרי שעברו הרבה מים בירדן ומדינת ישראל שמתיימרת להיות מדינה דמוקרטית, היא זאת שעיקרון שלטוני חשוב זה הוא ממנה והלאה.
הטשטוש הקיים בין הרשויות בישראל הוא כל-כך חזק שקשה מאוד לתקנו. הרשות המחוקקת היא באופן רשמי גם הרשות המכוננת. פועל יוצא, שהכנסת שלנו מחזיקה ב-2 תפקידים סותרים. מחד היא מבצעת עבודת חקיקה ומאידך היא מגבילה את עצמה בחקיקה.
חוקי היסוד שהן כתוצאה מאותה ועדת הררי הידועה משנותיה הראשונות, מגבילים הלכה למעשה את עבודתה שלה. חוקי יסוד הם המסגרת שמגבילה את עבודת החקיקה כחלק מהחוקה העתידית של המדינה ומעבירים חלק מכוחה של הכנסת לידי פרשנותה של הרשות השופטת.
הממשלה, שהיא הרשות המבצעת מורכבת ברובה ולעיתים קרובות ככולה, מחברי הרשות המחוקקת. כתוצאה מכך, נוצר מעין מנהג אבסורדי שבו כאשר חבר כנסת מעוניין להעלות הצעת חוק, הוא צריך להעביר את הצעתו לאישורה של ועדת שרים לענייני חקיקה שהיא ועדה של הממשלה, היינו הרשות המבצעת, כדי שהנ"ל תחליט אם יש או אין תמיכה ממשלתית. אם אין תמיכה כזו, הסיכוי שהצעת החוק תעבור הוא קלוש ביותר.
טשטוש זה של הפרדת הרשויות התגבר עוד יותר מאז החלה "המהפכה החוקתית" של הנשיא הנוכחי של בית-המשפט העליון, השופט אהרן ברק. מאז המהפכה החוקתית שזכתה גם לכינוי: "האקטיביזם השיפוטי", קורה שהפרשנויות וההלכות של בתי המשפט הם נורמה חוקתית לכל דבר ועניין. כלומר הרשות השופטת משמשת הלכה למעשה גם כרשות מחוקקת.
נוהג זה של הרשויות המרכזיות במדינה מושלך גם על רשויות המדינה האחרות הנוטלות לעצמן סמכויות השייכות לרשויות אחרות - דבר שגורם לאנרכיה שלטונית.
ח"כ אריה אלדד, ניסה בכנסת להתחיל בתהליך של "עשיית סדר" בכל הקשור בהפרדת הרשויות והעלה לפני מספר שבועות הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות. ידוע הוא כי רשות מקומית משמשת גם כרשות מחוקקת מקומית - באמצעות חקיקת משנה (חוקי עזר עירוניים) וגם כרשות מבצעת, כגובה מיסים, משפרת פני הערים, מטפלת בביוב, רווחה וכדומה.
אולם, גילה לנו ח"כ אלדד באמצעות הצעת החוק שלו כי רשות מקומית היא גם רשות שופטת וגם רשות אוכפת. לראש רשות מקומית יש סמכות שיפוטית בהלכות הוצאה לפועל ויכול ליתן צו לעקל מיטלטלין וחשבונות בנק של תושבים חייבי ארנונה בעירו. כלומר: ראש רשות מקומית הוא גם רשות מחוקקת: קובע את מיסי הארנונה, גם רשות מבצעת: קובע את גובה המסים וגם רשות שופטת: מוציא צווים לעיקול לחייבים.
ח"כ אלדד בהצעת החוק שלו, מבקש ליטול את סמכותו השיפוטית של ראש הרשות המקומית ולהעביר אותה למקומה הטבעי - לבית המשפט. הצעת חוק זו אמנם לא התקבלה בקריאה טרומית, אולם קיימת הבטחה של שר הפנים כי ייקדם אותה בממשלה ויניח הצעת חוק ממשלתית זהה. אם תתקבל הצעת חוק כזו, יהיה זה שלב ראשון אך חשוב בדרך הארוכה להפרדת הרשויות במדינת ישראל ולסדרי שלטון תקינים.
___________________________________________________________
הכותב הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה, שנה א' במשפטים ויועץ פרלמנטרי