ב"ה
הקול מאחורי הקו נשמע אותנטי.
"אני די פעיל של מנהיגות יהודית..." - הסביר האיש - "וקראתי את החוברת לברור חובת אי הציות. קיבלתי צו מילואים לשמירה על יישובים בצפון השומרון. הסברתי למג"ד שלי שאני לא רוצה להשתתף בפעילות של צבא שמתארגן לגרוש יהודים ואני לא מתכוון להתגייס. המג"ד הסביר לי שאין שום קשר בין הפעילות לתוכנית ההינתקות, שהפעילות הזו מתוכננת ממילא עבורנו ושכל מה שיקרה זה שעל היהודים בצפון השומרון ישמרו חיילים אחרים בזמן שאני אשב בכלא. כיצד אתה חושב שעלי לנהוג? סיים האיש שמעבר לקו".
"ראשית" - אמרתי לו - "אינני מייעץ לך, זו החלטה שלך, אני רק יכול לחשוב איתך ולומר לך כיצד אני חושב שהייתי נוהג באופן אישי במקרה כזה".
"ברור שאם הפעילות שלי משחררת איזה שהוא כוח, מתבצעת בו זמנית בזמן פעולת העקירה אזי אסרב גם להיות שוטף הכלים במטבח של תל-נוף..."
"כנראה שזה לא המצב" - חזר האיש והסביר - הפעילות מתוכננת לפסח והמג"ד שלי אומר לי שמדובר בשמירה על יהודים בהתנחלויות, מה שהופך את השאלה להרבה יותר טעונה"
"בסדר" - אמרתי - "עכשיו ברור שאנחנו לא מדברים על סירוב מתוך כוונה להפריע לביצוע משימת הגירוש אלא על סירוב כאמירה רחבה הרבה יותר. אני מודה לך שהתקשרת אלי כי אתה מאלץ אותי לחדד לעצמי את הדברים".
"יותר ויותר מתבהר לנו שהמאבק האמיתי על גוש קטיף אינו המאבק הטקטי. חשוב מאוד להפגין בצמתים, לרדת בהמונים לגוש קטיף הכל חשוב בצורה בלתי רגילה ואנחנו מעודדים זאת - ויותר מזה. אבל בסופו של דבר איננו חזקים יותר מן המדינה. כל פעולות המאבק והמחאה נשענות ביסודן על ההנחה שהממשלה אינה מבטאת את העם ולכן החלטותיה אינן לגטימיות. הפעולות הללו נועדו לעורר בסופו של דבר את העם הרדום לומר את דברו. כל עוד לא נצליח להוכיח שתוכנית ההינתקות נוגדת את רצון העם - ימצא שרון את הפתרון הטקטי לכל המאבקים.
תוכנית ההינתקות תרד באמת מעל הפרק כשיתברר באופן חד וברור שהעם מתנגד לה. אגב - גם אם נצליח מאד ונפיל את שרון, יבוא ביבי ויבצע את התוכנית משום שהשמאל יפעיל אותו בדיוק כפי שהפעיל את שרון, כלומר הפתרון היסודי הוא הכרעת העם. מהסיבה הזו שרון והשמאל מפחדים כל כך ממשאל עם. הם יודעים שבמשאל עם ייווצר שוב הקשר הישיר בין הציבור האמוני לציבור הלאומי כפי שהיה במשאל המתפקדים, ותיחשף הנטיה הטבעית והבריאה של רוב העם ללכת עם הזהות והאמונה היהודיים ועם הציבור המייצג אותם.
"מה שהולך ומתברר לנו" - הוספתי ואמרתי לאיש שמעבר לקו - "זה שמכל הפעולות נגד ההינתקות, הסרבנות היא הפעולה החשובה ביותר. לא משום שהיא זו שבהכרח תעצור את העקירה, אלא משום שסרבנות בממדים גדולים - היא למעשה משאל העם האלטרנטיבי! צה"ל עודנו צבא העם. אם רוב החיילים יסרבו, משמעות הדבר הצבעה חד משמעית של העם נגד ההינתקות. תשקול אתה את שיקוליך - סיימתי את דברי - אבל אילו אני הייתי מקבל היום צו גיוס, אני חושב שהייתי מסרב והולך לכלא בלי קשר ישיר להנתקות, אלא כהצבעה במשאל עם. משימתו העיקרית של הצבא כיום היא גירוש יהודי גוש קטיף. בכך, שכל עוד הצבא מתאמן ומתארגן לביצוע הפשע הזה אני מסרב ללבוש את מדיו, אני מצביע נגד המשימה העיקרית שהוא מכין עצמו כיום לקראתה.
הסירוב היום - הוא משאל העם, והוא האפשרות שלי להצביע נגדו.
היה שקט מעבר לקו -
"ומה אני עונה למג"ד שלי שאומר שבעצם אני מפקיר את חיי היהודים בצפון השומרון? - הקשה הקול מעבר לקו".
"לדעתי זו שאלה הרבה יותר פשוטה" - עניתי. "עד שרבין לחץ את ידו של ערפאת, הספיקה פלוגה אחת של משמר הגבול לאבטחת כל האזור. כל הסיבה שאתה נדרש לעשות מילואים היא אותו תהליך אוסלו. הסכנה ליישובים ולארץ כולה אינה מהערבים אלא מהשמאל שהביא לכאן את ארגוני הרצח ומפיח בהם תקוות ניצחון. מי שיצר את הבעיה מאשים אותך עכשיו בכך שהוא צריך לשמור עליך. החיילים ששומרים על היישובים עושים משימה חשובה מאוד - אך הם מתמודדים עם הסמפטומים ולא עם מקור המחלה.
לעומת זאת החיילים שעכשיו יסרבו וישבו בכלא יעשו משימה חשובה הרבה יותר, משום שיתמודדו עם שורש העניין ובזכותם לא נצטרך בעתיד שמירה כלל. חשוב להבין - הבעיה כיום אינה הערבים אלא אנו - היהודים ולכן צה"ל כבר אינו כלי ההגשמה האולטימטיבי. עלינו להוסיף ולעמוד בחוד החנית של צבא ישראל, אך החינוך, ההתיישבות והטיפול בחלשים, חשובים היום יותר. פרח טייס שמגרש יהודים כי אם יסרב לא יהיה לנו טייס דתי, הוא בעיני אדם שכל מערכת ערכיו השתבשה לחלוטין..."
"תודה על השיחה" - אמר הקול מעבר לקו.
"בע"ה - יהיה לנו בקרוב 'ונהפוך-הוא' עניתי לו"
"פורים שמח"
"פורים שמח"